ח"כ אופיר אקוניס: "הממשלה הזו לא זוכה לסיקור הגון"

חבר הכנסת אופיר אקוניס אוהב תקשורת. מעבר לנטייה הטבעית של כל פוליטיקאי לחבק את זמן המסך, אקוניס (ליכוד) אוהב לעסוק בנושאי התקשורת. מי שהיה עד לא מזמן יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת והעביר שם שורה של חוקים הרי-גורל בתחום, כמו חוק המעבר לרישיונות הטלוויזיה המסחרית וחוקי הסלולר השונים, רואה בפועלו עשייה חברתית, בדיוק מהזן שבגינו יוצאים בימים אלה לרחובות. לא פחות.

אך כשחופרים קצת יותר מגלים כי אקוניס נושא על כתפיו שליחות גדולה מזו. "הימין מקבל מנדט מן הציבור כמעט ברציפות מאז 1977. מה שהוא לא הצליח זה לאזן את השיח הציבורי בתקשורת", הוא אומר בראיון ל"גלובס". "התקשורת עדיין מביאה לידי ביטוי, בעוצמות הרבה יותר גדולות, את העמדות המנוגדות בצורה קיצונית לעמדות של רוב הציבור. יש למחנה שלנו יד ורגל בזה. עיתונאים כמו זק, שניצר, רוזנפלד, אורי דן ואחרים לא השכילו לגדל דור שני ושלישי של עיתונאים בעלי השקפת עולם מרכז ימין".

עכשיו, מאמין אקוניס, הגיע הזמן לשנות את זה. איך? על-ידי פתיחת השוק לתחרות. והוא עשה זאת כשהעביר בוועדת הכלכלה של הכנסת את החוק של שר התקשורת משה כחלון, במסגרתו לא יתמודדו יותר גופי השידור בטלוויזיה המסחרית במכרז, אלא כל מי שיחפוץ לשדר יוכל לרכוש רישיון.

"התפיסה הבסיסית היא לפתוח את הבמה לעוד דעות. אני לא רוצה שהשיח ינוע בין השמאל לשמאל הקיצוני", הוא אומר.

- הנושא האידיאולוגי הוא שעומד לנגד עיניך כשאתה הולך לרפורמות בשוק התקשורת?

"ברפורמות האלה אני תמיד רוצה יותר. אני רוצה שיח רחב ולא מקובע בסיסמאות מיושנות כמו השיח החברתי היום, שנשאר הרחק בשנות ה-70'".

- אתה מרגיש שזו משימה של הממשלה הזו לשנות את השיח בתקשורת?

"זו לא משימה של השלטון שיהיו לו כלי תקשורת, אנחנו לא ברוסיה הסובייטית, אנחנו במדינה דמוקרטית. ובמדינה דמוקרטית, תקשורת הוגנת ומאוזנת צריכה לשקף בצורה הכי טובה את השיח הציבורי, ולצערי זה לא קורה".

- מה אתה חושב על סיקור המחאה?

"לא היה פה איזון, בדיוק כמו שאין איזון בשיח המדיני. כמעט הכול הלך לצד אחד. אני הסתובבתי ברחבי הארץ ושמעתי את הציבור. יש ניסיון של התקשורת להכתיב לציבור מה הוא חושב".

אקוניס גם לא היסס לומר את דעתו לראשי גופי החדשות. "כשעבדנו על חוק הרישיונות, אמרתי בהגינות למנכ"ל חדשות 2, אבי וייס, 'שמע אבי, זה לא יכול להיות שבתוכנית כמו 'פגוש את העיתונות' יש בפאנל רוב מוחץ לתפיסה מסוימת שאינה התפיסה הרווחת בציבור'. רוב העיתונאים שהיו מגיעים לאותו פאנל היו עם קו מחשבה מאד דומה. רוב הזמן הם חשבו שהממשלה היא איומה ונוראה".

- היום חברות החדשות של הטלוויזיה לא עושות לטעמך טלוויזיה אובייקטיבית?

"אני חושב שהממשלה הזאת לא זוכה לסיקור הגון היום. בחדשות בטלוויזיה נראה שהכול כאן הרוס, שבור, הכול לא טוב. התקשורת צריכה לשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה ובוודאי צריכה להיות גורם מבקר, אין על זה ויכוח. אני לא רוצה תקשורת אוהדת - אני רוצה תקשורת מאוזנת, זה הכול".

חיזוק השידור הציבורי

אקוניס נחשב כמועמד לרשת את השר כחלון על כיסא התקשורת. בקדנציה הבאה, כמובן. אחרי שסיים את חלקו בשינוי פני הטלוויזיה המסחרית ולקח חלק בביטול אפיקים 2 ו-10, הוא מתפנה לטפל בשידור הציבורי.

הצעה שהשמיע אקוניס לפני מספר חודשים לנצל את הנדל"ן של רשות השידור לטובת מימון הרפורמה, נשמעה באחרונה מפי ראש הממשלה בנימין נתניהו. עכשיו אקוניס פורס בראשונה את התוכנית המלאה, והיא מעמידה בספק את כל מה שחשבנו עד כה שהשלטון הנוכחי חושב על הרפורמה.

"השידור הציבורי נחלש בישראל מאז כניסת ערוץ 2, ואני בעד החיזוק שלו כדי שתהיה אלטרנטיבה לשידור המסחרי", הוא אומר. "הדרך היחידה מבחינתי להציל את רשות השידור זה לעשות PBS ישראלי (השידור הציבור האמריקני, ל"א). להקים את 'שירות השידור הישראלי הציבורי', שיהיה מורכב ממה שהיום מכונה רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. צריך לאחד את שני הגופים האלה לגוף אחד שישדר 24 שעות ביממה, ויפיק הרבה יותר ממה ששני הגופים הקיימים היום מפיקים".

- איך זה יפתור את הבעיה?

"אי-אפשר להתחרות בשידור המסחרי בלי תקציב, ולכן מה שהצעתי זה לאחד את מתחמי רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, קודם כל בתל-אביב".

החזון של אקוניס לשידור הציבורי, אם כן, מתחיל באיחוד גיאוגרפי. הוא מביט על המתחם של החינוכית, מולו האוניברסיטה ברמת אביב בתל-אביב (שאינו שייך למדינה, אלא ניתן בתרומה על-ידי משפחת רוטשילד) ופועל להעביר את מבנה רשות השידור כולו אל אותו מתחם, בבנייה לגובה.

"שם יוקמו אולפני רדיו וטלוויזיה חדשים וההכנסות יהיו ממכירת הנדל"ן. במקום הנכסים של רשות השידור במרכז תל-אביב, הייתי שמח לראות דיור בר-השגה ולא מגדלי גינדי כפי שנבנים בצד השני של הרחוב. זה השלב הראשון, והוא מתחיל".

לדברי אקוניס, "אני מאוד מקווה שלא יהיו חסמים ביורוקרטיים מיותרים. עד סוף 2012 המהלך הזה יכול להתקיים - גם המכירה וגם הביצוע".

- לא בכדי אתה מכוון לשנת 2013.

"זו שנה מאוד קריטית. 2013 היא שנת מפנה בתקשורת הישראלית עם הכניסה של בעלי רישיונות לטלוויזיה המסחרית. אבל זה יכול להיות גם מפנה בטלוויזיה הציבורית".

- צריך לשם כך חקיקה, לא?

"בוודאי. חוק רשות השידור וחוק הטלוויזיה החינוכית הם חוקים שצריכים לטפל בהם בכנסת. זה מאוד קשה, אבל זה אפשרי".

- יש כוונה להפוך את ערוץ 33 לערוץ אקטואליה.

"אני לא מוצא סיבה לקיומו של ערוץ 33, שאגב לא הצדיק את קיומו מאז הוקם".

- וערוץ 23?

"לא יהיה בו צורך. אמרתי פעמים רבות שאני לא מבין איך זה שהטלוויזיה החינוכית משדרת גם בערוץ 1 גם בערוץ 2 וגם בערוץ 23. 'השירות לשידור הציבורי הישראלי' החדש ייתן מענה לכל. במחצית הראשונה של היום הערוץ יהיה ערוץ חינוכי, ובמחצית השנייה כל היתר".

- איפה זה מעמיד את חוק רשות השידור המוצע היום, הנדון בוועדת הכלכלה של הכנסת?

"קודם כל, זה תלוי בראש הממשלה שמחזיק בתיק רשות השידור. אני חושב שההצעה שלי מייתרת את כל מה שקורה כרגע. חוק רשות השידור החדש אומר בעצם שבמקום ועד מנהל יהיה דירקטוריון. זה כמעט אותה גברת בשינוי אדרת. כאן מדובר בגוף חדש לחלוטין. כולם בשלים לשינוי".

- מה באשר לאי-התלות בדרג הפוליטי, איך הוא ישתקף במבנה שאתה מציע?

"מנסים לצייר את רשות השידור כאילו היא סניף של הליכוד, והיא ממש לא. זו צביעות, משום שבממשלות קודמות, של שרון ואולמרט, היו מתקשרים לאולפני השידור ואומרים להם מה יהיה בליין-אפ. היום, למיטב ידיעתי, הדברים האלה לא קורים. היחסים נקיים לגמרי. לפחות במקרה שלי".

- על מינויו של יוני בן-מנחם למנכ"ל כולם ידעו חודשים לפני שהוא הציע את מועמדותו. אנחנו יודעים שאמיר גילת וחברי מליאה אחרים הם אנשים שעבדו עם ראש הממשלה נתניהו, ואנחנו יודעים שנתניהו עצמו הוא השר הממונה על רשות השידור. איך שאתה לא הופך את זה, הקשר מתחבר.

"צביעות. אני לא זוכר שהיה כזה זעם ציבורי על מינויו של מוטי קירשנבאום, שעמדותיו ידועות, למנכ"ל רשות השידור, וכשעוזרה של שולמית אלוני, גוסטבו טרייבר, מונה למנהל הכבלים והלוויין. שניהם אנשים מאוד מוכשרים.

"אלה נחשבים מינויים פוליטיים? היו שורה של מינויים במרוצת השנים ברשות השידור, אבל רק כשזה מגיע למשמרת שלנו זה תמיד מינוי פוליטי לא ראוי. מעבר לזה, בחן את המינויים במקצועיות שלהם".

ה-DTT החברתי

הרחבת ה-DTT, מערך השידורים הדיגיטלי, ליותר מ-20 ערוצים, גם הוא נושא שעלה על שולחנו של אקוניס בוועדת הכלכלה וממשיך להתקדם בכנסת. "אני חושב שזה דבר חברתי מהמעלה הראשונה", הוא אומר, "אבל האם זה נתפס כדבר חברתי? לא. גם רכבת לדימונה לא נתפסת כדבר חברתי, אבל היא דבר חברתי. גם DTT לא נתפס כצדק חברתי. גם בתחום הסלולר, זה חברתי".

- כולל הכנסת עוד ערוצים עם פרסומות?

"אנחנו לא רוצים להרוג שחקנים קיימים בשוק התקשורת. לטובת שחקנים חדשים צריך לבדוק את עוגת הפרסום נכון לסוף 2011 ואז לקבל החלטה".

- ופרסום בכבלים ובלוויין?

"אני לא רואה בזה דבר נחוץ. אני חושב שהם חיים יפה מאוד במתכונת הנוכחית".

- מה עמדתך על ברית המועצות או רשות תקשורת?

"צריך להחזיר את החקיקה של ברית המועצות. אמרתי לשר התקשורת שאני מתנגד לרשות תקשורת. הניסיון מלמד שפקיד בראש גוף כזה ולא שליח ציבור, זו טעות. אבל קיומן של שתי מועצות (מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, ל"א) זה בזבוז כספי ציבור".

- מה יהיה יום אחרי שהרישיונות ייכנסו לתוקף?

"זו בסוף תהיה החלטה מסחרית של בעלי הזיכיונות, אבל אנחנו נתנו הזדמנות לכוחות חדשים להיכנס לתוך השוק הזה. זו דמוקרטיה במהותה. הם יכולים להמשיך עם הזיכיונות, בעיקר ערוץ 2, עד 2015. אני מניח שהם יעשו את כל ההתייעצויות שלהם ויקבלו החלטה בזמן הקרוב".

- היעד הוא שחקנים חדשים?

"כן. בארה"ב ובאירופה יש הרבה מאוד שחקנים".

- איפה אנחנו ואיפה הם.

"אנחנו צריכים להיות חלק מהעולם המערבי החופשי. זה העולם החופשי מול העולם הפונדמנטליסטי. כמה שיותר חופש, כמה שיותר דמוקרטיה, כמה שיותר אפשרויות. גם כשחוקקו את חוק הרשות השנייה, שאפשר בתחילת הדרך את כניסת זכייני ערוץ 2 ובהמשך את כניסת מה שנקרא הערוץ השלישי, שהוא ערוץ 10, לא הכריחו אף אחד להיכנס. אנשים רצו להיכנס. אני לא רוצה לחזור למצב שבו יש ערוץ אחד שמשדר ל-98% מהציבור. אני רוצה כמה שיותר".

"אין בעיה עם ההתנצלות לאדלסון"

- מה אתה חושב על ההתנצלות של ערוץ 10?

"כמי שחוקק את חוק הארכת הזיכיון של ערוץ 10, אני חושב שתמיד חייבים להיות מדויקים. שמעתי את ההתנצלות, אם ההתנצלות הייתה על עובדות לא נכונות שהתפרסמו והיה תיקון, איפה פה בדיוק הבעיה?"

- 3 אנשים מרכזיים התפטרו. מכך עלה כי בעלי המניות כפו את ההתנצלות.

"אני אומר לך שזה מאוד מקובל ואפילו הגון שאם אדם קיבל כתבה, והיו בה עובדות לא נכונות, והוא הביא אסמכתאות או אמירות שהעובדות לא נכונות, הוא יכול היה לבוא ולומר 'אני הולך עם זה לבית משפט'. אבל הגיעה התנצלות.

"אני אישית לא דוגל בשיטת ההתפטרויות. אני אומר, 'אם יש לך עמדות, הילחם מתוך המערכת, תאבק'. פעם אתה יכול להיות במיעוט, ובפעם הבאה אתה יכול להיות ברוב".

- טוב, לא הייתי מצפה שתגיד משהו נגד אדלסון.

"אני לא מכיר את שלדון אדלסון. לא נפגשתי או דיברתי איתו. בכלל לא דיברתי עליו. דיברתי על כל אדם שעשו עליו כתבה לא נכונה והוא תובע את עלבונו. זה לא שייך למר אדלסון או לגברת כהן מחדרה, או למר אקוניס".

 סוף העולם שמאלה