דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

שוק הנדל"ן הישראלי, יולי 2011 - תמונת מצב: 1.2 מיליון משכנתאות, 54 אלף פיגורים, 1,500 מפונים

55% מהישראלים מרגישים שהם "מתקשים" או "מתקשים מאוד" לשלם את המשכנתא ■ 37% השיבו כי שיעור ההוצאה החודשית על משכנתא וארנונה גבוה מ-30% ■ אז מדוע אחוז הפיגורים קטן יחסית? המנטליות הישראלית מכתיבה כי "לפני כל תשלום אחר משלמים את המשכנתא"

55% מהישראלים מרגישים שהם "מתקשים" או "מתקשים מאוד" לשלם את המשכנתא. כך גילה סקר של "מאגר מוחות" שנערך בשלהי יולי עבור עמותת ידיד, המפעילה מרכזי זכויות וסיוע ברחבי ישראל. המצוקה הסובייקטיבית חשובה, אך מקובל להניח שהפניית עד 30% מההכנסה הפנויה לשירותי דיור היא בגדר הוצאה סבירה. כאשר נשאלו האנשים במישרין מה שיעור ההוצאה החודשית על משכנתא וארנונה, 37% מהם השיבו שהוא גבוה מ-30%.

האם אותם 37% ממשקי הבית לא משלמים את המשכנתא שלקחו? התשובה היא לא. רחוק מזה. ולראיה, מספר המשכנתאות הפעילות התקרב במארס ל-1.2 מיליון, כאשר מספר המשכנתאות שמי שנטלו אותם פגרו שלושה חודשים או יותר בתשלומים החודשיים עמד על 54 אלף בקירוב, 4.6% מכלל המשכנתאות. חלק מהפיגורים הם טכניים גרידא; למשל אם מישהו סגר חשבון בנק ושכח לעדכן את הבנק ממנו לקח המשכנתא.

הנתון היחסית הנמוך של חדלות פירעון משקף את המנטליות הישראלית - לפני כל תשלום אחר משלמים את המשכנתא. בנוסף, הבנקים הישראלים נחשבים לשמרנים יחסית, ונדרשים להפוך לעוד יותר כאלה, בכל הקשור להלוואות לדיור. ברירת הלווים שהם מבצעים מנפה מלכתחילה לא מעט אנשים בעלי כושר החזר מוגבל ומעט מדי הון עצמי.

לשלב "האגרסיבי" ביותר של תהליך הגבייה - פינוי מהבית - שמוכר כל כך מארה"ב של השנים האחרונות, הגיעו ב-2010 לפני נתוני רשות האכיפה 8,592 חייבים. המספר הזה כולל פינויים בגלל מגוון סיבות חוץ מאי תשלום משכנתא, למשל בגלל אי תשלום שכירות על דירה שכורה, משרד או חנות, או לקיחת הלוואה לפתיחת עסק תוך משכון הבית ועוד.

כמה פינויים היו ממש בגלל אי תשלום משכנתא? לפי הערכת עמותת ידיד, עד לשנת 2009 עמד המספר על כ-3,000-2,5000 לשנה. רן מלמד, סמנכ"ל העמותה, מוסיף כי "הבנקים נהגו לדווח רק על כ-1,500 פינויים, מכיוון שהם לא הכניסו לרשימה את אלו שהסכימו לפנות את הבית מרצון כדי לחסוך את עלויות הפינוי הגבוהות - כ-10,000 שקל".

העתיד מעורר דאגה

מה הסיבה למספר הפינויים המועט בישראל, יחסית לארה"ב? מבחינת הלווה הישראלי, המשכנתא תלווה אותו גם לאחר הפינוי, ולמעשה עד שהבנק יסגור את החוב. לעומתו, האמריקני שלוקח משכנתא ללא זכות חזרה (Non-recourse) מצטייד במעין "אופציית מכר" שמאפשרת לו "למכור" לבנק את הבית במחיר קבוע (שהוא יתרת המשכנתא) במקום במחיר השוק. ולכן אם מחיר הבית קורס, מה שאכן קרה בארה"ב, ללווה כדאי לא מעט פעמים "לממש את האופציה" - להחזיר לבנק את מפתחות הבית, ולהיפטר מהמשכנתא.

מבחינת הבנקים, חשוב להזכיר את תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל שנכנס לתוקף בחודש מאי 2009. מלמד מסביר כי "נקבע שהבנקים ישלמו שכר דירה במשך 18 חודשים למי שהם מפנים - הסכום הממוצע הוא בערך 5,000 דולר. מאז הכנסת התיקון לתוקף הבנקים משתדלים יותר להגיע להסדרים ופחות לפנות, כיון שלמרות שהתשלום על שכר דירה בסופו של דבר אמור לחול על המפונה, הרי שבפועל הסיכוי להשיג ממנו את הכסף נמוך". לפי הערכות, מאז כניסתו לתוקף של התיקון בדבר דיור חלופי חלה ירידה במספר הפינויים לרמה של כ-1,500 פינויים, לעומת למעלה מ-2,000 לפני כניסת התיקון לתוקף.

המחאה החברתית הציפה על פני השטח לא מעט אנשים שלא מצליחים "לגמור את החודש". מה זה אומר מבחינת פינויים? "החל מהרבעון האחרון של שנת 2009 אנו עדים לגידול מדאיג במספר הפונים אלינו שאינם יכולים לעמוד בתשלומי המשכנתא, ונמצאים שלב או שניים לפני צו הפינוי. הגידול המשיך בשנת 2010, ועוד יותר בשנת 2011", אומר מלמד.

משכנתאות
 משכנתאות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות