ציפי לבני: "אין לי ספק שלא ייצאו הצעות מוועדת טרכטנברג"

לבני אמרה הדברים בוועידה לחיזוק המגזר העסקי בישראל ■ סילבן שלום: "המדינה צריכה להתערב כשיש כשלי שוק" ■ הוסיף: "אני מאושר מהמחאה החברתית - צריך לשנות חשיבה"

בפאנל שעסק בשאלה "האם תדע כלכלת ישראל להתמודד עם המחאות הצרכניות והחברתיות" בוועידת economix.il, לחיזוק מהגזר העסקי של לשכת המסחר ת"א והמרכז בשיתוף "גלובס", השתתפו היום (ד') השר סילבן שלום ויו"ר האופוזיציה מפלגת קדימה, ציפי לבני.

שלום אמר כי "צריך להיות ברורים, כל אלה שמדברים על כלכלה חברתית וצדק חברתי חייבים להבין שהשיטה הכלכלית הטובה ביותר היא זו החופשית. היא כמובן צריכה להיות רחומה, אבל זו הדרך היחידה להגדיל את העוגה, להגדיל את הצמיחה, זה מה שהוביל את ישראל להיות כלכלה איתנה".

עוד הוסיף שלום כי "המדינה צריכה להתערב כשיש כשלי שוק, כשצריך לתת תיקון לטובת אותן קבוצות באוכלוסיה שלא נהנות מפירות הצמיחה. בזמנו הטלנו מס על הבורסה והיום הוא מכניס כ-7-8 מיליארד שקל, אבל האוכלוסיות החלשות לא נהנו ממנו - אז לצורך העניין יש מס הכנסה שלילי, שאני יודע שאוריאל לין מאוד מתנגד לו. האוצר בסוף הצטרף לעניין, אבל נוצר סרבול גדול בצורה שעשו את זה. אני אומר את זה כי בכל פעולה צריך לראות את התמונה הרחבה ולהתייחס לכל שכבות האוכלוסיה".

"לכן", אמר שלום, "אני מאושר מהמחאה החברתית. אני אומר שנים שצריך לעבור מחשיבה בטחונית לחשיבה חברתית. דו"ח ברודט שנתן להם תוספות אדירות קבע שהם צריכים להתייעל ב-30 מיליארד שקל בעשור והם לא מתקרבים לזה. יש צורך לקחת וצריך להעביר לצד השני. אפשר לעשות הסטת משאבים לטובת חינוך, בריאות, תשתיות ושאר צרכים של החברה, חלק גדול מהדברים האלה זה השקעה ולא הוצאה".

"צמצום פערים בהשכלה יוביל לצמצום פערים בין השכבות באוכלוסיה. לכן אני חושב שצריך להפנות תקציבים לאותם צרכים. חלק מזה יש גם הנושא של חופשת סוף שבוע בשבת וראשון. זה שינוי דרמטי שיעודד את הפעילות הכלכלית ויחבר אותנו לעולם", דברי שלום.

בהתייחסות לשיטת המיסוי, אמר שלום כי "המיסוי העקיף דופק בראש ובראשונה את השכבות החלשות וכאן צריכה לבוא פעולה נחרצת של הממשלה והמגזר העסקי ביחד להורדת המע"מ. במקביל, צריך גם להעלות את שיעור המסוי על העשירים ביותר, זה דבר הרבה יותר נכון מהגבלת שכר הבכירים".

"הליכוד לא צריך להתחפש למשהו אחר"

"הליכוד לא צריך להתחפש למשהו אחר. הוא צידד בכלכלה חופשית אבל גם בכלכלה רחומה. אני חושב למשל שמי שמשתכר עד 10,000 שקל בחודש לא צריך לשלם בכלל מס הכנסה. צריך לעשות את זה בשתי פעימות. אבל צריך למצוא את הפתרון אבל זה דבר נכון לעשות וכך נפסיק את הרדיפה הגדולה אחרי קבוצה מצומצמת בציבור שמכנים אותם טייקונים והפכו אותם לאוייבי העם כמעט. האנשים האלה מייצרים מאות אלפי מקומות עבודה. נכון, הם צריכים לתקן את התנהלותם אבל לא צריך להפוך אותם לאוייבי העם", הוסיף שלום.

"ואני אומר לכם", המשיך שלום, "שכבר אני רואה שינוי בהתנהגותם. מהפכת המחאה באה ממקום מאוד עמוק, היא של קבוצה מאוד מאוד גדולה של אנשים של קבוצת גיל 20-40 שמקבלת את ההחלטות הכי חשובות שלה בחיים כמו האם הולכים ללמוד, מה הולכים ללמוד, האם מתחתנים, כמה ילדים להביא ואנשים מרגישים שאין מישהו שעוזר להם".

בהתייחסות לוועדת טרכטנברג אמר שלום כי "אם הוועדה לא תבוא עם פתרונות והמלצות אמיתיים אנחנו נגיע אולי לבעיות הרבה יותר קשות בעתיד. זו צריכה להיות פלטפורמה למשהו שיהיה אפשר לתקן אותו, לא צריך לקחת את זה כמקשה אחת".

בהתייחסות למצב עם טורקיה אמר שלום כי "היקף הסחר שלנו עם טורקיה, הפלסטינים והמדינות שמסביבנו הוא כ-7 ומשהו מיליארד דולר וצריך לחשוב איך להגדיל את זה ולא לאבד את זה. צריכים לדעת שאם לא נדע לפתור את הבעיות זה עלול להביא לצמצום הסחר ולצמצום הפעילות הכלכלית, וכמובן שגם לבעיות כלכליות שונות כמו גידול באבטלה והגעה למקומות לא טובים".

בפנייה לבאי הכנס אמר שלום כי "אתם צריכים לחבק את המחאה. הפעילות הזו תביא לשיפור הפעילות של המגזר העסקי בסך הכל. המגזר העסקי הוא מנוע צמיחה אדיר ושני העשורים האחרונים עשו טוב למגזר הסחר והשירותים ואנחנו כמובן צריכים לשמור ולטפח את זה. מה שקורה בעולם מוביל אותנו להאטה וביחד עם המחאה זה מתכון לאי יציבות, אבל אפשר להיות מוכנים לזה".

"ועדת טרכטנברג - פלטפורמה לתיקון"

יו"ר האופוזיציה ציפי לבני אמרה בכנס כי "ועדות לא יכולות להיות הפתרון אלה צריך לתרגם את זה למדיניות. אם העיסוק יהיה העברות מסעיף לסעיף בוועדת הכספים זה לא יענה על הזעקה החברתית, צריך לעשות שינוי מאוד גדול. מי שמתענג על נתוני המאקרו עושה טעות גדולה, הממשלה צריכה להתערב ולשנות דברים כדי שהצמיחה תגיעה לכולם. וגם לא צריך לשכוח שנתוני המאקרו ישתנו בעתיד".

"אי אפשר לנתק את הבידוד ההולך ומעמיק של ישראל מהמצב הכלכלי. יש דעת קהל שמפסיקה להבין את מדינת ישראל ולא יכולה לקבל את מה שקורה כאן, אי אפשר לנתק את מה שקורה אחד מהשני. מי שחושב שהקיץ הזה היה של מחאת הקוטג' או של מחאת הדיור - טועה ובגדול".

"כדי שמדינת ישראל תהיה אחרת הממשלה צריכה לקבל 3 החלטות גדולות: הראשונה היא חלוקת הארץ למרבה הצער כדי לקיים את המדינה היהודית בצורה דמוקרטית, צריך להגיע להסדר ולשם כך צריך להכנס לחדר המשא ומתן ונתניהו לאזור היה מוכן להמשיך במשא ומתן מהנקודה שהוא הופסק", דברי לבני.

"הסכסוך הוא לא הסיבה למה שקורה באזורינו אבל הוא יכול להיות מנוצל לצרכים רעים. כשמתקיים תהליך מדיני אז מדינת ישראל יכולה לייצר לעצמה גם את לגיטימיות הפעולה הצבאית. זה נושא שתלוי בנו", אמרה לבני.

עוד אמרה לבני כי "נושא אחר הוא הזהות הדמוקרטית והלאומית של מדינת ישראל, והנושא הנוסף הוא החברתי-כלכלי. אם לא נקבל החלטות חברתיות מדינת ישראל תהפוך למדינה אחת להרבה מאוד שבטים, היום כ-50 אחוז מהתלמידים הם לא ציוניים, אסור להם ללמוד ציונות, חלקם מדבר ערבית וחלקם יידיש".

"הממשלה הזו שמורכבת ממפלגה אחת שבעצם מכרה את כל השקפת עולמה למפלגות שהשקפת עולמן שונה לגמרי ולא מייצגת ציבורים מאוד רחבים במדינה, כאלה שעובדים קשה כל יום ומשלמים מסים. אני לא הולכת להרים את הדגל האדום. אם ייצאו מוועדת טרכטנברג הצעות טובות כמובן שנתמוך בהן אבל אין לי ספק שזה לא יקרה".

לדבריה, "צריך להחליף את המשוואה, זה מתבקש. צריך לקבוע מהו אותו סל זכויות, מה הממשלה צריכה לתת לאזרחיה באופן בסיסי. אחד הדברים האלה זה חינוך, ושוויון הזדמנויות. אני תומכת בהפרטה ושוק חופשי אבל עם התערבות במקרים של כשל שוק ואם הממשלה לא מורידה מעצמה את האחריות. לא צריך להפריט כל דבר. יש היום מונופול ענק וקוראים לו מינהל מקרקעי ישראל והוא בבעלות הממשלה, השאלה מה לעשות איתו.

"צריך להשמיד את המילה "מאכר" מהלקסיקון של המינהל. נתניהו צריך להנחות אותם שלא למקסם תמורה אלא לפעול למען יעדים לאומיים. בכל פרוייקט אפשר להפנות חלק לדיור בר השגה. למה שזוג צעיר יעבור מהמרכז לנגב אם אין שם איכות חיים, חינוך ותרבות? צריך לאפשר לצעירים שרוצים לגור שם עולם חיים שלם עם כל הצרכים".

עוד הוסיפה לבני, כי "כדי לעשות שינויים צריך לשנות את שיטת המימשל בישראל, אחרת אנחנו נראה שוב בסוף יום הבחירות מצב שבו לא נדע מי הוא ראש הממשלה הבא ויהיו בדרך תשלומים לכל מיני מפלגות סקטוריאליות. רק ההחלטות הדרמטיות האלה יכולות לשנות את המצב במדינה וקודם כל את התחושה הרעה שקיימת היום בקרב אוכלוסיות כל כך רחבות במדינה".