שלי יחימוביץ' לא פוסלת חבירה למפלגות חרדיות

ח"כ שלי יחימוביץ', המתמודדת על ראשות מפלגת העבודה, אינה שוללת חבירה למפלגות חרדיות. יחימוביץ' ממעיטה להתבטא בנושא זה בתקשורת אולם עמדותיה נחשפות בדוח מיוחד של עמותת חדו"ש, חופש דת ושוויון, שבוחן את עמדות מועמדי העבודה בנושאי דת ומדינה. בתשובה לשאלה האם היא בעד הקמת ממשלה אזרחית שתבצע מהפכה ביחסי הדת והמדינה, ושבה ישתתפו רק מפלגות המחויבות לחופש דת ושוויון בנטל, השיבה יחימוביץ' כי "איני פוסלת ברית עם מפלגות חרדיות אם תיפתח הזדמנות היסטורית לקדם סדרי יום לאומיים חשובים לא פחות, כמו הסכם שלום או קידום סדר יום סוציאל דמוקרטי אמיתי ועמוק, אשר ממילא יקדם שוויון בחברה הישראלית".

יש לציין שבעבר בריתות עם המפלגות החרדיות שנוצרו לקידום סדרי יום אחרים, דחקו הצידה את נושא הדת והמדינה.

כשנשאלה יחימוביץ' על ידי חדו"ש האם יש להגדיל באופן דרמטי את ההטבות למשרתים בשירות צבאי או אזרחי על פני מי שאינם משרתים, ענתה חברת הכנסת כי היא מתנגדת לכך. "זו אפליה ואני מתנגדת לאפליה נגד כל אוכלוסייה, על כל רקע", השיבה.

בתגובה לשאלה האם יש מקום לבטל את משרד הדתות, השיבה כי אין לה עמדה. "שירותי דת הם שירותים שרוב האוכלוסייה בישראל נזקקת להם, והם צריכים להינתן באופן מיטבי, בין אם באמצעות המשרד לשירותי דת ובין אם באמצעות הרשויות המקומיות או משרד אחר".

הברית עם ליצמן, הקריצה לישי

האמירות האלו של יחימוביץ' חושפות את הקשרים החזקים שלה עם החרדים. ליחימוביץ' ברית פוליטית חזקה עם ח"כ יעקב ליצמן, שהחלה עוד בימיו כיו"ר ועדת הכספים ואף התחזקה כשהפך לסגן שר הבריאות. באחרונה אף יצאה להגנתו של יו"ר ש"ס ושר הפנים, אלי ישי, בכל הנוגע למעורבותו באחריות לשריפה בכרמל.

"אני יודעת שהפניית האש כלפי אלי ישי היא פשוט לא הגונה. אלי ישי היה שר הפנים הראשון שבכלל התייחס אליהם והשיג להם תקציבים", אמרה בראיון שמצוטט גם באתר שלה.

נראה כי באחרונה מנסה המועמדת לראשות העבודה להרחיב את מעגל התמיכה בה אל מחוץ לגרעין הקשה של המפלגה. ההתבטאויות הללו של יחימוביץ' מצטרפות לדברים שאמרה בראיון ל"הארץ" בשבוע שעבר על פיהם היא אינה רואה במפעל ההתנחלויות "חטא ופשע". במערכת הפוליטית פירשו את הדברים כניסיון לכוון למרכז המפה הפוליטית.

עם זאת, כמי שרואה במפלגות החרדיות בנות ברית לגיטימיות, עמדות אחרות של יחימוביץ' בנושאי דת ומדינה עלולות לחבל בברית הזו: היא תומכת בהתניית תקצוב לבתי ספר בהנהגת תוכנית ליבה ובהגבלת מספר תלמידי הישיבות שהמדינה מממנת במטרה להוציא אברכים לשוק העבודה. בתחום חופש הדת היא בעד הנהגת נישואים וגירושין אזרחיים, בעד הכרה בכל סוגי הגיורים המוכרים בעם היהודי ובעד תחבורה ציבורית מוגבלת בשבת.

יחימוביץ' לא לבד

יחימוביץ' כנראה אינה היחידה שלא פוסלת ברית עם החרדים. רוב המתמודדים - בוז'י הרצוג, עמיר פרץ ואראל מרגלית - לא הביעו תמיכה בהקמת ממשלה אזרחית שתכלול רק גורמים התומכים בחופש דת ושוויון בנטל. למרות זאת עמרם מצנע שולל הצטרפות לממשלת ימין. פרט לעמיר פרץ שלא מסר את עמדתו, תומכים ארבעת המועמדים האחרים בהתניית תקצוב מוסדות חינוך בלימודי יסוד. אותם ארבעה גם הביעו תמיכה בנישואים אזרחיים או בחופש בחירה בנישואים.

לעומת זאת, רק יחימוביץ' תמכה בהגבלת מספר בחורי הישיבות כדי להוציאם לשוק העבודה. רק שני מועמדים תומכים מפורשות בהכרה בכל סוגי הגיור. זאת, במפלגה שנחשבת לתומכת בחופש דת. מחבר הדוח, סמנכ"ל חדו"ש והפרשן לענייני דת ומדינה שחר אילן, מציין כי בחודשיים שניתנו למועמדים לענות לא טרח איש מהם להגיב. לאחר תזכורות והתכתבויות חוזרות ונשנות, רק שניים - הרצוג ומרגלית - השיבו לשאלות במלואן. עמרם מצנע ועמיר פרץ השיבו באופן חלקי. יחימוביץ' השיבה באיחור גם כן. אילן מספר כי פרץ העביר לחדו"ש את פרק הדת ומדינה ממצע העבודה בראשותו ב-2006, פרק שנראה היום לא רלבנטי כמעט לחלוטין. מצנע ביקש להסתפק באמירה כי "עמדותיי ידועות".

מצד שני, אומר אילן, באתר שלו מגלה מצנע מחויבות ועניין בנושאי דת ומדינה יותר מהמועמדים האחרים והוא מספק התחייבויות חד משמעיות: "כל אזרח יוכל להתחתן במדינת ישראל; כל מוסד חינוכי הנהנה ממימון ממשלתי ילמד לימודי יסוד; כל אזרח ישרת בשירות צבאי, לאומי או אזרחי". על פי הדוח, "הדבר הבולט בתשובותיו של ח"כ הרצוג הוא חוסר רצון להתחייב. הנושאים שהרצוג מבהיר שאינו מחויב להם: נישואים אזרחיים, הכרה בכל סוגי הגיורים, הפעלת תח"צ בשבת, ביטול המשרד לשירותי דת והקמת ממשלה אזרחית".

מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב: "אסור למתפקדים להשלים עם שתיקת המועמדים. עליהם לדרוש ממועמדיהם להתבטא בנושאי דת ומדינה. מועמדי העבודה חייבים להבין: הבוחרים לא ישלימו עוד עם טאטוא הנושאים מתחת לשטיח".

 דת