הסכם עבודה בישראכרט: הוצאות השכר יעלו - והרווחיות תיפגע

הסכם העבודה שנחתם באחרונה בישראכרט מכניס לראשונה את עובדי חברות כרטיסי האשראי להסכם עבודה קיבוצי ■ אחרי ישראכרט יגיע תורן של כאל ולאומי קארד

הסכם העבודה שנחתם ערב ראש השנה בקבוצת ישראכרט לא משך תשומת לב רבה. בסופו של דבר זה נראה כעניין שגרתי למדי, עוד הסכם עבודה שנחתם בין הנהלת חברה לוועד העובדים שלה. אבל ההסכם בישראכרט שונה לחלוטין. הייתה זו הפעם הראשונה שבחברת כרטיסי אשראי נחתם הסכם קיבוצי. הפעם הראשונה שבה חוטבי העצים ושואבי המים של המערכת הבנקאית - עובדי חברות כרטיסי האשראי, שקיבלו עד היום שכר הנמוך בכ-50% מהשכר הממוצע במערכת הבנקאית - נכנסו לתוך מערכת הסכמי העבודה הקיבוציים.

יתרה מזאת, להסכם השלכות רוחב על כל ענף כרטיסי האשראי, והוא ייצור בעתיד פגיעה משמעותית ברווחי החברות. הסכמי עבודה קיבוציים יביאו כמעט בוודאות לעלייה בעלות ההעסקה של העובדים, יגרמו להגדלת הוצאות השכר של החברות וכפועל יוצא יביאו להקטנת הרווח.

עלויות השכר בחברות כרטיסי האשראי תמיד היו נמוכות. בשנת 2010 הועסקו בשלוש החברות- ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים, לאומי קארד שבבעלות בנק לאומי וכאל שבבעלות דיסקונט והבינלאומי, 3,989 עובדים. עלות השכר הממוצעת שלהם הייתה 13,523 שקל לחודש. ואם זה נשמע הרבה, כדאי לזכור כי מדובר בפחות ממחצית עלות השכר הממוצעת של עובד במערכת הבנקאית, עלות שהגיעה בשנה שעברה ל-27,600 שקל בחודש.

מדוע שכר עובדי חברות האשראי כה נמוך, יחסית לשכר עובדי הבנקים? לכך שתי סיבות עיקריות: ראשית, חלק ניכר מהעובדים בחברות האשראי נמצאים בקול סנטרים, מוקדי השיווק והשירות. אלו מחלקות שידועות בשכר נמוך ובתחלופה גבוהה. שנית, באף חברת כרטיסי אשראי לא היו עד עכשיו ועד עובדים או הסכם עבודה קיבוצי. כשאין הסכם קיבוצי, אין ועד ואין עובדים מאורגנים, השכר נמוך.

בשנת 2010 עמד הרווח המצרפי של חברות כרטיסי האשראי על 581 מיליון שקל, רווחים שנשענו בין היתר על עלות עבודה זולה. הנה תרגיל היפותטי. אם כתוצאה מהתארגנות העובדים יעלה השכר של עובדי חברות האשראי ל-80% מהשכר הממוצע במערכת הבנקאית, מה יקרה לרווחי החברות? התשובה - הרווחיות תרד ב-40%.

לידיעת תמר יסעור

לפני שנה וחצי השתנתה התמונה. העובדים בישראכרט ובכאל החלו להתארגן, ולאחרונה נחתם ההסכם בישראכרט, הסכם שכאמור משנה את התמונה. הנה ההסכמות התקדימיות שהושגו בישראכרט בין המנכ"ל דב קוטלר ליו"ר הוועד, אהוד מלך.

כל עובד המועסק בישראכרט מעל שלוש שנים יקבל מעמד של עובד קבוע; תנאי הפנסיה של העובדים ישופרו ויעלו בהדרגה לשיעורים המרביים לפי חוק; משכורת 13 תומר לתוספת שכר של 6%, שתתווסף לשכר הבסיס. נוסף לכך סוכמו תוספות שכר: בשנת 2011 תוספת בשיעור של 5.5%, ובשנים 2012 ו-2013 תינתן תוספת של 3.1%, המורכבת מ-0.6% תוספת ותק ו-2.5% תוספת דיפרנציאלית. מעבר לכך יקבלו העובדים מענק חתימה חד-פעמי, שינוע בין 775 שקל ל-4,000 שקל לעובד, על פי הוותק שלו.

לא בכדי קרא יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, להסכם בישראכרט "פריצת דרך בענף כרטיסי האשראי". כי מרגע שהחברה הגדולה בענף חתמה על הסכם קיבוצי, זה רק עניין של זמן עד שהחברות האחרות יישרו קו בלית ברירה.

בכאל התארגנו העובדים עוד לפני ישראכרט. משא ומתן עם ההנהלה מתנהל כבר יותר משנה, אך עד כה לא הושגה הסכמה בין המנכ"ל ישראל דוד לוועד העובדים. לאור זאת החלו בשבועות האחרונים עיצומים בכאל. אפשר להניח שהסכם בכאל הוא עניין של זמן. אחרי ישראכרט יש לוועד עובדי כאל סמן ימני המהווה בסיס להשוואה, ודוד לא יוכל להישאר מאחור.

בלאומי קארד עדיין לא קורה דבר, אפילו אין ועד עובדים. אבל כדאי שהמנכ"לית תמר יסעור תלמד את פרטי ההסכם בישראכרט, ותתחיל לחשוב על הקמת צוות מו"מ. כי קשה לראות איך לאומי קארד תישאר חברת כרטיסי האשראי היחידה שבה העובדים לא יהיו מאורגנים.

שכר עובדי חברות כרטיסי האשראי 2010
 שכר עובדי חברות כרטיסי האשראי 2010