פורטפוליו / ד"ר אבי שמחון

גיל: 52 תפקיד: יו"ר הוועדה המייעצת לשר האוצר וראש החוג לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית

אני: ג'ינג'י. אם אני כזה גם באופי? את זה שאחרים יגידו.

משפחה: הצד של שמחון עלה לארץ בעליית המוגרבים ממרוקו ב-1840. אבא של סבא היה רפד ובנה את אחד הבתים הראשונים בנווה צדק. אביה של אמי עלה מרוסיה עם אשתו. הם עבדו בבנימינה כפועלים חקלאיים, חסכו כמה לירות וקנו מאה דונמים בקדימה. ההורים שלי נפגשו במלחמת השחרור, כשאימא הייתה אחות ואבא מפקד פלוגה. היא גנבה לו את הג'יפ, הוא כעס עליה. חודש אחר-כך הם נפגשו במקרה אצל חבר בקדימה ומאז היו ביחד. הם התפרנסו מלולים ומפרדסים.

ילדות: הייתה מורכבת ממשחקי כדורגל וממכות. בכל יום עבדתי במשק באיסוף ביצים. בכל הנוגע לבית הספר למדתי במגמה ריאלית עד שבכיתה י"א גירשו אותי מהתיכון בגלל התנהגות ולא הסכימו להחזיר. חבר שלי הקים גרעין בקריית מלאכי והציע לי להצטרף. את י"ב עשיתי שם. ראש המועצה מאוד עזר לנו. קראו לו משה קצב. אני זוכר איש טוב ופיקח, אבל כנראה היה בו פגם שלא ראינו.

שירות צבאי: בשריון. בגלל בעיות משמעת והתחצפויות ישבתי בכלא ארבע פעמים.

לימודים: התחלתי ללמוד מתמטיקה, פיזיקה וכלכלה לתואר הראשון כי לא ידעתי מה להחליט. ההורים החזיקו אותי בשנה הראשונה ומהשנייה עבדתי בחופשות כסבל בהובלות בשוק הפשפשים ועשיתי המון כסף. אחר-כך מצאתי עבודה בבנק ישראל. תואר שני עשיתי בכלכלה והיה לי ברור שאני נשאר בה; תמיד רציתי להשתלב בכלכלת ישראל וכדי לעשות את זה, הייתי חייב להבין מה זה אומר.

שרית: אשתי, ד"ר לתיאטרון. נפגשנו בבנק ישראל, כשלמדה כלכלה ונורא השתעממה מזה. היא מלמדת תיאטרון בסמינר הקיבוצים ובמכללת אמונה. יש לנו שלושה ילדים.

מינסוטה: נסעתי כדי לעשות את הדוקטורט. שניים מהמורים שלי קיבלו פרס נובל לכלכלה. הציעו לי משרה בקרן המטבע העולמית. היה מפתה להתעסק בכלכלה גלובלית, בשכר שנראה לנו, כסטודנטים, מדהים, ועוד עם דרכון דיפלומטי, אבל המחשבה על היתקעות בחו"ל, גרמה לנו לחזור ארצה. חזרנו אחרי חמש שנים והתחלתי ללמד כלכלה.

עסקים: אחותי אומרת לי שאני אידיוט ושהייתי צריך להרוויח כסף ולא להיות באקדמיה, אבל מעולם לא חשבתי להיכנס לעסקים. הכסף לא חשוב כשיש מספיק. ויש לי מספיק גם בתור מישהו שעובד באוניברסיטה.

הוועדה המייעצת: כיהנתי בעבר בוועדה לבחינת מדדי העוני של אולמרט והירשזון ואחרי שנה, כשעומר מואב התפטר וביקשו ממני למלא את מקומו, הסכמתי מיד.

שטייניץ: היתרון הגדול שלו הוא שלא צמח במערכת הפוליטית ולכן הוא נקי וללא שלדים בארון. זה מאפשר לו להתמודד בקלות מול בעלי ההון. אין לי בעיה עם זה שהוא פרופסור לפילוסופיה. ככזה הוא צריך להיות אדם חכם ולהבין מערכות. שר האוצר הקודם היה עורך דין. לעורך דין יש כישורים טובים יותר לכלכלה מלפילוסוף?

זהבית כהן: לא נעים לי לרקוד על הדם. אני חושב דברים מאוד רעים על תנובה. עכשיו מנהל מונופול או מנהל של חברה כוחנית יחשוב היטב אם לנצל את כוחו לרעה.

נשר: מונופול מכוער. ועדת טרכטנברג, שבה הייתי חבר, המליצה לבחון מחדש את המחיר שנשר מקבל על המלט. ההבדל בינו לבין תנובה הוא שהמלט מפוקח ולכן האשמה מוטלת על המדינה שלא אכפה.

טרכטנברג: דיברנו עם הנהגת המחאה. חלקם נעולים בתפיסות שגויות. הם לא באמת מבינים על מה הם מדברים, למרות שיש להם טענות שהן צודקות. הוועדה היא בשום פנים ואופן לא חותמת גומי. אני מקווה ומאמין שבסופו של דבר הממשלה תקבל את ההמלצות במלואן.

האולטימטום של דפני ליף: לא מרשים אותי, כי היא לא מייצגת את הציבור אלא שכבה מצומצמת. ועדת טרכטנברג תישפט על-ידי הציבור הרחב.

הוועדה האלטרנטיבית: אין לי שום תלונות כלפיהם. הם עושים את מה שנראה להם נכון. רובם אנשים טובים, אבל הם טועים טעות גסה.

שרגא ברוש: מייצג אינטרס. מכעיס אותי שהוא מציג את עצמו כמי שמייצג אינטרס של כלל האזרחים.

כדורגל: עדיין משחק עם חברים. אני אוהד של מכבי נתניה עוד מימיי בקדימה.

תפיסת עתיד: אין לי מושג ירוק מה יהיה. להמשיך באקדמיה זה ברור. טיפשי להתפטר אחרי כל כך הרבה שנים.