אלי יונס: פשוט מספק את הסחורה

המנכ"ל שמיזג את בנק מזרחי עם טפחות, על אפם וחמתם של ועדי העובדים, הצליח להשיג לו שקט תעשייתי שמאפשר להוביל את הבנק ליעדים ולנתחי שוק שאפתניים

בכל סקר שנערך בשנים האחרונות, נבחר אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, כאחד המנהלים המוצלחים בישראל. יש לכך סיבה מצוינת: יונס מספק את הסחורה. בניגוד למנהלים אחרים, יונס לא נרתע מקשיים, לא חושש מעימותים, הוא מציב לעצמו יעדים ומגיע אליהם. ליונס, בצדק, יצא שם של מנהל דומיננטי ואגרסיבי שמגיע ליעד בכל מחיר. "אני מונחה מטרה. כמנהל, אחרי שאתה מציב מטרות לך ולארגון שאתה עומד בראשו, טבעי שהדבר החשוב ביותר הוא להשיג את המטרה. כל השאר זה טרמינולוגיה", אמר לנו בראיון בשנת 2008.

ליונס יש כריזמה אישית, יכולת מוכחת לסחוף אחריו ארגון שלם ולהוציא לפועל מהלכים משמעותיים. כך למשל, תוך שנה מהגיעו למזרחי טפחות הוציא לפועל את המיזוג בין בנק המזרחי לבנק טפחות - מיזוג שעמד שנים על סדר יומו של הבנק, אך לא יצא לפועל מסיבות שונות, בעיקר בשל פוליטיקה פנימית. בהכירו בפוטנציאל העצום של המיזוג, הגדיר יונס את המהלך כפעולה הראשונה שיוביל כמנכ"ל, וכך עשה.

ועדי העובדים המיליטנטיים של מזרחי ושל טפחות ניסו לטרפד את המיזוג. אך יונס, במקום לייצר עימות חזיתי עם הוועדים או להתקפל, נקט אסטרטגיה אחרת לגמרי - הוא פנה ישירות לעובדי שני הבנקים ופתח ערוצי הידברות ישירים איתם. כך החליש את ההתנגדות למיזוג והשלים את המהלך, ובמקביל עודד את המנהלים במזרחי להתנתק מהוועד הכללי ולהקים ועד נפרד - מהלך שסייע בהחלשת כוחו של ועד העובדים. היום נהנה מזרחי טפחות משקט תעשייתי. "צריך שיח עם העובדים. שיח שמחייב לדבר איתם עין מול עין, לומר להם את האמת ולגרום לכך שיאמינו לך, ולבנות חזון שהם ירצו להתגייס אליו", אמר יונס ל"גלובס" בראיון לפני מספר שבועות.

קבלות עסקיות ותדמיתיות

מעבר למיזוג, הוביל יונס מהלכים נוספים כמו מיתוגו מחדש של מזרחי טפחות, רכישת השליטה במחצית מבנק יהב, ושורה ארוכה של מהלכי שיווק מוצלחים (האחרון שבהם היה "להעביר את דביר") שהפכו את הבנק על פניו. מבנק נישה, מיושן, הפונה בעיקר לאוכלוסיה הדתית, הפך מזרחי טפחות לבנק אוניברסלי, חדשן, שמציב חלופה ללקוחות הבנקים הגדולים. התוצאה: מאז המיזוג בשנת 2005, הכפיל מזרחי טפחות את נתח השוק שלו מ-8.5% לכ-16%.

בשנות המשבר 2008-2009 היה מזרחי טפחות אי של יציבות ששרד יפה את הסערה, המשיך להציג תוצאות טובות ובלט מעל הבנקים האחרים. יתרה מזאת, גם במשכנתאות - תחום הליבה - יצר יונס פער אדיר על מתחריו והגדיל את נתח השוק של הבנק. גם היום נסחר הבנק במכפיל הון הגבוה מכל הבנקים, ובמדד RAROC של בנק ישראל מופיע מזרחי טפחות כבנק עם התשואה מתואמת-הסיכון הגבוהה ביותר בשלוש מארבע השנים האחרונות (2007, 2008, 2010).

שקט תעשייתי גם בהנהלה

יכולת הניהול של יונס מתבטאת גם במה שלא קרה במזרחי טפחות: בבנק אין מריבות פנימיות, לא הודחו בעלי תפקידים, אין עימותים עם רגולטורים או התכתשויות בתוך ההנהלה. מזרחי טפחות השכיל שלא להפסיד הון עתק בחו"ל, ולא נגרר להרפתקאות עסקיות.

באשר לשיטת הניהול, גם בגלל אופיו של הבנק וגם בגלל גודלו - המרחק בין מקבלי ההחלטות במזרחי-טפחות הוא קצר. יונס עצמו הוא מנהל דעתן, מנוסה ובקיא היטב ברזי הבנקאות, הוא מעורב בכל ההחלטות החשובות בבנק: בתחומים העסקיים, השיווקיים-פרסומיים, כוח האדם, המחשוב ועוד. מלבד דיונים המתקיימים בלשכתו בהשתתפות חברי ההנהלה ומנהלי התחומים השונים, הוא נוהג לצאת לשטח בתדירות גבוהה, על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מהפעילות בסניפים וביחידות הקצה.