סגן הממונה על התקציבים: "שביתת הרעב של אידלמן הייתה פתטית; השגנו כל מה שרצינו מהרופאים"

משה בר סימן טוב, "השוטר הרע" של האוצר במו"מ עם הרופאים, חושף את ההתנהלות בחדרי-חדרים ■ בשבוע הבא עלולים כל בתי החולים לקרוס עקב נטישה המונית - לקרוא ולא להאמין

טרקלין העסקים של קראון פלאזה במגדלי עזריאלי סער במיוחד בתחילת השבוע שעבר, כשספל קפה נופץ בחוזקה על רצפת חדר הישיבות הסמוך. רסיסים עפו לכל עבר, מחמיצים בסנטימטרים בודדים את נציגי הרופאים ואת אנשי משרד האוצר שישבו במקום. כולם כבר ראו אותו רותח מכעס במהלך המשא-ומתן הזה, אבל ניפוץ כוסות? לא מתאים לד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית. האיש, מרדים בהתמחותו, עדיין חלש משביתת הרעב שסיים זה לא כבר. דפיקה על השולחן זה המקסימום שהוא עשה עד היום. מצד שני, למי שעיצבן אותו קוראים משה בר סימן טוב, סגן הממונה על התקציבים, ואדם שמסוגל להוציא מדעתו נזיר טיבטי.

בר סימן טוב, שאחראי במשרד אוצר על התחומים החברתיים והקריטיים ביותר לאזרח - כמו הבריאות, הרווחה, התעסוקה והחינוך - אמון היה, במשא-ומתן המתיש מול הרופאים, על החלק שבו צריך לומר "לא", ושוב לא, וחוזר חלילה. אידלמן מזמן דרש שראש הממשלה, או לפחות מנכ"ל משרדו, יכריעו בהיבט התקציבי של ההסכם המתגבש; אבל לא משנה כמה לחץ הפעילו הרופאים, בסוף הסיפור תמיד חזר לבר סימן טוב. אפילו הבוס הישיר שלו, ראש אגף התקציבים אודי ניסן, לא התיימר לתת לו הוראות. כשהספל נופץ הוא היה בהלם בדיוק כמו האחרים מסביב לשולחן, אבל אחרי רבע שעה בר סימן טוב כבר חזר לחייך בסיפוק. אותו חיוך שהוציא את אידלמן מדעתו.

"אני לא אתנצל על זה שאני נהנה מהתפקיד שלי", אומר בר סימן טוב בראיון בלעדי ל-G. "זו הנאה לא כי אני דורך על אנשים, אלא כי אני בזירות המרכזיות של העשייה. התפקיד שלי נחשב להכי פחות אטרקטיבי מבין הסגנים האחרים באגף התקציבים, כי אני לא סולל כבישים ולא מכניס מפעילים נוספים לשוק הסלולר. אני עושה דברים שהם לבני היסוד של כל חברה, אבל לכל החלטה כזאת יש מחיר. אתה תמיד בדילמות ובקונפליקטים, כי אין נכון ולא נכון בצוות החברתי. המורכבות של הדברים היא לב העניין, ואני חי מהדילמות האלה".

מה הביא לניפוץ הספל?

"הרופאים הציגו דרישות חדשות במשא-ומתן בזמן הליך הגישור, שהוקצב לו שבוע בלבד, ואמרתי להם שזו פתיחה של כל ההסכמות הקודמות ובעצם ניסיון לא להגיע להסכם. אידלמן מאוד התעצבן, אמר שאני מדבר בתוקפנות, וניפץ את הספל על הרצפה. כולנו היינו כבר בעצבים, אני חליתי במהלך המשא-ומתן הזה 4 פעמים, ו-3 פעמים לקחתי אנטיביוטיקה. סיימתי את המשא-ומתן עם דלקת בעיניים, ועכשיו כואב לי גם הגרון. כולנו הגענו לקצה".

אתה מודע לזה שאתה נתפס לעתים כמו המיתוס של נער אוצר קלאסי - ציני ושיכור מכוח?

"נער הייתי, היום אני בן 35, אבא לשני ילדים. יש לי כבר הרבה ניסיון, ואני לא חושב שאני שיכור מכוח. להפך, אני יותר בחרדה מהכוח, אני מתייחס בחרדת קודש לתפקיד שלי. אני הולך לישון עם התפקיד הזה וגם חולם עליו בלילה. אין ספק שצריך להיזהר מציניות בתפקידים כאלה. אולי יש לי התבטאויות ציניות אבל אין לי תפיסת עולם צינית.

"נערי האוצר זו קבוצה הרבה יותר מורכבת ממה שחושבים עליה, הרבה יותר הטרוגנית. הקשר בינם למיתוסים עליהם מופרך ונובע מניסיון לסתום פיות. זו חבורה של אנשים שאמנם נהנים מהעבודה שלהם, אבל הם גם משלמים על זה מחיר כלכלי ואישי. כל האגדות על זה שיוצאים מאגף התקציבים והולכים לנהל בנקים לא קשורות למציאות. רוב הזמן אנחנו רבים עם החזקים ולא חוברים אליהם, וזה רק שורף קשרים. זה נכון שמחוץ לאגף התקציבים רואים דברים אחרת, אבל זה בדיוק האיזון הראוי. יש אגפים נוספים, יש משרדי ממשלה ויש ראש ממשלה".

הפגנת הרופאים בוולפסון / צלם: יוסי זליגר
 הפגנת הרופאים בוולפסון / צלם: יוסי זליגר

כמעט חזר השר"פ

את המשא-ומתן עם הרופאים פתח בר סימן טוב במידה לא מעטה של התרסה. "המתמחים צודקים", היא כותרת פוסט שפרסם בדף הפייסבוק של משרד האוצר, ב-10 באפריל השנה. "הצענו להסתדרות הרופאים למקד את תוספות השכר בקבוצת המתמחים, הצענו להקל את העומס באמצעות תורנויות של מומחים, ולא רק מתמחים. בדרך זו ירד העומס מהמתמחים, וחשוב מזה - אם מי מאיתנו יובהל אחרי שעות הפעילות לבית החולים, הוא יתקבל גם על-ידי מומחה מנוסה", כתב.

בר סימן טוב טען באותו פוסט כי ההסתדרות הרפואית מציבה בחזית את מצוקת המתמחים, אבל דורשת בפועל תוספת שכר של 50% לכולם, כך שתיטיב בעיקר עם הרופאים הבכירים. המהלך הזה לא עזר במיוחד: המתמחים נותרו אדישים באותם ימים של משא-ומתן, וגם אחרי שהחלו להתקומם ולאיים בהתפטרות, התברר שהם דווקא מתנגדים לתורנויות של מומחים, תומכים בתוספות שכר גבוהות לכולם, ובחלק מהמקרים תומכים אפילו בהחזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) אל בתי החולים הממשלתיים.

בהסתדרות הרפואית משוכנעים כי "מרד המתמחים" נולד בין היתר בשל אותה התרסה של האוצר; בצד נסיבות אחרות כמו מוטיבציה פוליטית של מנהיגי המתמחים שקראו תיגר על הנהגת ההסתדרות, המחאה החברתית שנתנה להם רוח גבית, ומנהלי בתי חולים שביקשו להתסיס משום שלא נענתה דרישתם לשר"פ.

אפשר להבין את הזעם של המתמחים היום; בסופו של דבר הם לא קיבלו תוספות שכר ייחודיות להם.

"לא הענקנו להם תוספות מיוחדות כי במדרג השכר הקיים אין היום בעיה עם המתמחים. בחרנו להקל עליהם את עומס העבודה באמצעות תוספת של אלף תקנים למתמחים, שתפחית את מספר התורנויות שלהם לכדי שש בחודש ותקצר באופן מסוים את משך התורנות (במחלקות נשים ומיון)".

אז איך אתה מסביר את התסיסה נגד ההסכם?

"הרופאים, ואני לא מתכוון רק למתמחים, עברו סוג של שטיפת מוח במשך שנים, והם מאמינים באופן טוטאלי במה שמכרו להם. הדוגמה הכי בולטת היא העובדה שמתמחים באמת מאמינים לזה שהם מרוויחים 27 שקל לשעה. הרי כשהם אומרים את זה הם שוכחים לספר שיש להם 'תוספת מתמחה' בגובה 4,000 שקל בחודש, וזה לפני תורנויות ועבודה נוספת אחר הצהריים. ההסתדרות הרפואית בעצמה השתמשה בנושא שכר השעה בקמפיין שלה, ובסופו של דבר זה התהפך נגדה - השטח באמת האמין שזה השכר שהוא מקבל, ולא 18 אלף שקל בחודש. זה בבחינת 'הזורע רוח קוצר סופה'. אני מצאתי את עצמי מסביר לחמותי למה רופאים לא באמת מרוויחים 25 שקל לשעה. יש לי חברים מתמחים שהייתי צריך לשכנע אותם ש-600 מתוך אלף התקנים שהבטחנו לא באמת ילכו לבית החולים באשדוד. אתה מבין כמה זה מופרך?"

הם לא חושבים ככה?

"שמע, התקשר אליי חבר מתמחה ושאל אותי אם כדאי לו להתפטר. ברגע שהסברתי לו את פרטי ההסכם הוא השתכנע. גם הפחד מאינפלציה הוא מוגזם, כי אין בארץ רמות גבוהות של אינפלציה, ובכל מקרה בנינו מנגנון גם נגד רמות כאלה. הצמדה למדד, אגב, אין בשום הסכם שכר. כל מי שמדבר על שחיקה שוכח גם שיש מנגנון זחילת שכר אוטומטית בנוסף לתוספות, יש קפיצה משכר מתמחה למומחה ויש קידום בדרגות. בנינו אפילו דרגת קידום חדשה למומחים צעירים. עשינו הכול בשביל כל מי שהוא לא בכיר מאזור המרכז. מה שיצר את המהומה באזור המרכז זה בעיקר ההסכמה על שעוני נוכחות ועל תורנות מומחים, וזה גם מה שהביא כמעט לפיצוץ של הכול. היה לנו הרבה יותר קל אילו היינו נותנים תוספת אחידה של 25%-30% לכולם. היינו גומרים את זה מהר, והיית רואה כאן שקט".

עד כמה גדול חלקם של מנהלי בתי החולים מהמרכז באותה תסיסה שקיימת נגד ההסכם?

"המשקל שלהם אדיר. אלה האנשים הכי חזקים במערכת; העוצמה שלהם וההשפעה שלהם אדירות. במובן הזה גם אידלמן התמודד עם כוחות אדירים. אנחנו ראינו הרבה אקדחים מעשנים של גורמים שפעלו נגד ההסכם. הציפייה היא שאם ההסכם טוב הוא יקבל תמיכה אקטיבית מצד המנהלים. זה לא בסדר שהם לא תמכו אקטיבית, אבל זה שהם פעלו בדרכים שונות נגד ההסכם זה בכלל חמור".

מה זה "פעלו נגד"?

"ראיתי מיילים נגד ההסכם שאתה יכול לראות בהם את טביעות האצבעות שלהם. הם רצו דבר אחד - שר"פ. הם לא מבינים איך הסכסוך הזה הסתיים בלי שר"פ, כל הכוכבים הסתדרו להם כך שיוחזר השר"פ. כי ליצמן רצה שר"פ, כי אידלמן רצה שר"פ, אפילו ראש הממשלה דיבר על בחינת השר"פ. הם היו בטוחים שהפעם זה יכול לקרות. מנהלי בתי החולים חשבו שהנה ההסתדרות הרפואית דורשת תג מחיר מבהיל, אז באוצר יסכימו לשר"פ כדי לרדד את המחיר. אבל גם אנחנו שיחקנו לפי כללי המשחק האלה, ושאלנו את עצמנו כמה אנחנו מוכנים לשלם כדי שלא יהיה שר"פ".

אז איך זה לא קרה?

"היה סוף שבוע אחד שזה כמעט קרה. כולם בחשו בדבר הזה. ליצמן נפגש עם ביבי, גבי ברבש (מנכ"ל איכילוב) נפגש עם שטייניץ, ואנחנו באוצר הבאנו טיעונים שנראו פתאום מרקסיסטיים. אבל האמת היא שכל הטיעונים שלנו היו דווקא קפיטליסטיים - הפרדה בין מערכת פרטית לציבורית. לא לתת יד לכך שרק הבכירים ייהנו ממנגנון כזה; למנוע עושק מיותר של הציבור. מה זה הטיעון הזה שהבכירים יישארו במערכת בזכות השר"פ? מה יעזור לי שבכיר יישאר בבית חולים רק כדי לנתח עשירים? הוא יצא באמצע הניתוח כדי לטפל בעניים? לשמחתי, ברגע שליצמן הלך איתנו, יחד עם האמירות הברורות נגד השר"פ מצד שר האוצר שטייניץ וסגן השר כהן, הסיפור הזה נגמר".

"טוב שלא הלכנו לבוררות"

דווקא בשבוע של הליך הגישור, בר סימן טוב אמור היה לצאת לחופשה משפחתית עם אשתו ועם הילדים. "אשתי לשעבר", הוא מתלוצץ, רמז למחיר שהוא נאלץ לשלם בגלל התפקיד. יום לאחר תחילת החופשה הוא כבר עזב את הצפון וחזר למשא-ומתן, השאיר שם את אשתו עם ילדה בת 3 ועם ילד בן שנה.

מי שמנצח על משאים ומתנים כאלה מטעם האוצר הוא הממונה על השכר אילן לוין, אבל הנוכחות של בר סימן טוב קריטית כדי לאייש את תפקיד השוטר הרע. מישהו צריך לעשות את זה, במיוחד אם הוא משתדל ליהנות מזה. "בסך-הכול השגנו בהסכם הזה כל מה שרצינו", כך בר סימן טוב: "שעון נוכחות, תורנויות גם למומחים, ותוספות שכר גבוהות לרופאים בפריפריה ולעוסקים במקצועות במצוקה. תג המחיר של ההסכם אמנם גבוה ממה שחשבתי לנכון, אבל לא באופן דרמטי.

"חשבתי על עלות הסכם של 44%-43%, וזה נגמר ב-47%. אתה אף פעם לא מקבל בדיוק מה שאתה רוצה, אבל ההסכם הזה הוא בבחינת win-win. כל צד קיבל את הדגלים שאותם נשא, ובסך-הכול מעולם לא נעשה הסכם כזה עם ציבור הרופאים. בעבר זה תמיד נגמר במפולת לממשלה, או מנגד - בשחיקת התוספות לרופאים בגלל האינפלציה. בשני המקרים הממשלה תמיד הפסידה, כי לא יצא לה כלום מהתוספות האלה, היא לא קיבלה דבר בתמורה".

הייתם על סף בוררות.

"בדיעבד טוב כנראה שלא הלכנו לבוררות, כי בהליך כזה אולי תג המחיר היה נמוך יותר, אבל גם לא היינו מקבלים את מה שרצינו בתמורה. בפעם הקודמת שהיינו בבוררות צוות הבוררים הכיר בכל הבעיות שבהן נגענו גם הפעם, אבל אז הוא נמנע מלגעת בהן. הבוררים פסקו תוספת שכר אחידה של 24%, בלי שעון נוכחות, בלי תורנות מומחים ובלי שום דבר מיוחד. המסקנה היא שמי שנושא באחריות ביום שאחרי ההסכם הוא זה שצריך לנהל את המשא-ומתן ולא להותיר את הדברים בידי גורם שלישי".

אגב אחריות, מה אתה חושב על אידלמן?

"אידלמן הוא אסטרטג, בעל יכולת אנליטית מאוד-מאוד גבוהה. הוא מאוד חכם, הוא שחקן בודד, וזה אולי מהדברים שעיכבו את התהליך הזה. הוא חשב אולי שהוא יכול לגמור את זה בכוחות עצמו. יש כאלה שאומרים אפילו שכל המרד הזה של המתמחים היה מתוכנן וזו קונספירציה של אידלמן, אבל אני לא מאמין. שביתת הרעב שלו היא דוגמה למהלך אסטרטגי, ואני לא חושב שהיה לו ייעוץ תקשורת בעניין הזה".

אמרת לי פעם ששביתת הרעב של אידלמן היא צעד פתטי. אתה כבר לא חושב ככה?

"היא פתטית מבחינת ההקרבה העצמית. אתה לא יכול להגיד, 'אני מוכן למות למען הדבר הזה'. יש לך משפחה, אחריות ציבורית, אתה לא מקריב את החיים בשביל זה. זה גם מהלך לא הוגן ביחסי עבודה. זה כמו שאני אגיד שאני קופץ מהגשר אם פורצים את מסגרת הסכמי השכר. וכמו שאני לא אתאבד - הוא לא צריך לשבות רעב".

מה נסגר: עיקרי ההסכם בין הרופאים לאוצר

שכר ותמריצים:

■ תוספת שכר אחידה של 27% לכלל הרופאים, שתיפרס על-פני שמונה שנים

■ תוספת שכר דיפרנציאלית של עד 70% לרופאים בפריפריה ולעוסקים במקצועות שבמחסור, שתיפרס על-פני שלוש שנים בלבד

■ הגדלת שכר השעה כך שתשפיע ישירות גם על תעריפי התורנויות והכוננויות

■ מענקים של 300-500 אלף שקלים לרופאים שיעברו לפריפריה לתקופה של ארבע עד שש שנים

■ תשלום של עשר שעות נוספות גלובליות למומחים גם אם לא ביצעו אותן בפועל; תשלום נוסף למי שיבצע בפועל מעל עשר שעות

■ כ-600 מומחים יזכו לדרגת קידום חדשה ("מנהל שירות"), שתזכה אותם בתוספת של כ-12% נוספים

שינויים מבניים:

■ החתמה על שעון נוכחות באמצעות כרטיס מגנטי או טלפון סלולרי

■ אלף תקנים למתמחים יתווספו למערכת

■ מספר התורנויות של מתמחים יוגבל לכדי שש בחודש

■ מומחים יחויבו לראשונה בביצוע שתי תורנויות חלקיות ושתי תורנויות מלאות בכל חודש עד גיל 47, בהתאם לדרישת מנהל המחלקה

■ תעריף התורנות למומחה יזנק לכדי 3,000- 4,400 שקלים, בהתאם למיקום הגיאוגרפי