גדר הגבול עם מצרים: 6 קבלנים בונים מדי יום 700 מטר

דיונים במשרד הביטחון על הגדלת מס' העובדים שמקימים את הגדר בגבול ישראל-מצרים ■ גורם ביטחוני על הדרישות לקצץ בתקציב הביטחון: "אין מקום לדון בכך, זה הזוי. אנחנו צריכים להצטייד ב'כיפת ברזל'" ■ בחישוב פשוט, סיום העבודה בקצב הנוכחי - בתוך 214 יום

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, כינס היום (א') בצהריים דיון מיוחד על רקע מתקפת הטרור שאירעה בסוף השבוע ליד עין נטפים מצפון לאילת, במטרה לבחון מהלכים שיאפשרו את האצת בניית גדר הגבול עם מצרים. אחת האפשרויות שהובאו לדיון בלשכת המנכ"ל היא להורות לקבלני הביצוע שעוסקים בבניית הגדר להעסיק מספר רב יותר של עובדים, וכך גם להאריך את שעות העבודה בשטח. גורמים ביטחוניים אמרו בסוף השבוע כי מדי יום גדר הגבול החדשה נבנית בקצב של כ-700 מטר ועל המלאכה אמונים שישה קבלני ביצוע, שפועלים באזור בו זמנית.

הגבול בין ישראל למצרים משתרע על פני כ-200 קילומטר. במשך שנים ארוכות לא הושקעו משאבים להגנה עליו, וכך הפך לגבול פרוץ. בשל שטף הפליטים מאפריקה ומהגרי העבודה החליטה הממשלה לפני כשנה על הקמת הגדר בהשקעה של כ-1.35 מיליארד שקל. את הסכום מממנים באופן שווה משרד הביטחון - מתקציב הביטחון, ומשרד האוצר.

הממשלה קבעה כי על העבודות לבניית הגדר להסתיים עד שנת 2013. ואולם, כבר לפני מספר חודשים הורה מנכ"ל משרד הביטחון שני להאיץ את עבודות ההקמה של הגדר באמצעות עבודה משולבת של כל הקבלנים בשטח. על רקע האצת הפעילות, העריכו במערכת הביטחון כי העבודות יושלמו עוד לפני סוף 2012.

התרעות ישנות

מנתוני מערכת הביטחון עולה כי מאז תחילת העבודות ועד כה נבנו כ-45 ק"מ של גדר או מכשולים, שבכוחם לעכב מסתננים. כן, הושלמו עבודות התשתית לאורכם של עוד כ-30 קילומטר לקראת הקמת הגדר או הצבת מכשול. להערכת גורמי ביטחון, עד סוף השנה ייבנו כ-100 ק"מ של גדרות ומכשולים באזור.

יודגש כי השיקול העיקרי שהנחה את מערכת הביטחון בהקמת הגדר היה עצירת שטף המסתננים לישראל. בעת קבלת ההחלטה על בניית הגדר לא הייתה התמקדות באיומים ביטחוניים, כיוון שתחת שלטון מובארק התיאום הצבאי והמודיעיני עם מצרים היה שוטף, והגבול המשותף נתפש כגבול של שלום. זאת, למרות שבידי מערכת הביטחון היו כבר לפני שנים התרעות וידיעות על התבססות של גורמי טרור בסיני וכוונות מצדם לנצל את הגדר הפרוצה, כדי לבצע פיגועים במתארים שונים בישראל.

גורמים ביטחוניים אמרו בסוף השבוע כי בכל מקרה הגדר שמתוכננת לקום לאורך הגבול עתידה לתת מענה גם לאיומי טרור, תוך שילוב של אמצעים מתקדמים, שיאפשרו לצה"ל ולכוחות הביטחון לספק מענה לחדירה של חוליות מחבלים. מענה זה כולל גם פריסה נרחבת יותר של כוחות צבא באופן שוטף בגזרה כדי לתת מענה לאיומים, בעיקר באזורים שמפאת תנאים טופוגרפיים לא ניתן להציב בהם גדר או מכשול פיזי.

הוויכוח הוקפא

מתקפת הטרור המשולבת מיום חמישי, שגבתה את חייהם של שמונה אזרחים ואנשי ביטחון ישראלים והציתה סבב לחימה חדש בין ישראל לבין ארגוני הטרור בעזה, קברה לעת עתה את הוויכוח הסוער, שהסלים באמצע השבוע שעבר בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון. זאת, על רקע דרישות האוצר לקצץ בתקציב הביטחון בשל הצורך לממן את הרפורמה החברתית.

בעוד גורמים באוצר קראו לקצץ מתקציב הביטחון בהיקף של 1 ל-3 מיליארד שקל, התרעמו גורמים ביטחוניים בנימוק שהדבר יפגע ביכולת של מערכת הביטחון ושל צה"ל להתאים את יכולותיהם לספק מענה הולם לאיומים מתהווים. אחד האיומים האלה - הבהירו בכירים במערכת הביטחון עוד לפני מתקפת הטרור בדרום - הוא התעצמות ארגוני הטרור בסיני על רקע הכאוס השלטוני במצרים.

גורם ביטחוני אמר במהלך סוף השבוע כי "בייחוד עכשיו, ברור שאין מקום לכל דיון על קיצוץ בתקציב הביטחון ועל רקע הצרכים שעולים מהשטח, כל דיבור על קיצוץ כזה נראה כמו הזיה. העימות הנוכחי ממחיש את הצורך לתת מענה, כבר בתוכנית הרב-שנתית הקרובה לאיומים שמתגברים בדרום, ואיתם גם להצטיידות במערכות נוספות של 'כיפת ברזל' ליירוט רקטות".