שטח לעם: מהן המציאות בשוק רכבי השטח המשומשים?

שחיקה מואצת במחירונים מקרבת את רכבי הכביש-שטח גם למי שלא נולד עם הגה מזהב ■ לנדרובר דיסקברי 3 מודל 2005 ב-162 אלף שקלים ■ פורשה קאיין ב-195 אלף שקלים

רוכשי רכבי הכביש-שטח והפנאי למיניהם הם הלקוחות האהובים ביותר על יצרני הרכב בעולם. לקוח כזה מייצר ליצרן הרכב כמעט 35% יותר רווח מלקוח טיפוסי של מכונית משפחתית או של מכונית סופר-מיני. הרווחיות גם מתגלגלת לאורך כל שרשרת השיווק עד לדילרים ולמערך החלפים והשירות (בשל מחירי הטיפולים הגבוהים יותר).

יצרני רכב שלמים, כמו ג'נרל מוטורס ופורד, בנו בעשור הקודם אימפריות גלובליות על בסיס רווחי העתק שגרפו בשוק ה-SUV, ואף שהשוק התכווץ בינתיים הם עדיין מטפחים אותו בקפידה תוך בניית תדמית שטח קשוחה והרפתקנית, הפונה ללקוחות שלעולם לא ירצו או יצטרכו לרדת מהאספלט.

גם בישראל מתח הרווחים של היבואנים בפלח הזה הוא מהגבוהים בענף, ועדות לכך אפשר למצוא במבצעי ההנחות למועדוני צרכנות או לציבור הכללי, שחותכים לעתים 15% מהמחיר. יתר על כן: 95% מרכבי הכביש-שטח שנמכרים בישראל, משהו כמו 15 אלף כלים בשנה, נרכשים על-ידי לקוחות פרטיים שלא מקבלים הנחת ליסינג ומשלמים את מחירי השירות המלאים.

מי שלא רוצה לתרום להעשרת הקופות התפוחות, אבל חושק בכביש-שטח להעשרת הסטטוס החברתי ו/או תרבות הפנאי שלו, ימצא את מבוקשו בשוק רכבי הכביש-שטח המשומשים, שנוטה להישחק במהירות ובכך לקרב את פנטזיית הנובורישיות אל הפרולטריון. להלן מדגם משומשות אפשריות.

לנדרובר דיסקברי 3: יוקרה מאובקת

שטח לעם לנדרובר דיסקברי 3 /צלם: יחצ
 שטח לעם לנדרובר דיסקברי 3 /צלם: יחצ

הדיסקברי 3 , שהושק באמצע העשור הקודם, סימל מהפך בחברת לנדרובר: זה היה רכב הכביש-שטח הראשון שתוכנן ויוצר באופן מלא תחת הכנפיים הרחבות של פורד ושנהנה מתקציבי הפיתוח השופעים שלה. הוא סימל פרידה מהעבר הבעייתי, מהאמינות המפוקפקת ומאיכות הייצור הלא אחידה, ונהנה ממנועים חדשים, מתיבות הילוכים מתקדמות וממערכות שליטה אלקטרוניות מדור אחרון.

אלא שלמרות מעלותיו ועל אף העיצוב החדש והיוקרתי, שוק המשומשות לא נטה לו הרבה חסד. ייתכן שמורשת העבר אחראית לכך, או היעדר תמיכת טרייד-אין נרחבת, אבל העובדה היא שכיום אפשר להשיג במחירים מעניינים מאוד כלים כאלה, שנראים דומים מאוד לכלים חדשים ממודל 2011 (דיסאקברי 4) שזה עתה יצאו מהניילונים.

ב-162 אלף שקלים מצאנו דגם טורבו דיזל 2.7 ליטרים ממודל 2005, מיד ראשונה, שבעליו טוען שהיה "רכב של אישה" (נראה שלוי יצחק צריך להוסיף קטגוריה חדשה) שלא ירד לשטח. ב-215 אלף שקלים לפני מיקוח מצאנו דגם 2008 באותה רמת מפרט, עם קילומטרז' נמוך וללא תאונות.

הפלוס: שבעה מקומות, מנוע דיזל חסכוני ועתיר מומנט, הרבה אבזור ויכולת שטח מקצועית.

המינוס: חלק נכבד מהלקוחות הטיפוסיים מנצלים היטב את יכולת השטח הזו. מומלץ להעדיף כלי שלא נשחק.

וולבו XC90: שבדית במחירי קוריאנית

וולבו XC90 /צלם: יחצ
 וולבו XC90 /צלם: יחצ

לעתים קורה שמצוקות היצרן הן יתרון עבור הצרכן. הוולבו XC90, למשל, חוגג בקרוב 8 שנים - די והותר להחלפת דור אחד או אפילו שניים, על-פי המקובל בתעשייה. אלא שהמשבר הכלכלי שאליו נקלעה וולבו בשנים האחרונות, עד למכירתה, גנז את התוכנית (ואת התקציב) לבצע החלפת דגם טוטאלית. כתוצאה, הדגמים הראשונים שהגיעו ארצה, ממודל 2004, עדיין נראים דומים מאוד למודל 2011 "מהניילונים". מנקודת המבט של הקונה פירוש הדבר הוא "הרבה סטאטוס במעט כסף".

כלים שמורים בני 7 שנים, עם מנועי בנזין, אפשר למצוא בפחות מ-110 אלף שקלים. אבל הנחות תכופות של היצרן - לעתים בגובה 100 אלף שקלים - וקשיי סחירות, הביאו גם לירידה מואצת במחיר של דגמים חדשים יותר, שרובם כבר אינם לוקים במחלות הילדות של שנות המודל הראשונות. ב-150 אלף שקלים מצאנו מודל 2007 עם קילומטרז' נמוך, ומנוע 2.5 ליטרים, עם שבעה מקומות ישיבה במצב שמור. דגמים עם קילומטרז' גבוה יותר אפשר למצוא גם בסביבות ה-130 אלף שקלים.

במחירים כאלה ה-XC90 יכול להיות פתרון טוב אפילו למי שמחפש "סתם" רכב למשפחות גדולות. מיניוואנים גדולים משנות מודל דומות עולים לעתים יותר בשוק המשומשות.

הפלוס: תדמית, נוחות כביש, ואפילו יכולת שטח מכובדת.

המינוס: מחלות ילדות בדגמים המוקדמים מאוד, סחירות בעייתית.

פורשה קאיין: אקזוטיקה עממית

פורשה קאיין /צלם: יחצ
 פורשה קאיין /צלם: יחצ

כשפורשה הודיעה בתחילת העשור הקודם שהיא מתחילה לייצר רכבי כביש-שטח, סערו הרוחות בעולם הרכב. פורשה נחשבה לחברה השומרת בקנאות וללא פשרות על מורשת רכבי הספורט האקזוטיים, וכניסה לפלח שעומד בניגוד מוחלט לפילוסופיה שלה הכעיסה חסידים רבים.

אבל פורשה, כמו כל היצרנים, נמצאת בביזנס כדי לעשות כסף, ובחברה ידעו שיש בעולם לקוחות שעבורם השילוב בין הסמל של פורשה לבין מראה כביש-שטח ענק הוא התגשמות של פנטזיה.

השילוב הכוחני של פורשה ושטח ממשיך להיות אטרקטיבי לאורך זמן. סיבוב שביצענו לאחרונה על סיפונו של כלי בן 6 שנים גילה לנו שהרכב ובעליו מקבלים "ריספקט" רציני ברחוב. התדמית הנחשקת הזו לא בהכרח מתומחרת בשוק המשומשות, ששוחק את מחירי הקאיין באגרסיביות.

ב-195 אלף שקלים לפני מיקוח מצאנו כלי בן 6 שנים, עם מנוע V6 בנזין מיד ראשונה, "שמור מאוד ומטופל רק בחברה", ועם הרבה תוספות. כלים ממודל 2004 נמכרים בסביבות 170 אלף שקלים. במחירים האלה זוהי ללא ספק אחת הדרכים הזולות והפחות מסוכנות להרוויח את התואר "מלך השכונה" (או הכפר, או הקסבה), והאמת היא שגם השכנים בחניון של מגדל נאמן יקבלו אותך בטבעיות.

הפלוס: תדמית - מסוג מסוים - ויכולות כביש גבוהות; רוב הכלים הללו שמורים בקפדנות.

המינוס: הדיזל וה-V6 בנזין אינם שונים מהותית מהטוארג, שעולה הרבה פחות. להיזהר מכלים של ה"חבר'ה", עם הרבה ידיים.

קיה סורנטו: מקופחת אצל לוי יצחק

קיה סורנטו /צלם: יחצ
 קיה סורנטו /צלם: יחצ

אתה רוצה כביש-שטח גדול אבל יש לך תקציב רק למאזדה 3 בת 4? גם לזה יש פתרון בשוק המשומשות. הסורנטו של קיה הוא כלי גדול, מרשים למראה ואמין למדי, אך לוקה בשלושה מאפיינים, שאינם אהובים על לוי יצחק: מנוע דיזל, מוצא קוריאני והשתייכות לקטגוריית הכביש-שטח. התוצאה היא היצע גדול של כלים, חלקם במצב טוב מאוד, שמוצעים במחירי רצפה.

ב-70 אלף שקלים מצאנו אקזמפלר ממודל 2005, יד ראשונה, שמור מ"נהגת יחידה" עם 105 אלף קילומטרים על השעון. ב-124 אלף שקלים מצאנו כלים ממודל 2008, שמורים היטב עם תוספות ועם קילומטרז' נמוך יחסית.

גם אחיו הקטן של הסורנטו, הספורטז', הפך לסוג של מציאה בשוק בשל מכללים זהים לאלה של האח המבוקש יותר יונדאי טוסון, אך בעל שחיקת ערך מואצת יותר אצל לוי יצחק. מצאנו דגם בן שנתיים בלבד, עם שישים אלף קילומטרים על השעון, מנוע V6 והרבה תוספות, בכ-95 אלף שקלים - כלים שחוקים יותר אפשר למצוא בהרבה פחות.

הפלוס: מחירים נגישים, גם לסורנטו וגם לספורטג' יש פוטנציאל שטח טוב מהממוצע.

המינוס: בדגמים הטריים יותר שחיקת הערך המואצת עדיין נמשכת.

ג'יפ גרנד צירוקי: מקצוען שטח עירוני

ג'יפ גרנד צירוקי: / צלם: יחצ
 ג'יפ גרנד צירוקי: / צלם: יחצ

הגרנד צ'ירוקי הוא אחד הכלים הבודדים שזכאים לשאת את השם ג'יפ באופן רשמי. יחד עם השם באה גם מחויבות מסורתית של החברה ליכולות שטח לא מבוטלות, ולדגם הדגל הזה, למרות הידורו וסטטוס הכסף הגדול, יש יכולת לצלוח שטחים רציניים עם בונוס של נוחות כביש ותא נוסעים מפנק. בישראל נדיר להיתקל בכלים כאלה בשטח - ולא, דרך החצץ המובילה לחניה של חוות רונית אינה נחשבת למסלול שטח. זה דווקא יתרון למי שמחפש כלים משומשים לא-טחונים.

המחירים הרשמיים של רכבי הגרנד החדשים נעו עד לפני שלוש שנים סביב ה-350 אלף שקלים, אלא שאז קרו שני דברים: הוא הפך ללהיט יבוא אישי, עם מאות כלים בשנה שהגיעו ארצה; והיבואן חתך את המחיר הרשמי משמעותית, לסביבות 250 אלף שקלים פלוס-מינוס, כדי להילחם ביבוא האישי. כתוצאה מכך יש כיום היצע רציני של כלים כאלה מחמש-שש השנים האחרונות, במחירים שנגישים אפילו ללקוחות עם תקציב של משפחתיות.

בלוחות מצאנו רכב מודל 2006 ברמת לימיטד עם מנוע V8 ו-96 אלף קילומטרים "כחדשה, כל התוספות, מטופלת ושמורה" ב-115 אלף שקלים. על מודל 2008, אחרי השדרוג, עם מנוע 3.7 ליטרים, 45 אלף קילומטרים בלבד וכל התוספות, מבקשים כ-149 אלף שקלים, ומי שיחפש היטב ימצא מוכרים לחוצים של כלים כמעט חדשים מיבוא אישי בפחות מ-170 אלף שקלים.

הפלוס: פוטנציאל שטח, אבזור שופע, ביצועי כביש, תדמית של רכב "כסף גדול", די אמין.

המינוס: צריכת דלק אסטרונומית, לבדוק היטב נזקי גחון ותאונות.

צרו איתנו קשר *5988