שלמה ינאי: המינוי המפתיע מוכיח את עצמו

אחת התכונות המאפיינות ביותר את שלמה ינאי, נשיא ומנכ"ל טבע, כמנהל, היא היותו אסטרטג שמתכנן לטווח הארוך. גם בשנה החולפת הוא הוביל בטבע כמה מהלכים אסטרטגיים, שאמורים לתמוך בתוכנית החומש של החברה. למשל: רכישת החברה האמריקנית Cephalon תמורת 6.8 מיליארד דולר, התרחבות ביפן ומיזם משותף עם ענקית מוצרי הצריכה Procter & Gamble.

אבל בשנה האחרונה נתקל ינאי גם בכמה מהמורות. מניית טבע איבדה מתחילת 2011 ועד אמצע אוגוסט 22% מערכה, ונראה שבשוק ההון לא ממהרים לאמץ את התחזיות של טבע ולהאמין אוטומטית להערכות החברה. כך לדוגמה, טבע פרסמה תוצאות של ניסוי קליני בתרופת ה- Laquinimod אשר אכזבו את המשקיעים. טבע אמנם נשארה אופטימית בנוגע לסיכויי אישור התרופה לשיווק, אך ינאי וחבריו להנהלה התקשו לשכנע בכך את השוק.

ינאי (58), מנהל את טבע כבר ארבע וחצי שנים, לאחר כהונה כמנכ"ל מכתשים אגן ושירות ארוך בצה"ל, שהסתיים בדרגת אלוף. מינויו לטבע התקבל בתחילה בתדהמה, אך הוא הוכיח את עצמו לאורך השנים, עם גידול במחזור, רכישות גדולות ועוד. בראיון ל"גלובס" לאחר שנה בתפקיד, אמר ינאי כי ניהול טבע היא הצעה שמקבלים פעם בחיים. "זו אולי גולת הכותרת שאפשר לחשוב עליה בניהול העסקי", אמר.

על תחושת האחריות בניהול חברת ענק, אמר ינאי כי "אחריות היא תחושה מאוד כבדה שאין לה תיאור, היא מופשטת. ולא סתם מדברים על עול האחריות, זאת ממש נשיאה בעול 24 שעות ביממה". באותו ראיון הוא גם דחה את הטענות על היותו מנהל סוליסט שלא משתף אחרים בהליכי קבלת ההחלטות, דברים שנאמרו עליו בעבר. "לכל אדם יש דימוי כלשהו", אמר.

מציב יעדי צמיחה אגרסיביים

כמו במכתשים אגן, גם בטבע ינאי התווה לחברה תוכנית אסטרטגית. התוכנית הראשונה הוצגה שנה לאחר שינאי נכנס לתפקיד, והיא כללה הכפלה של המכירות והרווח עד 2012. בתחילת 2010 הציג ינאי תוכנית מעודכנת, ובה יעדי צמיחה אגרסיביים: הכנסות של 31 מיליארד דולר ורווח של 6.8 מיליארד דולר ב-2015, יותר מפי 2 מאשר ב-2009. התוכנית כללה פירוט לפי תחומי הפעילות של טבע ואזורים גיאוגרפיים, והשאירה מקום להשגת צמיחה משמעותית גם באמצעות רכישות.

התוכנית סימנה למעשה את הפחתת התלות של טבע במוצר אחד - הקופקסון, שאחראי לכ-20% מהכנסות החברה ולפי הערכות ליותר משליש מהרווח שלה. משקיעי טבע הגיבו אז בהתלהבות לתוכנית, אך בחודשים האחרונים נראה שחלקם ספקניים יותר בנוגע ליכולתה של טבע לממש את היעדים.

בהתאם לתוכנית האסטרטגית, טבע התרחבה בשנתיים האחרונות בגרמניה (באמצעות רכישת רציופארם) וביפן (בעזרת מיזם משותף עם KOWA ורכישת החברות טאישו וטאיו). רכישת ספלון לפני מספר חודשים היא הגדולה ביותר של טבע בתחום התרופות המקוריות, וגם היא חלק מהתוכנית ותואמת לרצון להרחיב את סל התרופות המקוריות, כפיצוי לקראת היום שאחרי הקופקסון.

חזה את התסיסה החברתית

בראיונות לתקשורת, ינאי אמנם מתנסח בזהירות, אך בניגוד למנהלים אחרים הוא אינו מהסס לומר את מה שהוא חושב. "מה שמפריע לי בעיקר הוא היעדר מנהיגות, שטחיות ורדידות. אלו הן סיבות השורש למציאות העגומה שבה אנחנו חיים", אמר ינאי בראיון ל"גלובס" בתחילת השנה. חודשים ארוכים לפני מחאות הדיור והקוטג', ינאי צפה את האפשרות של תסיסה חברתית: "קיימת נקודה שבה אנשים אומרים: 'עד כאן'. יש ציפייה גוברת והולכת של האזרחים בישראל שהמשולש הבלתי אפשרי - של היכולות שיש כאן, האתגרים הגדולים ואוזלת היד של המנהיגים - יתכנס לנקודת פעולה יותר עניינית", אמר אז. "כיצד זה יקרה? אופציה אחת היא תסיסה חברתית, אבל לא חייבים להגיע עד אליה".

מה יהיה היעד הבא של ינאי, אחרי טבע? בינתיים נראה שאין כזה; ינאי דחה בשנים האחרונות הצעות לתפקידים ביטחוניים שונים והמלצות להיכנס לפוליטיקה. "יכול להיות שפעם כן, עכשיו לא", הייתה תשובתו כשנשאל האם ייכנס לפוליטיקה, בראיון לפני מספר חודשים.