"ישבנו 3 ימים במו"מ - ובסוף שתינו אלכוהול ושרנו קריוקי"

עו"ד דוד חודק, שייצג את כמצ'יינה בעסקת מכתשים, ושותפתו אסתר קורן חושפים מה התנהל מאחורי הקלעים ■ "אצל הסינים, כשהמנהל הבכיר מחליט - איש לא מדבר יותר" ■ "כשהסינים הזמינו את עמי אראל לשיר, הייתי בטוח שהעסקה תיסגר"

מו"מ שלא הבשיל לפני כשלוש שנים, חזרה לשולחן הדיונים לפני כשנה, דיונים מרתוניים לתוך הלילה בבית מלון בסין וצוות של 30 עורכי דין, יועצים ומנהלים שתפר את העסקה - כך ניתן לסכם בקצרה מו"מ ארוך ומסובך, שנמשך שנה שלמה, והסתיים הבוקר (ב') עם חתימת עסקת מכתשים אגן-כמצ'יינה.

"זו הייתה עסקה 'מעל הרדאר', שהיא בעלת השפעה חזקה מאוד על העולם, בהקשר של החרם הערבי, מדיניותה של ממשלת סין בענייני חוץ וביטחון ועוד", אומר עורך הדין דוד חודק, שהמשרד בראשו הוא עומד - גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' - ייצג את הסינים בעסקה.

"יש כמה דברים ייחודיים בעסקה הזו. ראשית, מדובר בעסקה ענקית במונחים כספיים. שנית, מדובר בחברה ישראלית גדולה, במשק המקומי בפרט ובעולם בכלל, ולבסוף, נרקמה פה עסקה עם ממשלת סין - יש לזה משמעות כמעט היסטורית, והיו תקופות שייחלנו לעסקאות כאלה", הוא מוסיף.

מי שהובילה את העסקה במשרד עוה"ד היא אסתר קורן - ראש מחלקת חברות ומיזוגים ורכישות. "בינואר אמנם נחתמו ההסכמים, אבל אז התחילו לרוץ טיוטות, וראינו שהתהליך מייגע מאוד, כי היו המון נקודות פתוחות. אצל הסינים אין אבן לא הפוכה. כשראו שהתהליך מתבדר, כינסו את כל הצוותים לפגישה בסין. ישבנו שבועיים במלון, הישיבות היו מרתוניות - משמונה בבוקר עד 3 בלילה. הסינים אפילו המשיכו בישיבות מאוחר יותר, כדי לעבד אינפורמציה", מספרת קורן על אחורי הקלעים של העסקה.

אינטימיות מיוחדת

משה גנות, עו"ד בכיר במחלקת מיזוגים ורכישות, שהיה חלק מצוות העסקה, מספר כי "הסינים עשו דוקטורט על הדין הישראלי. נוצרה לנו אינטימיות מאוד ייחודית עם הסינים, כי ראינו אותם בכל מיני תהליכים. למשל, הם מביעים דעות בצורה פלורליסטית. המנהל הבכיר מקשיב לכל הדעות, ומחליט בסוף. לאחר שאמר את דעתו איש לא מדבר יותר", מספרת קורן.

"בדיון במשא ומתן של חברות ישראליות, אף פעם לא יודעים מיהו המנהל הראשי", מוסיף חודק. "בפורום סיני ברור לגמרי שיש אחד בחדר שהוא האחראי, וכולם מדברים אליו. כולם עושים מאמץ שמקבל החלטות יקבל את ההחלטה הכי טובה", הוא מוסיף.

למרות פערים תרבותיים ואף עסקיים, הצדדים טוענים כי הקשרים האישיים שנרקמו אפשרו תפירת עסקה כה גדולה. "נוצרו קשרים אישיים של מנהלי אי.די.בי עם מקביליהם בכמצ'יינה. זה היה מכשיר רב עוצמה בפתרון משברים. היו סוגיות שהצוותים המקצועיים נתקעו בהן, ורק המנהלים פתרו", מספר חודק.

את העסקה, שבה תרכוש כמצ'יינה 60% ממניות מכתשים אגן, הובילו מטעם החברה האם כור וקבוצת אי.די.בי, עמי אראל, יו"ר מכתשים אגן ונשיא דסק"ש, בעלת השליטה בכור, רענן כהן מנכ"ל כור, ארז ויגודמן מנכ"ל מכתשים אגן וכמובן נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי. בצד השני, הובל המו"מ על ידי יו"ר התאגיד הסיני, רן ז'יאן שינג.

היסטוריה יהודית

"בפגישה הראשונה בין הצדדים ישבנו שעתיים במסעדה ביפו. שעה מתוכה, רן התעניין בהיסטוריה של העם היהודי", מספר חודק. "אבל אסור להתבלבל מההתעניינות", הוא מוסיף. חודק מספר על הדינמיקה של המו"מ עם הסינים, שכללה מלבד דיונים עסקיים ומשפטיים גם ארוחות ומסיבות.

"יושבים שלושה ימים מתישים במו"מ, ובסופם הולכים למסעדה. נראה שזה טקס קבוע אצלם, כי בכל המסעדות יש אולמות פרטיים. מתחילות ברכות סביב השולחן, תוך כדי שתיית המשקה המסורתי שלהם, אלכוהול חריף מאוד, ואז מתחילים לשיר בקריוקי, להתחבק ולרקוד. הזמינו גם את עמי אראל לשיר ולרקוד, ואחרי אווירה כזו הייתי בטוח שלמחרת, תוך שלוש שעות, נגמר ההסכם. אבל למרבה הפתעתי, למחרת חזרנו לשולחן הדיונים בנקודה שבה הפסקנו, לדיונים ענייניים, ויכוחים ומחלוקות, כאילו לא הייתה מסיבה ערב לפני", מספר חודק.

מצבה העסקי של מכתשים אגן, שברבעון השלישי של 2010 אף פרסמה אזהרת רווח, הביא לכך שכבר בתחילת המו"מ שונו תנאי העסקה. על רקע משבר החובות באירופה וההפסדים העצומים של כור מהשקעתה במניות קרדיט סוויס, עלה החשש כי הסינים ינסו למנף את הסיטואציה כדי לבקש הפחתה נוספת במחיר העסקה.

"סיפור קרדיט סוויס לא היווה מנוף לשינוי נוסף של התנאים", אומר חודק. "הרבה אנשים תהו למה הסינים לא מנסים לשפר את תנאי העסקה, שכן אומרים עליהם שרק כשחוזה סגור הם פותחים אותו לדיון. אנחנו, בכל מקרה, לא היינו שותפים למחשבה כזו בכלל. אני לא בטוח שכל הסינים דומים, אבל במקרה הזה, באופן ג'נטלמני, הנושא אף לא עלה לדיון".

"למייסד חברה מגיעה תמורה עודפת על הציבור"

עסקת מכתשים אגן-כמ'ציינה לא רק הייתה גדולה וראשונית מסוגה, אלא גם העלתה על פני השטח סוגיות משפטיות ועסקיות שנמצא להן פתרון יצירתי, או שקבעו נורמות חדשות בעולם המיזוגים והרכישות.

העיקרית שבהן נוגעת לתביעה הייצוגית שהגיש רו"ח דב כהנא, שבזכות פשרה בה יקבלו בעלי המניות מקרב הציבור במכתשים אגן תוספת של 45 מיליון דולר תמורת מניותיהם בחברה (53%), על חשבון התמורה שלה זכאית כור.

בהחלטת בית המשפט שאישרה את התביעה הייצוגית נטען כי לא ייתכן שתתקבל תמורה שונה לבעלי מניות בהליך מיזוג, מתוך שמירה על עקרון השוויון. "בית המשפט קבע פה דין חדש שלפיו בעסקאות מיזוג התמורה לכל בעלי המניות חייבת להיות זהה", אומרת קורן.

"זו החלטה מוטעית", פוסק חודק. "להגיד שבעסקת מיזוג שבה מעורב הציבור לא יכול שתהיה תמורה שונה לבעלי המניות, זו קביעה לא ברורה ולא מנומקת. בעיניי, חוץ מזה שהחלטה זכתה לפופולריות, היא לא נכונה משפטית - לא בארה"ב וגם לא בישראל". חודק מציין כי עלתה השאלה האם כור תערער לבית המשפט העליון בעקבות הפסיקה, אך לבסוף, כאמור, הגיעו הצדדים לפשרה. "על אף המחלוקת המשפטית שנוצרה עקב הפסיקה, זו החלטה נכונה להגיע לפשרה, כי בסוף כור היא גוף עסקי".

קורן מסבירה את ההשלכות של ההחלטה על עולם המיזוגים והרכישות. "ההחלטה יכולה להשפיע על כדאיות של עסקה. לדעתנו, בעל שליטה שייסד חברה ומחזיק בה 80%, מגיעה לו תמורה עודפת. כעת, בעקבות הפסיקה, יצא שהציבור יפסיד, כי בעלי שליטה ימכרו רק את חלקם וזהו".