"הסיכוי לדליפה מהמאגר הביומטרי גבוה, והנזק בלתי הפיך"

כך מזהיר ד"ר עומר טנא, מומחה להגנת הפרטיות, בעקבות פיצוח פרשת גניבת המידע ממרשם האוכלוסין והפצתו באינטרנט ■ "המדינה לא עושה את התפקיד שלה בהגנה על המידע"

בחודש יוני האחרון אושרה הקמתו של מאגר ביומטרי בישראל. שלב הפיילוט של המאגר, שההצטרפות אליו תהיה וולונטרית, צפוי להתחיל כבר ב-1 לנובמבר הקרוב, אך כאשר תקופת הפיילוט תסתיים - ב-31 לאוקטובר 2013 לפי התכניות - ייאלצו כל אזרחי המדינה למסור את טביעות האצבע ותווי הפנים שלהם לטובת המאגר המודרני.

הפרסום הנוכחי על פיצוח פרשת גניבת המידע ממרשם האוכלוסין והפצתו באינטרנט, מציב שוב בקדמת הבמה את הסכנות האורבות לכל אזרח במדינה עם הקמתו של המאגר הביומטרי.

לדברי ד"ר עומר טנא, מומחה להגנת הפרטיות ומרצה למשפט וטכנולוגיה במכללה למינהל, "הרקורד של המדינה בשמירה על מידע רגיש של האזרחים מאוד גרוע, כמו שראינו גם בפרשה הזאת וגם בדוח מבקר המדינה בשנה שעברה, שדיבר על הדליפה של מידע מהמרשם ושל מידע ממאגרי מידע של ביטוח לאומי. לכן, ההסתברות שתהיה דליפה מהמאגר הביומטרי קיימת ואף גבוהה. הקטסטרופה תהיה משמעותית יותר מפריצה למרשם".

- מדוע הסכנה משמעותית יותר?

"בדליפה של מידע ביומטרי הנזק הוא בלתי הפיך. בניגוד לנתונים במאגר האוכלוסין, שאפשר לשנות אותם או להסתיר מחדש - את המידע הביומטרי, שזה טביעות אצבע וצילום פנים בסטנדרט ביומטרי, לא ניתן לשנות. אדם לא יכול לשנות את טביעת האצבע ומבנה הפנים שלו, ולכן ברגע שמידע כזה דולף - ולפי הרקורד הקיים של המדינה אנחנו יכולים לצפות גם שהוא ידלוף - הנזק שייגרם לאזרחים יהיה נזק בלתי הפיך".

- המקרה של פיצוח פרשת מרשם האוכלוסין דווקא מוכיח שהמדינה תופסת את האחראים.

"במקרה הזה מדובר בהישג גדול של הרשות למשפט וטכנולוגיה. מצד שני, בתור בעלת מאגר המידע הגדול ביותר, המדינה דווקא מתגלה כאן במערומיה. לקח זמן ממושך לפצח את הפרשה, כשהפריצה בכלל לא אמורה הייתה להתרחש.

"בפועל, המדינה לא עושה את התפקיד שלה בהגנה על המידע ועל אבטחת המידע של האזרחים, ויהיו לזה תוצאות קשות במקרה של פריצה למאגר הביומטרי. המדינה פשוט חושפת את האזרחים שלה לסכנה ברורה ומיידית של גניבת זהות ושל שימושים שונים לרעה במידע".