עו"ד גיל גן מור: "המדינה לא רואה במגורים זכות בסיסית"

עו"ד גיל גן מור בכנס "המחאה לצדק חברתי" בשיתוף "גלובס": "לפי המדינה, אין לציבור זכות בסיסית למגורים, צריך לאפשר לתבוע זאת מהמדינה" ■ ערן ניצן: "אם יפרצו את התקציב מי שיסבול זה מעמד הביניים - הוא יפוטר מעבודתו וישלם יותר"

היום (ה') מתקיים חלקו השני של כנס "המחאה לצדק חברתי" של התאחדות הסטודנטים בשיתוף "גלובס" בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א. בכנס נדונות סוגיות כמו יוקר המחיה בישראל, הבעיות בשוק הדיור והדרישה לשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות של הממשלה שנוגעות באופן ישיר לעם.

אתר "גלובס" העביר את הכנס בשידור חי.

בפאנל בנושא מחירי הדיור, אותו מנחה משה ליכטמן מ"גלובס", משתתפים עופרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה העברית; ד"ר אמילי סילברמן, ראש צוות דיור של ספיבק שמתמחה בתחום הדיור הציבורי; איתמר בן דוד, מתכנן ראשי בחברה להגנת הטבע; עו"ד גיל גן מור, האגודה לזכויות האזרח וקידום הזכות לדיור; פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית; רן חקלאי, מנהל חברה להיתכנות כלכלית לפרויקטים של נדל"ן; שחר עבוד, יו"ר הסטודנטים במכללת בית ברל; ערן ניצן, סמנכ"ל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים.

ערן ניצן, סמנכ"ל אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים: "הממשלה שולטת בתחום הדיור, בתכנון, בשיווק, בהיתרים ועוד. מי שמחפש את הפתרונות למצוקות שוק הדיור ימצא אותם בממשלה שמנסה לפעול. המציאות תשתנה כשהממשלה תעשה 2 דברים: הגדלת ההיצע, גם באמצעות הוד"לים, והפחתת המיסוי. הממשלה רוצה להגדיל את ההיצע, אבל בנק ישראל פועל מול המערכת הבנקאית כדי לצמצם את האשראי. בלי אשראי אי אפשר לבנות ומי שמצפה לראות 50-60 אלף דירות חייב לדאוג לחמצן האשראי. פעולות נכונות של הממשלה יכולות להביא שינוי משמעותי בזמן קצר".

עו"ד גיל גן מור, האגודה לזכויות האזרח וקידום הזכות לדיור, אמר בכנס: "יש הבדלי תפיסה עמוקים בין מה שקורה במאהלים לבין תפיסת הממשלה. באוהלים, רואים במגורים זכות יסוד ואילו המדינה לא רואה זאת כך. לפי המדינה, אין זכות מגורים בסיסית - ולדעתי צריכה להיות זכות כזו. צריכה להיות זכות בסיסית לדיור, שתאפשר למחוסרי דיור לפנות לבית המשפט ולתבוע הגעה לדירה. נקודה שניה היא ההפרטה. יש נסיגה דרמטית בעשור האחרון בתקציב משרד השיכון ובסיוע בשכר דירה ובמענקים לדירה. יש כאן הבדלי גישה אדירים, שנצטרך לגשר ביניהם", אמר.

גם עפרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אומר כי "צריכה להיות הנחה בסיסית שלכל אחד בארץ יש זכות לקורת גג. ממשלות ישראל הזניחו את הזכות הזאת והביאו למצוקת דיור. ממשלת ישראל לא מציגה משנה סדורה לטיפול במצוקת הדיור, והיא צריכה להפעיל מדיניות דיור חברתי שתהיה סדורה ומובנית אשר תאפשר לכל אזרח ואזרחית לממש את זכותם לדיור נאות, בהתאם לצורכיהם ויכולתם".

איתמר בן דוד, מנהל תחום תכנון החברה להגנת הטבע, אמר כי "קיים כשל במימוש מדיניות התכנון בישראל. יש 160 אלף תוכניות דיור מאושרות שלא נבנות ויש גם מחסור בכח אדם ותקציבים בוועדות התכנון. צריך שלכל עירייה תהיה תוכנית מתאר סדורה ומובחנת. כיום יש הרבה תוכניות נקודתיות, אין הבחנה בין תפל ועיקר, ומה שקורה הוא שהמערכת מוצפת ביוזמות תכנון בעייתיות שסותרות את מדיניות התכנון של הממשלה".

"אם יפרצו את התקציב מעמד הביניים יסבול"

פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית: "בגלי עלייה קודמים הגענו למימון של כמעט 90% ממחיר הדירות, אבל שלושה דורות אחר כך עוד בוכים על מה שיצר אותו דיור ציבורי, שהיה במיקום לא טוב, באיכות גרועה. ברוב המדינות המפותחות אין היום בכלל משרדי שיכון, הפער שנוצר צריך להתמלא על ידי הרשויות המקומיות. אבל לשלטון המקומי, יש בעיה - לא מאמינים לו. הוא תמיד היה יעד לבננות רקובות ולחוסר אמון. לכן, לא רוצים לתת לו את הסמכויות. השלטון המקומי צריך לעמוד על שלו, והוא צריך להפסיק להיות נעבך. אבל, אם ניתן לשלטון המרכזי להכתיב את העניינים נגיע לרמת הדיור שבה גרו כאן לפני 30 ו-40 שנה", לדבריה.

כן הוסיפה פרופ' אלתרמן: "דיור בהשכרה ימשיך להיתפס כפיתרון ארעי, לא השיח שמתקיים היום לא כל כך מתאים. צריך דיור להשכרה אך לא להיות באשליה שזה יפתור את הבעיה או יהווה תחליף לדיור בבעלות".

לדברי ערן ניצן, "בדיור המפתח לא מצוי בהוצאת התקציבית. מה שמשפיע על מחירי הדיור בישראל הם שלושה דברים - המיסוי, הבירוקרטיה והבנייה הציבורית. מי שיסבול מפריצת התקציב זה מעמד הביניים - הוא יפוטר מעבודתו, וישלם יותר מסים".

עו"ד גן מור אומר כי "במחירים של היום אין בישראל תחושה שאתה יכול לגור לאורך זמן בדירה שכורה. קשה להגיד אם אנחנו מעדיפים דיור על פני חינוך או ביטחון או משהו אחר, אבל יחסי הגומלין בניהם מאוד הדוקים והעם לא צריך להחליט מה יבוא על חשבון השני".

ד"ר אמילי סילברמן טוענת כי "התשובה בדיור בישראל היא לשפר את התכנון והתשתית והאיכות של שכונות מגורים שפחות רוצים לגור בהן היום".