"הנהג שדרס את לי זיתוני צפוי לעונש קל יותר בצרפת"

עו"ד איתן לירז, מומחה למשפט בינ"ל: הסיכויים להסגרתו של הדורס, קלוד אייזק - נמוכים, ולכן סביר יותר שיעמוד לדין בצרפת, לשם נמלט ■ לדבריו, הלחץ הציבורי בצרפת קטן יותר, ולכן הנהג שיפר את מצבו המשפטי בעצם בריחתו

מותה של לי זיתוני בת ה-25 מקיבוץ נווה-אור בתאונת "פגע-וברח" בת"א לפני כ-10 ימים והימלטותו לצרפת של הנהג הפוגע, קלוד אייזק, עוררו סערו ציבורית וקריאות לדרוש את הסגרתו לישראל. עו"ד איתן לירז, מומחה למשפט בינלאומי, העומד בראש משרד איתן לירז ושות', אומר ל"גלובס" כי בבריחתו לחו"ל, שיפר אייזק, אזרח צרפתי, באופן משמעותי את מצבו המשפטי וכי הוא צפוי לעונש קל יותר, אם יישפט בצרפת.

לדברי עו"ד לירז, רבים הסיכויים שמאמצי משטרת ישראל - שיצרה קשר עם השלטונות בצרפת כדי להביא להסגרתו של אייזק לישראל - לא יישאו פרי. "כלל בסיסי במשפט הבינלאומי הוא כי למדינה אין חובה להסגיר פושע או חשוד בפשע למדינה אחרת. עיקרון זה הוא אחד הביטויים לריבונותה של מדינה על תושביה", מסביר עו"ד לירז. "עקב עיקרון זה, נוצרה ברבות השנים רשת של אמנות הסגרה דו-צדדיות, שעליהן חתומות מדינות רבות. קיימים סוגים שונים של אמנות הסגרה, ועל-פי רוב כל אמנה כוללת גם תנאים מפורטים, אשר רק בהתקיימם תתבצע הסגרה. במדינות מסוימות, שצרפת היא אחת מהן, קיימים חוקים האוסרים על הסגרת אזרחיהן. לאור חוקים אלו, אין לצרפת הסכם הסגרה עם ישראל".

- אם כך, ישראל אינה יכולה לבקש את הסגרת הנהג?

"פעמים רבות אנו עדים למקרים שבהם מדינה מבקשת הסגרת חשוד ממדינה זרה, אף בהיעדר הסכם הסגרה חתום. עם זאת, לאור החוק הברור בצרפת, נראה כי אין סיכוי שבקשת ישראל תתקבל על-ידי צרפת".

- האם יש לכך דוגמאות מהעבר?

"דוגמה מפורסמת למדיניות אי-ההסגרה של צרפת היא פרשת הבמאי, רומן פולנסקי. פולנסקי אזרח צרפתי, ברח חזרה לצרפת שעות ספורות טרם שנגזר דינו בארה"ב, לאחר שהורשע בעבירת מין שביצע בקטינה ב-1977. כאזרח צרפתי, מוגן פולנסקי מהסגרה לארה"ב כל חייו, ועד היום הוא מסתובב בחופשיות".

- האם המסקנה היא שהדורס הצליח להימלט מאימת הדין?

"היעדר הסגרה אין משמעותו הימלטות מעונש. החוק הפלילי בצרפת חל גם על מעשי אזרחיה מחוץ לגבולותיה, כך שהחשודים בביצוע פשע מחוץ לגבולות צרפת יועמדו לדין בצרפת על-פי החוק הצרפתי. בפרשת פולנסקי יכולה הייתה ארה"ב לבקש מצרפת לשפוט את הבמאי הנמלט בגבולותיה, אולם היא בחרה, משיקוליה, שלא לבקש זאת.

הליך מסורבל

"במקרה של זיתוני ז"ל, בשל העובדה כי הדורס הוא אזרח צרפת והדין הצרפתי מכיר בעבירות שהוא לכאורה ביצע בישראל, צרפת תשפוט אותו בשטחה, אם ישראל תגיש לה בקשה מתאימה. הגשת בקשה מתאימה והעברת התיק לצרפת תהיה פעולה יחסית פשוטה, שכן מדובר בתיק שאינו מורכב - תיק תאונת-דרכים, שאין בו הרבה חומר חקירה.

"עם זאת, חשוב להבין כי ההליך הטכני הכרוך בהעברת תיק ממדינה למדינה, מסרבל מאוד את הזמן הנדרש לפני שניתן לשפוט בפועל. לדוגמה: יש לתרגם מסמכים, להעביר עדויות וכו' - נושאים בעלי אופי טכני, שיכולים להשתרך זמן רב. ישנם אף מקרים שבהם, לצערנו, בגין הסרבול והימשכות ההליך - לא שופטים בסופו של דבר את החשודים בעבירה".

עונש מופחת

- האם אייזק צפוי לקבל בצרפת עונש זהה לזה שהיה מקבל בישראל?

"כנראה, לא. למרות העובדה שהמסגרת המשפטית בצרפת ובישראל דומה, העניין הציבורי של מקרה הדריסה הזה בצרפת, הוא באופן טבעי נמוך יותר, וכמוהו גם הלחץ הציבורי. לפיכך, בעיני השופט האינטרס הציבורי יהיה גם הוא נמוך יותר. סביר להניח, שגזר הדין שיינתן בצרפת יהיה נמוך יותר משמעותית מזה שהיה ניתן בישראל, כשם שניסיון החיים מלמד. התוצאה היא שהדורס שיפר את מצבו המשפטי בעצם הבריחה לצרפת".

- מה ניתן לעשות כדי שבפעם הבאה - אם עבריין יימלט חלילה מישראל לצרפת - לא תיווצר סיטואציה דומה?

"מבחינה משפטית הדרך הנכונה היא לחתום על הסכם הסגרה עם צרפת. הרבה יהודים מגיעים לישראל כי הם מעורבים בפלילים, ומוצאים פה מקום מקלט. אני חושב שמקרים כגון זה של דריסת זיתוני ז"ל יכולים להוביל לחתימה של הסכם הסגרה בין ישראל לצרפת, כדי למנוע מצבים בעייתיים כאלה בעתיד".