יאיר סרוסי: "אף בנק אירופי גדול לא ייפול, לא תהיה דרמה"

‎‎יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, על השפעת המשבר הגלובלי על ישראל: "הבנקים הישראליים נחשבים ליציבים וחזקים. אנחנו היום גוד ניוז" ■‏‎‎‏ יו"ר דיסקונט, יוסי בכר: "בידוד של ישראל שיכול להגיע לחרם, זה לא דבר שמוציאים מכלל אפשרות"‏ ‏ ‏ ‏ ‏

‎‎הכנס השנתי של קרן המטבע שנערך בוושינגטון הוא הזדמנות טובה לשמוע מגוון רב של דעות על הסוגיות הכלכליות הבוערות. גם יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, ויו"ר בנק דיסקונט, יוסי בכר, היו שם ושוחחו עם "גלובס" על המשבר בכלכלה העולמית, על המצב באירופה ועל ההשפעה של אלה על ישראל.

פרופ' דן קרצר יאיר סרוסי Hashim Shawa ציון קינן / צלם: יחצ
 פרופ' דן קרצר יאיר סרוסי Hashim Shawa ציון קינן / צלם: יחצ


‏"שלושה וקטורים משפיעים עלינו", אומר בכר. "הראשון הוא מצב הכלכלה העולמית. קשה מאוד לדעת מה יקרה באירופה כי זה תלוי בהחלטות פוליטיות. על גבול הבלתי-נמנע שמדינות מסוימות יצטרכו לעזוב את גוש היורו ולעשות התאמות כלכליות. אין פתרון אחר. הקשר הסימביוטי בין כל המדינות בגוש היורו הוא קשר שבעת משבר מקשה על מציאת פתרון במקום שיקל עליהן. אין משטר פדרלי אבל יש מנגנונים שלא יכולים לפתור בעיות מקומיות".

- ‎‎איך זה ישפיע על ישראל?

‎‎‏"אירופה חשובה לנו מבחינת יציבות פוליטית והשפעה כלכלית. היציבות הפוליטית שם מתערערת. ההשפעה הכלכלית תגיע לפתחנו. ישראל היא שוק שפונה יותר מערבה מאשר מזרחה. עדיין, 70% מהיצוא הולך מערבה ואם אירופה במשבר זה לא טוב.

‏"גם בארצות הברית המצב לא טוב. יש חוסר אמון מוחלט בין שני צדי המתרס הפוליטי שמביא לשיתוק. הרפובליקנים לא מאמינים למה שאובמה עושה. זה חוסר אמון ברמה שאני לא מכיר. למרות זאת, אני מאמין בתשתית של ארצות הברית, הם יודעים לצאת ממצבים קשים, אבל בפירוש יהיה יותר רע עד שיהיה יותר טוב, וזה כמובן משפיע עלינו".

‏"הווקטור השני הוא גיאופוליטי, הכוונה לכל מה שמתרחש סביבנו. עוד לא רואים את כל התוצאות, אבל הסימנים הראשונים לא חיוביים. במידה רבה הביקורת עלינו יוצרת לנו בעיה".

- ‎‎באיזה מובן?

‎‎‏"אני מתכוון לתרחיש דרום-אפריקה. בידוד שיכול להגיע לחרם, זה לא דבר שמוציאים מכלל אפשרות. אני לא אומר שזה יקרה, אבל מדברים על זה והנושא נמצא על השולחן. אלו ציפיות שמגשימות את עצמן וזו סכנה שצריך להתייחס אליה".

‎‎- חרם עולמי על ישראל?

‎‎‏"לא כל העולם יחרים אותנו, אבל אני יכול לראות מצב שאנשים אומרים שהם לא קונים מוצרים ישראליים, גופים לא משקיעים בחברות ישראליות, למשל לא מחזיקים מניות של טבע. יש לזה השלכות לא חיוביות".

הווקטור השלישי, לדברי בכר, הוא המחאה החברתית: "המחאה התחילה כטרנד, היא תיצרב בתודעה, וזה מיתרגם פחות לצעדים אופרטיביים ויותר ליצירת שנאה ולהגדרת מטרות, למשל טייקונים. זה מוביל למקום לא טוב. אני מאוד מקווה שההמלצות של ועדת הריכוזיות ו-ועדת טרכטנברג יובילו מהלכים ליותר שקט".

‎‎‏"ההכרעות לגבי יוון פוליטיות"

- ‎‎יאיר סרוסי, מה יקרה לגוש האירו?

‎‎‏"המערכת הפוליטית האירופית רוצה להמשיך את גוש האירו ובבנקים צרפתיים וגרמניים משוכנעים שגוש האירו יחזיק מעמד, אך מתוסכלים מתהליך קבלת ההחלטות הפוליטי. כרגע השווקים מגיבים בלחץ כלפי מדינות הגל השני, איטליה וספרד. להערכתי, לגבי איטליה יש אובר-שוטינג כי היא יכולה לגלגל את החוב, וספרד כבר נוקטת צעדים משמעותיים".

- ‎‎יוון תשרוד כחלק מגוש האירו?

‎‎‏"יוון נמצאת בנקודה שאף אחד לא יודע מה יקרה לה בזמן הקרוב. ההכרעות נמצאות במגרש הפוליטי ורוב העולם נמצא שנה ממערכת בחירות, ולכן פוליטיקאים מתקשים להכריע ולקבל החלטות קשות. צריך לזכור שמבחינת גודל החוב יוון היא פי 5 מארגנטינה לפני עשור".

- ‎‎האם פשיטת רגל ביוון עשויה להביא לנפילת בנק אירופי גדול?

‎‎‏"השאלה היא תגובת השרשרת ליוון. אם אנחנו יכולים לגדר את הנזק אז העולם יסבול, אבל זאת לא תהיה דרמה. צרפת יכולה להגן על הבנקים שלה ובעיניי אף בנק גדול לא ייפול. הם אולי יספגו הפסדים גדולים, אבל לא יתמוטטו".

- ‎‎איך ישפיעו דרישות ההון החדשות מהבנקים בעולם על הכלכלה הריאלית?

‎‎‏"דרישות ההון מהבנקים יוגדלו והשינוי במבנה ההון ישפיע על האשראי ועל המשק העולמי. בארצות הברית, למשל, צבירת הון של הבנקים היא על חשבון גידול באשראי וזה זולג לאירופה. לכן מתפתח מצב של מחסור באשראי. הרגולטור רוצה להגן מפני סיכונים, אבל הוא יוצר שינוי מערכתי. יש תגובה מיידית של הבנקים וכולם מתחילים להיערך. כאשר כל הבנקים עושים אותו דבר, מקטינים סיכון ומגדילים הון, נוצר מחסור באשראי".

- ‎‎למעשה הרגולטור מגן על הבנקים אבל פוגע בכלכלה.

‎‎‏"זה יהיה נושא כבד בשנים הקרובות. יציבות בנקאית מול מאקרו-כלכלה. אתה רוצה לצמוח וצריך אשראי, אבל כולם עסוקים בשמירה על היציבות. בארצות הברית חברות נכנסות למגננה, הן מצליחות ורווחיות, אבל צוברות מזומנים ולא מוסיפות עובדים, ולכן האבטלה לא יורדת".

‎‎‏"דרושים פרויקטים של תשתית"

- ‎‎איך ישראל תושפע מהמשבר בכלכלה העולמית?

‎‎‏"אנחנו כבר מושפעים בירידת הצמיחה החזויה לשנת 2012. מדובר על שוקי היצוא שלנו ואנחנו נושפע, אבל זה מאוד תלוי בנו. ישראל היא משק קטן ונכנסת למשבר עם גירעון נמוך ויחס חוב-תוצר בתוואי יורד. גם צמיחה של 3.5% בשנת 2012 היא סבירה יחסית לעולם. אמון הצרכן מאוד גבוה בארץ והפעילות הכלכלית נמשכת. הבנקים הישראליים נחשבים ליציבים וחזקים ולכך תוסיף עליית הדירוג של ישראל. אנחנו היום גוד ניוז".

‎‎- מה הממשלה צריכה לעשות?

‎‎‏"לבצע פרויקטים של תשתית, למשל אנרגיה ומים, ולסייע ביצירת אווירה חיובית לבניית עסקים".

‎‎- האם תרחיש של בידוד עולמי וחרם על ישראל במתכונת דרום-אפריקה ריאלי בעיניך?

‎‎‏"עד לפני 20 שנה היו מדינות שהיו סגורות בפנינו והן נפתחו. אין לנו הלוקסוס לשבת בצד ולהיות ברוגז, ואסור לנו, כמדינה שמתבססת על הון אנושי, להיות מבודדים. אנחנו צריכים להתאמץ כדי לייצר מערכות יחסים בינלאומיות כחלק מאסטרטגיה של פיתוח יחסים עם כמה שיותר מדינות. אנחנו לא יכולים לוותר על מדינות, להיפך. חלק מהשיקול האסטרטגי-כלכלי הוא להתאמץ לשמר שווקים".

‎‎- אתה לא חושש מההחמרה במצב הגיאופוליטי?

‎‎‏"אנחנו לא המרכז של כל אירוע, מדינות המזרח התיכון עסוקות בעצמן. אנחנו צריכים להקטין חיכוך". ‏‎‎‏ ‏

צרו איתנו קשר *5988