אמנם מרבית חוקי העבודה בארץ הינם פרו-עובדים, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בשטח. זהו הקו המרכזי שעולה משיחות שנערכו עם מומחים לזכויות עובדים, שתולים את קולר האשמה למצב באכיפה הרופפת של חוקי העבודה.
באותה נשימה הם גם מתארים את תמונת המצב העגומה בשטח: מעסיקים מנצלים את העליונות שלהם על העובדים, ובדרכים לא הגונות מנשלים אותם מזכויותיהם. בנוסף, ממשיכים המומחים ומסבירים, מעסיקים רבים משתמשים בחוק כ"נבלים ברשות התורה" או רותמים לטובתם סוגיות בתחום האפור, שאינן ברורות מספיק לעובדים, כדי לעשות לביתם.
"גלובס" מסמן את 3 העוולות הנפוצות ביותר של מעסיקים כלפי עובדים, כפי שהן עולות מהשטח, ומסביר מה צריך לעשות אם נפלתם על אחת מהן.
הטלת קנסות על הודעת התפטרות קצרה מחודש
עו"ד גליה שמילוביץ, מומחית לדיני עבודה: "התקבעה במחוזותינו קונבנציה לפיה הודעה מוקדמת על עזיבה צריכה להינתן חודש ימים מראש. על בסיס זה מעסיקים מחייבים לעתים מועמדים בתהליך הגיוס לחתום בחוזה על סעיף של הודעה מוקדמת בת חודש ימים, כשאליו מתלווה סנקציה: אם העובד יעזוב לפני שתמה תקופת החודש - הוא ייקנס ויידרש לפצות את המעסיק במשכורת של חודש ימים. כך קורה שאם עובד מוצא עבודה טובה יותר ונדרש לעבור אליה במהירות מבלי להמתין חודש שלם, הוא עלול לאבד שכר של חודש ימים".
טיפ לעובד: "מעסיק שמבקש להחתים על סעיף כזה בחוזה העבודה, מטעה. ההמלצה היא לא למהר לחתום על סעיף כזה בעת הגיוס, ולדעת שאם עבדת עד חצי שנה - אתה מחויב בהודעה מוקדמת שמשכה עומד על יום לחודש עבודה בפועל. קרי, אם עבדת 6 חודשים, משך ההודעה המוקדמת שאתה מחויב לה הוא 6 ימים בלבד. מה אם כבר חתמת על סעיף כזה? לא נורא, חוק הודעה מוקדמת גובר על סעיפים שהוכנסו לחוזה העבודה".
קיזוזים מהמשכורת בתירוצים שונים
עו"ד מיקו מנחם, מומחה לדיני עבודה: "היום, כשמעסיקים רוצים לחסוך בעלויות, יש ביניהם מי שבוחר לנכות מהנטו של עובדיהם סכומים בתואנות שונות ומשונות. לדוגמה, עובדת שאיחרה רבע שעה לעבודה מגלה שניכו לה מהמשכורת את דמי אותן 15 דקות בצירוף קנס, מאבטח מגלה כי הורידו לו יום חופשה בגין יום הדרכה במטווח, או מוכרנים בחנות מגלים שמנכים להם סחורה שנגנבה בזמן משמרתם. כל אלה הן אנקדוטות אמיתיות שאני נתקל בהם. למה מעסיקים פועלים כך? פשוט כי הם יכולים לומר לעובד: 'לא מוצא חן בעיניך, קום ולך'".
טיפ לעובד: "ראשית יש לדעת כי למעסיק אסור לקזז משכרך כל סכום שהוא, למעט הלוואה - וגם כאן אסור שקיזוזה יעלה על רבע מהשכר. אם גילית שהמעסיק ניכה לך סכום שלא כחוק, תוכל לדרוש אותו עד 7 שנים מיום הניכוי. עם זאת, כדי לא לאבד את פיצויי הלנת שכר, יש לבצע את הדרישה תוך 60 יום מזמן הקיזוז הבלתי חוקי בשכר. זה במישור המשפטי.
"במבחן הפרקטיקה, לא תמיד תרחיש כזה אפשרי: עובדים פוחדים לייצר פרובוקציות ולהסתכן באובדן מקום העבודה. לכן, ההמלצה שלי היא להפעיל זיהוי אינטרסים לטווח הקצר והארוך, להתרחק מהמקום האמוציונלי, להיות חכם ולא צודק. אם מדובר בקיזוז קטן, זניח, חד-פעמי - שווה לפעמים לבלוע את הצפרדע. אבל, אם מדובר בעושק שיטתי, כדאי לך לדעת שיש לך סיבה טובה להסתלק ממקום העבודה ולקבל פיצויי פיטורים".
מניעת פיצויי פיטורים בשל אלימות מילולית
עו"ד שמילוביץ: "סעיף 17 בחוק פיצויי פיטורים אומר כי מעסיק יכול לפטר עובד שנהג באלימות ללא פיצויים מכוח פסק דין. יש מעסיקים שמנצלים סעיף זה לרעה ושוללים מעובדיהם פיצויים. לדוגמה, אם עובד מתרגז במהלך השימוע או הודעת הפיטורים ומרים את הקול, או אם הוא מגיע בעבודתו לעימות קולני עם ממונים, קולגות או כפיפים - המעסיק יכול לומר לעובד שנהג באלימות מילולית ועל כן הוא מפוטר ללא פיצויים. הרבה פעמים במקרים כאלה המעסיק מחזק את דבריו עם איום שהוא יגיש בנוסף תלונה במשטרה.
"עובדים בסיטואציה כזאת מצויים בעמדת חולשה גדולה מאוד. לא רק שהם מאבדים את מקום עבודתם, הם חוששים מהגשת תלונה (גם אם היא לא צודקת) נגדם במשטרה ומוותרים. העובדים גם מבינים, שכדי לקבל פיצויים במקרה כזה הם צריכים לעבור מסע של תביעה ארוכה והתדיינויות בבתי דין על זכות שמוקנית להם בחוק.
"היום, למשל, אני מייצגת עובד שפוטר לאחר 10 שנות עבודה, וכיוון שהוא כעס וצעק במעמד הודעת הפיטורים - המעסיק שלל ממנו סכום פיצויים גדול מאוד. הדיון נסחב כבר שנתיים בבית הדין, ולנוכח התשה כזו הרבה פעמים קורה שהעובד מרים ידיים ומוותר על זכויותיו".
טיפ לעובד: "ראשית לא להיבהל, כי שלילת פיצויים היא עבירה חמורה שחלים עליה גם דיני הלנת שכר. זכרו, הסמכות לשלול פיצויי פיטורין שמורה רק לבית הדין ולא למעסיק, והפנימו כי כדי לשלול אותם המעסיק הוא זה שצריך לתבוע את העובד. בתנאים כאלה מומלץ לשגר למעסיק מכתב שמפגין את הידע שלכם בנושא כדי להרתיעו".
טיפים לעובדים
מעסיקים לא מעטים מעמידים את עובדיהם בדילמה לא פשוטה: האם להבליג על מהלכים לא הוגנים או לתבוע את זכויותיהם? הרי ברור לכל כי עובדים שתובעים את מעסיקם מסיימים איתו את ה"רומן", ובמקביל יוצרים לעצמם תדמית בעייתית שעשויה לפגוע בסיכוייהם להתקבל לארגונים בעתיד.
האם יש דרך להיות גם חכם וגם צודק? ד"ר חיים אמסל, פסיכולוג ארגוני, משוכנע שכן וממליץ לעובדים הנקלעים לסיטואציה כזו על 3 מהלכים:
1. לתעד הכול: "כשאתם יושבים מול מעסיק וכותבים, אתם אולי נתפסים כ'כפייתיים', אבל למהלך פשוט זה יש אימפקט עצום ברמת המניעה - גם אתם וגם המעסיק חושבים פעמיים לפני שאתם מוציאים מילה מהפה".
2. לא להבליג: "כשאתם מבקשים הסבר 'מדוע נוכה משכרי סכום איקס שלא כדין' או 'מדוע לא משולמות לי שעות נוספות', זו לא חייבת בהכרח להיות פרובוקציה. מוטב לכם להציף דברים קטנים שמפריעים לכם בהתנהלות המעסיק ולבקש עליהם הסברים.
3. לא להיות אמוציונליים: "בסיטואציות כאלה עובדים רבים נופלים במוקש 'תחושת הקורבן'. אם תצליחו להתעלות ולעקוף את המוקש האמוציונלי, תנסו לחשוב כמו הבעלים ולראות את הדברים מנקודת הראייה שלו, כשאתם מעלים בפניו את מה שכואב לכם בהתנהלותו, אתם נותנים לו פתח לראות את הצד שלכם כעובדים. כמובן שאין הבטחה שזה אכן יקרה, אבל גישה כזו מצד העובדים מגדילה את הסיכוי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
