מאבק בין דורי

מדוע מירס מעדיפה לעכב את פרסום מכרזי דור 4 והאם משה כחלון אכן יקים בקרוב את ועדת המכרזים

לא מעט סימני שאלה מרחפים מעל ההחלטה שלא להקים כרגע ועדת מכרזים להקצאת תדרי LTE |.

מדוע משרד התקשורת מסרב להקים את הוועדה, למרות שצוות בין משרדי סיים כבר לפני חודשיים עבודה שמציעה למשרד הביטחון לפנות תדרים שברשותו, בתמורה לפיצוי כספי הולם.

למה נדמה שדווקא משרד התקשורת, שאמור להפגין גישה חלוצית ולקדם את הטכנולוגיה, מתנהל לפתע בעצלתיים ובמקום למהר לקיים את המכרז, מעביר להילוך סרק ומתמקד בלימוד הנושא?

השמועה הרווחת בענף היא שמשרד התקשורת מעכב את המכרזים בעקבות לחץ שמפעילה עליו חברת מירס, שבשליטת איש העסקים פטריק דרהי.

האם יש למירס השפעה על התנהלות הרגולטור? השאלה הזו תישאר פתוחה, אבל השורה התחתונה היא שבמשרד התקשורת לא מזדרזים לשחרר את הפלונטר.

רשתות LTE הוקמו בעולם כבר ב-2009. למרות שהטכנולוגיה הקיימת מאפשרת גלישה באינטרנט באמצעות שימוש במכשיר סלולרי, אין עדיין בנמצא מכשירי קצה. אבל האם זה באמת משנה בהתחשב בפיגור הטכנולוגי של ישראל ביחס לעולם?

ברחבי תבל מתקיימים מכרזים רבים בנוגע להקצאת התדרים, אולם בישראל כאמור החליטו ללמוד את הנושא מחדש. מותר לתהות למה ראשי המשרד מתנהלים בניגוד למקובל בעולם, אבל דבר אחד ברור - אין ואקום. ייתכן גם שמישהו לא רוצה שהמכרז הזה ייצא לפועל.

משנים את הכללים

אפשר להבין מדוע מירס מעדיפה שלא לקיים את המכרז האמור בקרוב. החברה נמצאת בעיצומה של הקמת רשת סלולרית חדשה מהדור השלישי ופרסום מכרז בנוגע לתדרי הדור הרביעי יחייב אותה להשתתף בו, תוך השקעת סכום משמעותי.

במירס העלו את הטענה שצריך לדחות את פרסום המכרז לדור הרביעי ולאפשר לה, לכל הפחות, להשלים את הקמת הרשת החדשה ולחדור לשוק.

טענה נוספת שנשמעה בסביבת מירס היא שמוטב לחכות עד להשלמת ה-LTE advance - הדור הבא של הדור הרביעי - ורק אז לפרסם את המכרז.

הטענות של מירס ראויות ומובנות, בהתחשב בכך שהטיימינג ללא ספק עובד לרעתה. מבחינתן של מירס - וגם של גולן טלקום - מכרז סלולרי נוסף משנה את כללי המשחק, תוך פחות משנה מאז שנקבעו.

גם אם שתי החברות לעיל יוכלו להשתתף במכרז, התדרים של הדור הרביעי יעלו להן הרבה מאוד כסף, בהתחשב בכך שצוות בין משרדי הטיל על המפעילים לשלם לאוצר את הסכום, שיועבר למשרד הביטחון.

כדי להבין את האתגר הנוסף שמירס תתמודד איתו, צריך לחזור שנתיים לאחור ולהיזכר בהחלטת משרד התקשורת להעניק רישיונות למפעילים וירטואליים, עוד בטרם פרסום המכרז להכנסת שני מפעילים לא וירטואליים חדשים.

מירס, שתעלה לאוויר עם רשת חדשה שבה היא צפויה להשקיע מיליארד שקל, צפויה לפגוש מולה את רמי לוי, איתוראן, הום סנטר ודור אלון, שישקיעו פחות מעשירית ויתחרו בה.

מהלך לא הוגן

בזמנו התרענו על כך שמדובר במהלך לא הוגן, שמחייב את מירס להוצאות כבדות בהקמת רשת וברכישת תדרים. התגובות המגומגמות שקיבלנו אז דיברו על כך שמדיניות המשרד היא להוציא למכרז את כל מה שזז, אחרי קיפאון ממושך שכמעט חיסל את התחרות בענף.

הגישה של מירס לא השתנתה באופן מהותי בשנתיים האחרונות. החברה מבקשת ממשרד התקשורת להבין שתחרות נוספות תתרום דווקא לשחקנים הוותיקים, שהספיקו כבר להצטייד בתשתית המתאימה.

הטענה השנייה של מירס, לפיה ראוי להמתין ולעקוב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות עד לכניסת הדור הבא של הדור הרביעי, צריכה לדעתנו להידחות על הסף. הטכנולוגיה החדשה תהפוך למסחרית - אולי - בעוד שנתיים.

המפעילים הוותיקים לא יכולים לחכות: הם חייבים לקבל תדרים כבר כיום כדי להשיק רשתות של הדור הרביעי הקיים.

יש נקודה נוספת שראוי לבחון. התוכנית שגיבש הצוות הבין משרדי מבוססת על שימוש ב"פרוסות" של 20 מגה לפחות, מה שיחייב את המשרד להקצות לכל מפעיל פי שלושה תדרים, על מנת לאפשר מהירות של 1 ג'יגה לאתרים סלולריים.

בסיטואציה הזו, כל מפעיל צריך לקבל רוחב פס של 60 מגה לפחות, על מנת ליישם את הטכנולוגיה שעדיין נמצאת במעבדות.

מי שמכיר מקרוב את תחום התדרים בישראל יודע שכדי לקבל הקצאה של כמות כזו של תדרים, יש צורך בעבודת הכנה ממושכת ויסודית, מול משרד הביטחון ואצל כל אחת מהמפעילות. כל ניסיון לעכב את הטכנולוגיה יהיה רע לשוק.

הלך הרוח שמוביל להחלטות על עיכוב בהוצאת מכרז התדרים הוא אותו הלך רוח ישן של משרד ממשלתי עגמומי ורדום, שאיננו מודע להתפתחויות בעולם ואיננו מודע לעיוותים שיוצר העיכוב.

וזה, אם להודות האמת, לא מה שהורגלנו לקבל מכחלון. הסיב האופטי באוויר לא פחות חשוב מהסיב האופטי שיניחו בזק או חברת חשמל. הגיע הזמן שבמשרד התקשורת יפנימו את העובדה הזו ויטפלו בשני הנושאים באותה דרגת חשיבות.

מירס בחרה שלא להגיב לדברים. ממשרד התקשורת נמסר כי ועדת המכרזים תוקם בקרוב.