רפא, מה הסיפור?

האוטוביוגרפיה של נדאל שופכת אור על משטר האימונים הנוקשה של הדוד טוני

אפשר, וזה בדרך כלל מה שקורה בשיח על ספורט כמו שאנחנו מכירים אותו, להסיק שתי מסקנות לא נכונות מהתוצאות החלשות של רפאל נדאל בעונת המגרשים הקשים בצפון אמריקה: 1. נדאל אחרי שיאו, הוא אמנם רק בן 25 אבל בסבב כבר 10 שנים וכולם יודעים שהגוף שלו משלם את המחירים הכי יקרים בשפיץ של הטניס; הרגרסיה התחילה אולי קצת מוקדם מהצפוי, אבל התחילה. 2. הכל תקין בממלכת נדאל. סך הכל היו לו שני טורנירי מאסטרס (מונטריאול, סינסינטי) לא מוצלחים. בשני הגראנד סלאמים האחרונים (רולאן גארוס, ווימבלדון) הוא זכה/הגיע לגמר. הוא עדיין הפייבוריט השני (אחרי דיוקוביץ') לזכות ביו.אס אופן.

***

עם ובלי קשר למה שיקרה ביו.אס אופן בעוד שבועיים, המסקנה היחידה שאפשר להסיק בוודאות מעונת המגרשים הקשים של נדאל היא שמשהו קרה לו. במונטריאול הוא הפסיד בסיבוב השני (אבל הראשון מבחינתו כי בטורנירי מאסטרס שמונת המדורגים הבכירים עולים לסיבוב השני בלי משחק) לקרואטי איבן דודיץ' (41 בעולם). נדאל הוביל 1-3 במערכה השנייה, 3-5 בשלישית, והפסיד 7-5 בשני שוברי השוויון; כלומר הוא הפסיד פחות או יותר את כל הנקודות המכריעות במשחק - תסריט שעדיין נשמע אבסורד. בסינסינטי נדאל הפסיד ברבע הגמר 6-3, 6-4 למרדי פיש האמריקני (8 בעולם), שלקח שתי מערכות בששת המשחקים הקודמים ביניהם.

המשחק נגד פיש בסינסינטי חשוב פחות בגלל התוצאה ויותר בגלל מה שקרה על המגרש. נדאל לבש פרצוף עצבני, נכנס לוויכוחים עם שופט הכיסא על טעויות של הקוונים בניגוד מוחלט להרגלו, ובעיקר נראה מתוסכל ממציאות שחייבים לראות כדי להאמין: לא היתה לו שום השפעה על פיש. פיש שלט ברוב קיצוני של הנקודות, טרטר את נדאל מצד לצד, הדף אותו למרחק שלושה מטרים מקו הבסיס. גם כשנדאל ניסה לתקוף הוא לא באמת הכאיב לפיש. זה היה כאילו לפיש יש תשובה לכל מה שנדאל יזרוק עליו. זה היה כאילו פיש הוא דיוקוביץ'.

לדיוקוביץ' יש תפקיד חשוב במה שעובר על נדאל. פדרר חושב שלנדאל יש "בלוק מנטלי נגד דיוקוביץ'". נדאל, 0 מ-5 נגד דיוקוביץ' השנה, לא רחוק מהמסקנה הזאת בעצמו: אחרי ההפסד בגמר ווימבלדון לפני חודשיים הוא אמר שהוא צריך למצוא דרך "להיות פחות לחוץ בנקודות החשובות נגדו. זה מה שקרה באינדיאן וולס, זה מה שקרה במיאמי, וזה מה שקרה כאן". למה נדאל, שעשה לעצמו מוניטין של הספורטאי הכי חזק בעולם מבחינה מנטלית, לחוץ פתאום בנקודות החשובות נגד דיוקוביץ'? כי דיוקוביץ' התעלה עליו מבחינה פיזית והתחיל לנצח אותו במשחק שלו: נקודות ארוכות ומתישות מהקו האחורי. דיוקוביץ', במילים אחרות, מנצח את נדאל בצורה שנדאל ניצח עד השנה כמעט את כל היריבים שלו: בבריונות.

***

הבריונות של נדאל היא עניין שקצת חמק מתחת לרדאר בקריירה שלו, בעיקר בגלל הדיסוננס בינה לבין האופי היותר מנעים שלו מחוץ לטניס, אבל היא תמיד היתה נוכחת. נדאל לא כל כך תרגם את העליונות הפיזית שלו ("רפא תמיד היה חזק", אומר דודו ומאמנו טוני נדאל, "בגיל 16 הגוף שלו פשוט התפוצץ") לעליונות מנטלית, אלא יותר שילב ביניהן מההתחלה. רוג'ר ראשיד, לשעבר המאמן של לייטון יואיט, אומר שנדאל "מאוד אינטנסיבי בחדר ההלבשה. הוא תמיד רץ ומנסה להרתיע". ג'ון וורתיים מספורטס אילוסטרייטד מתאר בספרו על גמר ווימבלדון 2008, Strokes of Genius: Federer, Nadal, and the Greatest Match Ever Played, איך נדאל, מרחק 10 צעדים מפדרר, "מניף את זרועותיו בפראות וחובט באוויר בחדר ההלבשה" בזמן שטוני מדבר אליו כמו שמאמנים מדברים למתאגרף לפני קרב: "אין דבר כזה לא יכול, תעשה מה שאתה חייב לעשות, מחויבויות הן מחויבויות".

באוטוביוגרפיה החדשה שלו (יצאה אתמול לאור), Rafa: My Story, שכתב בשבילו העיתונאי והסופר הבריטי/ספרדי ג'ון קרלין, נדאל מגלה שהדוד טוני הוא האיש מאחורי הבריונות. טוני, שהתחיל לאמן את רפא במסגרת קבוצתית, היה "קשוח איתי מההתחלה", מספר נדאל, "הוא היה משתמש בשפה קשה, צועק הרבה, הוא הפחיד אותי - במיוחד אם שאר הילדים לא הגיעו וזה היה רק שנינו". נדאל נזכר שטוני היה קורא לו "ילד של אמא" והכריח אותו פעם אחת לשחק בלי מים בטורניר, כי הוא השאיר את הבקבוק בבית וצריך ללמוד לקחת אחריות. אבל נדאל, למרות הטון הקצת חמוץ ולמרות הניסיון שלו בשנה האחרונה להשיג "יותר אוטונומיה על החיים שלי", עדיין נותן לטוני את רוב הקרדיט על "הלוחם שאנשים אומרים שהם רואים בי על המגרש".

לפני שהלוחם הזה נכנס למגרש הוא עושה מקלחות קרות, לפני משחק נגד פדרר זו מקלחת קרה במיוחד, ואחריהן הוא נכנס למצב מנטלי שהוא למעשה כוננות קרב. "אתה חייב לכלוא את עצמך בשריון הגנתי", כותב נדאל, "להפוך את עצמך ללוחם חסר דם. זו סוג של היפנוזה עצמית, משחק שאתה משחק, בשיא הרצינות, כדי להסוות את החולשות שלך מעצמך, וגם מהיריב שלך". מה שדיוקוביץ' עשה השנה זה לחשוף את החולשות של נדאל לא רק לכל היריבים שלו בג'ונגל שהוא סבב הטניס, אלא גם לנדאל עצמו - אחרי תקופה ארוכה שהוא הסתיר אותן מתחת לבריונות. במילים אחרות: יכול להיות שמה שקורה לנדאל זה עניין לפסיכולוג.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988