למרגלות הנהר השוצף

מאז שנוסדה ב-1994, ועד היום, הופיעה הלהקה המופלאה ריברדאנס, המונה כ-65 אמנים וחברי צוות, ביותר מ-10,000 הופעות, יותר מ-22 מיליון איש צפו במופע ב-40 מדינות בארבע יבשות. 1,500 רקדנים איריים השתתפו במופעים, 14 אלף נעלי ריקוד היו בשימוש הרקדנים ו-16 אלף ו-250 מיתרים של גיטרות באסים וכינורות הוחלפו. המספרים הללו מבטאים היטב את האנרגיה המטורפת שמציתים האמנים המחוננים על הבמה ובאולם.

המופע מורכב מקטעי מוזיקה, שירה וריקוד המתבססים על מסורות איריות, ומשלב בתוכו גם סגנונות אחרים כמו סטפס ופלמנקו. המופע מצליח לשמר את רוח המסורת האירית, והגאווה בת מאות השנים בריקוד מסורתי שיש לו חוקים מדויקים, ועם זאת מייצר מופע חדשני ומדליק, שסוחף את הצופה ומדביק אותו לכיסא, בעודו ממלמל ללא הרף - איך לעזאזל הם עושים את זה?

לא נופלים לקיטש

כל אחד מהאמנים המשובחים שמשתתפים במופע נותן שואו נהדר - החל מרקדני הלהקה, עבור בסולנים שלה מריה בופיני ופטריק מווילס האנרגטי, וכלה בזמרים ובנגנים המופלאים המבצעים את יצירותיו של ביל ווילן,

שזכה ב-1997 בפרס גראמי על יצירתו ומחזיק שני תארים של דוקטור לשם כבוד.

את המופע מלווה קריינות שעשויה להישמע דרמטית מדי בתחילה, אך ככל שמתקדם הערב מובן שהדרמטיות הזו, היא חלק בלתי נפרד מאופיו של המופע, שעשוי בקלות ליפול אל מחוזות הקיטש והבומבסטיות, אך הוא רחוק מכך לחלוטין. זה קורה בראש ובראשונה בזכות המצוינות המופלאה של מבצעיו, שהופכים ריקוד עם למיוזיקל קצבי מהמם, המשתלב במחולות עם אחרים, תוך דגש על רוח החופש והשוויון הנמצאת בליבו של העם האירי.

קטעים אלה נראים קצת תלושים משאר המופע אך הם מהממים ביופיים וכל אחד מהם עשוי לשמש כמצע ליצירת מופע שלם, חדש ואחר. כך, רקדנית פלמנקו יפהפייה רוקדת לצלילי מוזיקה אירית המשולבת בקסטנייטות ורקיעות הרגליים המאפיינות את המחול האירי משתלבות באלו המאפיינות את המחול הספרדי.

וכך גם בשיאו של הערב, שאורך כשעתיים החולפות להן ביעף - דו-קרב של כפות הרגליים בין הסולן פטריק מווילס וגברי הלהקה ובין צמד רקדני סטפס מבריקים שיש בו הומור, סקס-אפיל גרוב וטכניקה מפעימה. אחרי הדו-קרב הזה מגיע הגרנד פינאלה, כשכל הרקדנים עולים לריקוד שורות, סולואים ומה לא - ומסיימים ערב שרמת האנרגיה שלו התחילה בפלוס 10,000 והלכה וטיפסה מעלה מעלה, כשהם מותירים את הצופים פעורי פה ונרגשים, רוקעים ברגליהם ומנסים לשחזר את האהבה והגאווה האירית שחוו בערב חד-פעמי.