"האתגר המרכזי: להבטיח שהגופים מיישמים את הרגולציה שהוצאנו בעבר"

"הירידות האחרונות בשווקים הן המשך ישיר של המשבר הקודם מלפני שלוש שנים. ואולם, בהשוואה למצב ערב המשבר הקודם, כיום שוק הביטוח יציב יותר, מתנהל בצורה מקצועית ואחראית יותר ומפוקח הרבה יותר". כך אומר בראיון ל"גלובס" אליאור גבאי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, והאחראי על פיקוח גופים מוסדיים, אכיפה וביקורת באגף.

את השיפור במצב ענף הביטוח מסביר גבאי בכך שמדובר ב"תוצאה ממדיניות פיקוחית ורגולטורית מחמירה שננקטה בשנים הללו. כמו כן, בשנים אלו נכנסו לתוקפן ויושמו רגולציות רבות בתחומי הממשל התאגידי, הבקרה, הפיקוח וניהול הסיכונים בכל תחומי העשייה". עם זאת, לגבאי ברור שהשוק טרם הגיע ליעד. "ברור לנו שלא כל הגופים הגיעו לסטנדרט הראוי בתחומי העשייה השונים. מטרתנו היא להבטיח שאף גוף העוסק בביטוח ומנהל כספים פנסיוניים של הציבור לא ירד מרף התנהלות מקובל, לצד דחיפה להמשיך ולשפר רמות תהליכי הבקרה, הפיקוח וניהול הסיכונים", אמר.

גבאי נמצא באגף כחמש שנים, ומכהן בתפקידו כשנה וחצי. לפני כן הוא עבד בתחום הכספים בגוף ממשלתי, וקודם לכן היה באגף החשכ"ל באוצר. כיום הוא לא מסתיר כי בכל הקשור לאגף, "ברור לנו שרגולציה בלבד אינה מספקת, והדרך להבטיח יישום נאות של הרגולציה היא באמצעות אכיפה ופיקוח איכותיים". לכן, הוא מספר, "בכוונתנו לפרסם כבר בתום השנה הנוכחית מסמך 'אסטרטגיה בתחום הפיקוח והאכיפה', במטרה להעלות את התיאום בינינו לבין השוק, ובמסגרת זו נתייחס למדיניות האכיפה הכוללת שלנו".

* לא זרקתם את המוסדיים לשוק החדש של פוסט בכר מהר מדי בדיעבד, ללא הכנה מתאימה של רגולציה ובניית מערכות, באופן שהוביל לשטף אדיר ומהיר מדי של הנחיות?

"לראייתנו, כמובן, אנו לא עושים רגולציה מהירה מדי. הרגולציה, גם אם היא מהירה, נובעת מצרכים של התאמת הרגולציה למציאות העסקית. חקיקת בכר נתנה 3-4 שנים להיערכות לשינוי, כשהשוק הגיב מהר בהרבה. כתוצאה מכך היו גופים שגדלו במהירות גדולה מאוד עקב רכישות, ובלילה אחד החלו לנהל סכומים גדולים בהרבה. מובן שקצב התאמת השוק למציאות החדשה היה לעתים מהיר יותר מהקצב של הגופים עצמם, אך זה היה על מנת לתמוך באותן פעילויות. יש לזכור שהגופים והסיכונים לא מחכים לאותן היערכויות - הם שם. אין ספק שהשוק יצא לדרך והוא צועד יחד עם הרגולציות בתחום".

* מהי משמעות מדיניות האכיפה שלכם?

"מעבר למתודולוגיות של ניהול סיכונים, יש חשיבות להבנה של תהליכים, ואין תחליף לשיקול הדעת בהבנת הסיכון ובזיהוי כשלים פוטנציאליים, גם מחוץ לאותה מסגרת שהוגדרה כרגולציה המחייבת - הן בגופים המוסדיים עצמם והן ברגולציה. הממונה כבר הבהיר את הפחתת הסובלנות מצדנו לכשלים, ולצד הגדלת הפיקוח, זה יוצר הרתעה מוגברת בשוק".

* ומדיניות הענישה?

"מטרתנו הראשונה היא חינוך הגופים ושמירה על הלקוח, ולא הענשת הגופים. לכן הענישה היא אמצעי ולא מטרה. תהליכי הענישה ופרסומם ילכו ויתגברו, הגם שזו לא מטרתנו. האתגר המרכזי שלנו הוא לא בהוצאת עוד רגולציה, אלא להבטיח שהגופים מיישמים את הרגולציה שהוצאנו בעבר בהסתכלות על טובת הלקוחות".

* יש כיום יותר כשלים מבעבר? לעתים נדמה שכן.

"הערכתי היא שגילוי הכשלים עולה, ולא מספר הכשלים. זה שילוב של מציאות עסקית מורכבת יותר מבעבר, ורזולוציה גבוהה יותר מצדנו, כשהיכולת שלנו לזיהוי הכשלים והצפתם השתפרה מאוד".

מזהים כשלים שדורשים אכיפה

לאחרונה ניתנו לאוצר סמכויות אכיפה חדשות ומורחבות, שמתווספות לסמכויות אכיפה שניתנו לראשונה בחקיקת בכר. סמכויות האכיפה של האוצר נוצרו בהשראת רשות ני"ע, שהובילה מהלך שכזה קודם. הרשות פרסמה בין היתר תוכנית להכרה ברגולציה פנימית, שתאפשר לגופים להתמודד עם סמכויות הענישה המוגברות שלה, והאוצר טרם עשה כן.

* אילו כלים תתנו למוסדיים להתמודד עם האכיפה המנהלית כדי להימנע מקנסות?

"כדי להוכיח שלא היו בפעולותיו של מנכ"ל פגם או יכולת למנוע את הפגם, הוא יצטרך להוכיח שהוא עשה את כל הפעולות הסבירות על מנת להימנע מביצוע אותן הפרות. הגדרה זו היא התשתית ליצירת מסגרת אכיפה פנימית. נתאים את מסגרת האכיפה לשלוש דרגות של חומרה, לגודל הגופים וכמובן לשיקול דעתו של המפקח".

"יש לזכור שהרגולציה שהוציא האגף החל מ-2005 בתחומי הממשל התאגידי יצרה מסגרת אחריות רחבה לכל אחד מבעלי התפקידים הבכירים בכל גוף. ההגדרות האלו עיגנו את החובה של הגופים לקיים פרקטיקות שיוצרות ברובן תשתית פנימית ברובה לאכיפה. לפיכך, מרבית העקרונות כבר פורסמו על-ידינו בשנים האחרונות. עם זאת, בשנה הקרובה בכוונתנו להשלים הסדרה מחייבת באשר לחובת הגופים המוסדיים למנות קצין ציות בגוף מוסדי והגדרת תפקידיו של אותו קצין, שעיקרם גיבוש מסגרת אכיפה פנימית סדורה".

* אילו כשלים מאפיינים את השוק המוסדי?

"כשלים ונקודות שאנו מזהים לאכיפה נוגעים לאיכות ניהול המידע, בעיקר בחיסכון לטווח ארוך; הטמעת תהליכי ממשל תאגידי מתקדמים, בעיקר בנושא ניהול הסיכונים; נושא שיווק והפצה, כשאנו מזהים מקום לשיפור משמעותי באיכות השיווק ובאובייקטיביות של השיווק שנעשה על-ידי הסוכנים, ובאיכות הליווי השוטף של הלקוח לאחר המכירה, וגם בכך שהתחרות של הגופים היצרנים עדיין שמה יותר משקל על הסוכן מאשר על הלקוח.

"נושא נוסף שאנו סבורים שיש לשפר את התייחסות חברות הביטוח לגביו הוא ניהול ההון של החברות; במסגרת כך אנו מצפים לשיפור בזיהוי הסיכונים והחשיפות והנהגת מדיניות שמרנית של ההון, לצורך התמודדות עם הסיכונים הללו. בייחוד אנו מזהים את הקורלציה הגבוהה שבין תוצאות שוק ההון לביצועי החברות".

* יש מקום להתייחסות שונה ומוסדרת של המוסדיים בעתיד למי שלא שילם להם את חובו פעם אחת?

"גופים המנהלים את כספי הפנסיה שלנו אמורים לפעול בנאמנות, בזהירות ובמקצועיות, במטרה להשקיע את כספי הציבור בצורה ראויה. עם זאת, לא נכון לשלול מאותם גופים את האפשרות להשקיע בהנפקות שונות שנעשות בשוק. צריך לזכור שכחלק מעולם ההשקעות, ההשקעות נעשות לא רק בנכסים ללא סיכון, ויכולים להיות מקרי כשל. אנו רוצים לצמצם את האירועים, אך סיכון כזה קיים ויכול להתרחש. יש לזכור את הוראות חודק שיביאו לאיזון ראוי בין יכולת המנפיקים לעמוד אחרי התחייבויותיהם, תוך העמדת הבטחות ואמות מידע פיננסיות".

* ושלא כהנחיה, מה אתה מצפה מהתנהגות המוסדיים כלפי מי שלא שילם את חובו?

"אנו מצפים מהמוסדיים להיות יותר אקטיביים בניהול החוב בראיית מה נכון ללקוח, בראייה נקודתית וגם בראייה ארוכת-טווח".