החיבוק של קירשנבאום

עם שיכריז על עצמאותו יזכה לא רק בחיבוק דיפלומטי אלא גם בסרט של מוטי קירשנבאום

"מסע אל ארץ חדשה", יום ב', 22:07, ערוץ 10

אני לא מבין למה היה צריך מוטי קירשנבאום להרחיק עד לדרום סודאן כדי לפגוש סודאנים, שכן מסע קצר לדרום תל-אביב, היה מלמד אותו שאפשר שסודאן זה כאן. כך יוצא, בלי להאשים כמובן את קירשנבאום באחריות לתופעה, שמדינת ישראל חוגגת עם דרום-סודאן את עצמאותה, בעוד שבמקביל היא מתעמרת בפליטים סודאנים שנמלטו לשטחה.

בואו נניח למציאות העגומה בגבולנו הדרומי ונשוב לסודאן עצמה. למוטי קירשנבאום יש מתת שמלווה את העשייה הטלוויזיונית שלו: מצדי הוא יכול להגיש סרט תעודה על ראשנים שהתפתחו בשלולית אחרי הגשם, ואני מבטיח לצפות בשקיקה, כי האיש פשוט מספר סיפורים טוב, ונוסף על כך בעל עין חדה להבחין בניואנסים אנושיים. מבחינה זו, לא שונים חבריו החדשים מדרום-סודאן מז'וז'ו אבוטבול שגילה בשעתו בערוץ הראשון.

לגופו של עניין, הנושא כאן אינו מעניין במיוחד: מדובר בעוד אחד מהסכסוכים האפריקנים שלעיניים מערביות נראים אותו דבר. קשה לנו להבין את הסיבות שהביאו לפריצתו, את האלימות הנוראית שליוותה את מהלכו ואפילו את השמחה על סיומו.

מה שאנחנו כן יכולים להבין, שלא לומר לאהוב ולחבק בחום, הוא את הקשר הישראלי: כל עם שיכריז על עצמאותו, בין אם במיקרונזיה או בדרום-סודאן, יזכה לאלתר לא רק בחיבוק דיפלומטי חם המוענק לבודדים שעוד מוכנים לנקוף את אצבעם בהצבעות באו"ם, אלא גם בסרט תיעודי של מוטי קירשנבאום שיתאר את מאבקו הצודק לעצמאות!

חשבון נפש מאוחר

הרהור על מוסר וטלוויזיה מסחרית במוצאי יום הכיפורים

ניל פוסטמן, מי שנחשב לתיאורטיקן התקשורת המעניין ביותר אחרי מרשל מק'לוהן, כתב פעם ספר בשם "משעשעים את עצמנו למוות", שבוא ניבא שהטלוויזיה עוד תשחית את מוחנו עד כדי כליה. חיזוק מסוים לטענתו אפשר למצוא בנתוני הצפייה של מוצאי יום הכיפורים, כשעל כל צופה ב"בנהלל לא בוכים" ו"אל המוות הישרנו מבט" בערוץ 10, היו בין 4 ל-5 צופים ב"סברי מרנן" ו "שלוש".

יהיה מי שיטען שמדובר בניצחון הנורמ ליות: במקום לראות אנשים מדברים על המוות, העדיף עם ישראל, בסופו של יום חשבון הנפש, לצפות בנשים צעירות שבוחרות בחיים. ובכל זאת, האם נותרנו רק עם מה שנכון או לא נכון מבחינה מסחרית, ואיבדנו כל קשר עם מה שראוי או לא ראוי?

שלא תחשבו שיש כאן דברי שבח לערוץ 10"הראוי" אל מול ערוץ 2 (קשת) המסחרי: כשם שדורון צברי, היוצר המוכשר של "שלוש", היה פעם מהפכן גדול עד שהוזמן לשבת בספסל האחורי של המקובלים בקשת ולחלק משם כאפות לחנונים שיושבים לפניו, כך גם ערוץ 10: הוא מתענג היום על הערך המוסף של משדריו, בעוד שבעצם הוא חולם לייצר תוכניות כמו "שלוש", שיביאו לו סוף סוף קצת רייטינג. העליונות המוסרית, מסתבר, הפכה למפלטו האחרון של הלוזר.