זהו. החגים מאחורינו ואפשר לומר שסוף סוף הגענו ל"מאני טיים". אחרי יולי-אוגוסט, שתמיד נחשבו כאן - כלכלית לפחות - לחודשים מתים ומיותרים, שבהם אנחנו בעיקר מחפשים מעט צל ומעט בריזה; ואחרי ספטמבר, שבמהלכו התעוררנו מחווית הקיץ ההיסטורי וחיכינו לשינויים הגדולים שעוד יבואו; ואחרי אוקטובר, חודש החגים שהחל מהשנה גם רצוף בחופשה ארוכה הרבה יותר מדי של הילדים, הגענו לרגע האמת.
אין היום ספק שאוויר אכן יוצא מבועת הנדל"ן המקומית. בונים יותר, קונים פחות, ובאופן כללי דירת מגורים הפסיקה להיות הבאזז הכי חם או ההשקעה הכי בטוחה בסביבה.
ויחד עם זאת, החודשים האחרונים לא ממש יכלו להוות נייר לקמוס. מה גם שבינתיים, מדובר בעיקר בקיפאון ובצניחה בעסקאות, ולא בשינוי מחירים של ממש.
אז הישראלים לא קנו דירות, אבל כשממילא מרבית הקונים הן משפחות עם ילדים, המעוניינות בדרך כלל לקבל מפתח לדירה החדשה בחודשי אוגוסט-ספטמבר (תחילת בי"ס והגנים), ההמתנה הנוכחית עם הרכישה לא נחשבת לצעד אמיץ מי-יודע-מה.
רק שעכשיו הגענו ל"אחרי החגים".
ואחרי הרפורמות.
ואחרי המינויים החדשים (מנהל חדש לרשות מקרקעי ישראחל, מנהלת חדשה למינהל התכנון ועוד).
ואחרי ההבטחות הגדולות.
ואחרי גזירות האוצר ובליץ השיווקים.
כעת, תורם של השוק ושל האזרחים להראות לנו לאן אנחנו הולכים מכאן, והאם באמת ניתן להשיב את הסוסים (מחירי הדירות), בחזרה לארווה (מחירי 2008-2007).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
