"ליגת השאריות"? חכו רגע

אפילו עכברי הכדורגל הישראלי בוודאי פספסו את החדשות המרעישות על סיכומו של רועי בקל בלחטוב הפולנית. הידיעה על יציאתו לאירופה של הקשר, דמות אנונימית לכל אלו שאינם נמנים על החוג המצומצם של אוהדי מכבי פ"ת, נדחקה לקצה הדיווח השוטף על אימוני הקבוצה באתרי האינטרנט. ואנחנו מדברים כאן על מדינת ישראל, שעד לפני שנים בודדות עוד היתה מלווה לנתב"ג בהתרגשות כל שחקן שיצא למבחנים בבלגיה.

לא עוד: כ-30 ליגיונרים הולכים לייצג את ישראל השנה באירופה, החל מקבוצות כמו צ'לסי, פאלרמו ומאיורקה, ועד קראקוב הפולנית או קאיראט אלמטי הקזחית. כמות שהפכה מעברים כמו אלו של בקל לקצת פחות מעניינים.

הכסף הגדול יותר מושך את שחקני דרג הביניים של ליגת העל לצאת לליגות אירופיות אחרות, גם כאלו שלא בהכרח עולות ברמתן המקצועית על הליגה הישראלית. אבל עם כל השמחה על האפיק הכלכלי החדש שנפתח לשחקני ליגת העל בחו"ל, השאלה המרכזית שעולה היא פשוטה: עד כמה עמוקה תהיה הפגיעה באיכות של הליגה שלנו בשנים הקרובות, אם כל שחקן בינוני-מינוס שלה יעזוב אותה לטובת משכורת גבוהה במדינה אחרת? האם כבר העונה נצפה כאן במקרה הטוב ב"ליגה של שאריות"?

***

החשש הגדול הוא שבליגת העל יתרחש אותו תהליך שקרה לליגות בבלקן ובמזרח אירופה באמצע שנות ה-90', אז התפזרו מהן החוצה אל ליגות שונות ביבשת לא רק הכוכבים, אלא גם שחקנים בינוניים וצעירים מבטיחים. תהליך שהעלים מהמפה מועדונים שפעם היו הקצפת של אירופה, דוגמת הכוכב האדום בלגרד או סטיאווה בוקרשט. מה שזירז את התהליך היה אותו "חוק בוסמן" מפורסם, שפתח את היבשת למעברים חופשיים בכך שאפשר לכל אירופי שלא להיחשב כשחקן זר בכלל הליגות ביבשת.

אלא שדווקא חוק בוסמן עובד לטובתנו במקרה הזה. "חוק בוסמן הוא זה שיגן על הליגה שלנו", מנתח מאמן הפועל ת"א לשעבר, אלי גוטמן. "העובדה שישראלים נחשבים לזרים באירופה, מצננת את השוק ומונעת מקבוצות לקחת יותר מדי הימור כי בסופו של דבר השחקן הישראלי תופס משבצת של זר, ולכן יותר קשה להביא אותו ולקוות שיהיה טוב".

ישראל עוד לא התקבלה כחברה באיחוד האירופי ושחקניה לא צפויים להפוך לבוסמנים בזמן הקרוב, אבל כך או כך, טוענים אנשי מקצוע בכירים, העזיבה ההמונית לא צריכה להשפיע על רמת הליגה. "תהליך דומה קרה בהרבה ליגות אירופיות מדרג הביניים ומטה, ועכשיו הגיע תורה של ישראל. בסופו של דבר הוא יעבוד לטובת הכדורגל הישראלי", אומר לותר מתיאוס, כיום מאמן נבחרת בולגריה. "מעבר ליתרון שזה נותן לנבחרת הלאומית, צריך להבין שלא כל ליגה שעוברת תהליך כזה חייבת להפוך ללא אטרקטיבית. להיפך: ליגה מרמת הביניים ומטה שלא עוברת תהליך כזה נתקעת, והכדורגל במדינה שלה מפסיק להתפתח, כמו שקרה באוסטריה, שם הנבחרת ירדה ברמתה, הליגה לא אטרקטיבית והקבוצות הבכירות בה מתקשות להצליח באירופה".

קיצור זמן השהייה של כדורגלנים במועדונים ממדינות קטנות נבחן לא מכבר במחקר מקיף של ארגון PFPO, שמצא שבליגות כאלו הדרך החוצה היא מהירה מאוד: למשל, ליטא, לטביה ואירלנד הם שלוש המדינות שבהן שחקנים עוזבים מועדונים אחרי הזמן הקצר ביותר, מה שיכול לרמז על הכיוון אליו הולכת ישראל - באירלנד שהות ממוצעת לשחקן במועדון היא 1.73 עונות, בלטביה 1.79 עונות ובליטא 1.85 עונות בלבד.

"אתם אולי עדיין לא מבינים את זה, אבל שחקנים כמו אלמוג כהן, מאור מליקסון ואיתי שכטר עושים לליגה הישראלית שירות גדול בחו"ל והופכים אותה לאטרקטיבית יותר בטווח הארוך, בעיקר כשלצדם יוצאים גם זרים כמו דגלאס דה סילבה או דרק בואטנג", מוסיף מתיאוס. "הם בעצם גורמים לשחקנים וסוכנים בעולם להבין שמהליגה הישראלית אפשר להתקדם למקומות גבוהים יותר, ויודעים שבניגוד לעבר, מעבר לישראל כבר לא מחסל לך את הקריירה".

דוגמא חיה לדברים האחרונים של מתיאוס אפשר למצוא דרך אחד הזרים החדשים שנחתו כאן הקיץ. השם של קשר נבחרת ניגריה הצעירה, נוסא איגייבור, כתוב בהרבה מחברות של סקאוטרים בכירים מאירופה. הוא היה מבוקש בהרבה מועדונים ביבשת, ולבסוף היה צריך להחליט אם לעזוב את קבוצתו הנורבגית לילסטרום לטובת המועדון המפואר ביותר בכדורגל הנורבגי, רוזנבורג. אבל הקשר בן ה-21 החליט להגיע דווקא להפועל ת"א. לאדומים, שבעצמם קצת לא האמינו, הוא הסביר כי הבין שמהפועל ת"א יהיה לו יותר קל להתקדם ולהגיע אל הפרמיירליג, שם הוא חולם להפוך לכוכב.

"נגמרו הימים של זרים בשקל שהיו מגיעים לארץ, היום בקבוצות הצמרת מביאים רק שחקנים שמשדרגים את הקבוצה, וזה פועל יוצא מכך שהפכנו לתחנת יציאה לאירופה", מסביר דורון אוסידון, יו"ר הפועל ת"א, ששלחה הקיץ שישה משחקניה לחו"ל (בונדר, זהבי, שהר, שכטר, ורמוט ואניימה). "אין מה לעשות, יש לנו פחות מקום לטעויות כשהישראלים הבכירים עוזבים".

***

מה יקרה הלאה? "לא מדובר בבועה", טוען גוטמן. "למעט מקרה אחד או שניים, כל היציאות של הישראלים לחו"ל הם של שחקנים ששווים את זה. הישראלים הפכו היום דומים למה שהיו פעם הקרואטים - הסחורה החמה לקבוצות דרג הביניים של אירופה, עם כמה נציגים גם ברמה הגבוהה ביותר. התהליך הזה יילך ויתעצם והליגה צריכה להסתגל לזה".

לפי התיאוריה של גוטמן, בתוך שנה או שנתיים יגדל מספר הליגיונרים לכ-50. המהלך הזה יהפוך שחקנים בני 25 ומעלה שטרם יצאו לאירופה ל"סחורה פגומה", כזו שלא תקבל יותר סכומים גבוהים בקבוצות הישראליות. מי שירצה להרוויח סכומים העולים על 150 אלף דולר לעונה יאלץ לצאת לחו"ל. וכך, באופן אוטומטי תהפוך ליגת העל למקום עבודה בעיקר לשחקנים צעירים.

מה בכל זאת יכול לעצור את הסחף, או מי בכל זאת יישאר כאן? לטענת אוסידון, "קבוצות בינוניות רבות ישכילו להבין שמשתלם להן למכור שחקנים לקבוצה ישראלית גדולה בליגת האלופות, ולקבל גם אחוזים מהמכירה העתידית. אבל בגדול, כוכבים ישראלים ישחקו בליגה רק בגיל מאוחר אחרי קדנציה באירופה".

אז האם אנחנו הולכים לתהליך הצערה משמעותי של שחקני הליגה? "כבר עכשיו שחקנים ישראלים בשלים מוקדם הרבה יותר. השלד יילך ויהפוך לצעיר יותר, והשחקנים הדומיננטיים והמנהיגים יהיו בני 22-23, במקום 26-27. זה כבר מתרחש בהרבה קבוצות בארץ וזה תהליך חיובי", טוען גוטמן.

מי שמכניס את כל הדיון לפרופורציות הוא מתיאוס. "ישראל היא לא איטליה, גרמניה, ספרד או אנגליה, ואין סיבה שהליגה אצלכם תהיה ברמה הכי גבוהה או תשמור את כל הכישרונות המקומיים לעצמה", אומר הגרמני. "בכל מקרה הליגה שלכם לא תהיה הכי טובה או מעניינת בעולם. אתם יכולים לנסות ולהילחם בזה ולהשאיר את הכוכבים שלכם בישראל, אם תשלמו להם סכומים גבוהים יותר, אבל אני לא רואה שפעולות דומות עזרו לליגה ברוסיה להשתפר במשהו. וזו עוד אימפריית כדורגל לשעבר".