מותר להכריח לעשות בדיקת אבהות

ביהמ"ש קבע כי לצורך לדעת מיהו אביך אין תאריך תפוגה, וכל אדם זכאי לבירור זהותו

התיקון לחוק מידע גנטי שהתקבל בשנת 2008 זכה לתהודה ציבורית רבה בעיקר בשל השינוי אשר אוסר עתה באופן כמעט מוחלט ביצוע בדיקות גנטיות להוכחת אבהות, כאשר האם הייתה נשואה בעת התעברותה.

שינוי חשוב נוסף שהביא איתו התיקון לחוק, אך קיבל פחות תשומת-לב ציבורית, הוא האפשרות שניתנה עתה לבתי המשפט לחייב גבר לעבור בדיקת רקמות בכפייה כאשר האם אינה נשואה.

עד לחקיקת התיקון לחוק, בית המשפט יכול היה להורות על ביצוע בדיקת רקמות רק כאשר הנתבע היה מסכים לכך. אם הגבר היה מסרב, בית המשפט יכול היה להסיק מסירובו להבדק שהוא האב, בהנחה שאם היה בטוח שאינו האב, לא היתה לו סיבה להתנגד לביצוע הבדיקה. במילים אחרות, בית המשפט יכול היה להוציא תחת ידו פסק דין המצהיר על פלוני כאביו של אלמוני ואף לחייבו במזונות רק על סמך סרובו לעבור בדיקת רקמות.

בשנות ה-90 השתנתה שיטת בדיקת הרקמות, ובמקום בדיקת דם פולשנית עברו לבדיקה קלה לביצוע באמצעות רוק או שיער, ולכן כפיית בדיקת הרקמות מהווה פגיעה פחותה בהרבה בכבודו של הנבדק ובזכותו לשלמות גופו.

כתוצאה מכך השתנה איזון הזכויות לטובת זכותו של הילד לדעת באופן מוחלט מיהו הוא אביו, והמחוקק הפך את בדיקת הרקמות לפרוצדורה אינטגרלית להליך המשפטי של בירור האבהות.

למעשה, מנסחי הצעת החוק אפילו התלבטו בשאלה כיצד להתמודד עם נתבע שמסרב לבצע את הבדיקה גם לאחר מתן צו של בית המשפט, כלומר האם לאפשר כפייה פיזית של הבדיקה הגנטית תוך הפעלת כוח, כפי שנהוג לגבי חשודים בעבירות פליליות, אך בסופו של דבר המחוקק הסתפק בענישה לפי פקודת בזיון בית המשפט, כלומר חיוב הנבדק בקנסות או במאסר עד שיסכים לבדיקה.

בחודשיים האחרונים ניתנו שני פסקי דין שעשו שימוש בלתי שכיח בצווים המורים על בדיקת רקמות, ויש בהם כדי להדגים עד כמה התרחב השימוש בצווים אלה.

במקרה הראשון בית המשפט לענייני משפחה חייב סב וסבתא לעבור בדיקת רקמות לזיהוי קשר משפחתי לתינוק, לאחר שהאב הנטען נהרג עוד בטרם נולד. הסב והסבתא בני העדה הדרוזית התנגדו לביצוע הבדיקה, בטענה כי אם יתגלה כי בנם אכן היה האב, הדבר יגרום להם נזק בל יתואר במסגרת עדתם, שאינה מקבלת תינוק שנולד מחוץ למסגרת הנישואים, וקל וחומר כשאימו יהודיה.

בית המשפט דחה את ההתנגדות וקבע כי גם אם נכונה טענתם של הסבים בדבר הפגיעה הקשה הצפויה להם, הרי שהיא נדחית במאזן הזכויות מפני הפגיעה בילד שלא יזכה לדעת מיהו אביו.

פסק דין חריג נוסף ניתן לפני כשבועיים, ובמסגרתו חייב בית המשפט לעניני משפחה נתבע בן 70 לעבור בדיקת רקמות להוכחת או שלילת אבהותו על גבר בן 40. הנתבע התנגד בטענה כי בירור זה כבר אינו רלוונטי בגילם המתקדם של הצדדים, אך בית המשפט פסק כי לצורך לדעת מיהו האב אין תאריך תפוגה, וכל אדם באשר הוא נזקק לסגירת מעגל באמצעות בירור זהותו המלאה.

שני פסק הדין האחרונים מעניינים במיוחד, דווקא מאחר שלא תהיה להם בהכרח משמעות מעשית מעבר להצהרת האבהות. בניגוד לתביעות האבהות הנפוצות אשר מהוות בדרך-כלל צעד ראשון לפני תביעות מזונות, רכוש או ירושה, הרי שעל פניו נראה כי את שני פסקי הדין האחרונים מנחה רק הרצון האמיתי לדעת מי הוא האב, ובית המשפט רואה ברצון זה בלבד עילה מספקת לחיוב הנתבע לעבור בדיקת רקמות גם בניגוד לרצונו.

צרו איתנו קשר *5988