העליון: לא ניתן להגיש בישראל תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים בחו"ל

‎‎העליון קבע בתחילה כי כיוון שהמעורבים בתאונה בחו"ל הם ישראלים ניתן להגיש תביעת נזיקין גם בישראל; אך בדיון נוסף נקבע כי הכלל בנזיקין הוא שהדין החל הולך לפי מקום ביצוע העוולה

‎‎לא ניתן להגיש בישראל תביעת נזיקין בעקבות תאונת דרכים שהתרחשה בחו"ל - כך קובע באופן תקדימי הרכב מורחב של 7 שופטי בית המשפט העליון, במסגרת דיון נוסף בתביעת נזיקין שהגיש ישראלי נגד ישראלית, בעקבות תאונת דרכים שבה היו מעורבים השניים בעת טיול בניו-זילנד.

פסק הדין, שהתקבל ברוב של 5 שופטים נגד שניים, הפך את פסיקתו הקודמת של בית המשפט העליון בסוגייה מלפני שנתיים.

‏מדובר בתאונת דרכים, שהתרחשה בניו-זילנד לפני 12 שנים, ובה היו מעורבים 3 ישראלים שנסעו באותו רכב. אחד הנושאים, רוני יובינר, נפצע קשה ונותר משותק עם נכות של 100%. בשובו ארצה הגיש תביעה נגד הנהגת, נטע-לי סקאלר, שיוצגה בידי עורכי הדין עמיקם חרל"פ ואלי לוי, בטענה כי התאונה אירעה תוך ניסיון רשלני של הנהגת לעקוף משאית.

‏בית המשפט המחוזי קבע כי התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת במקום התרחשות התאונה, כלומר בניו-זילנד. בית המשפט העליון הפך את הקביעה, ברוב של השופטות אסתר חיות ועדנה ארבל נגד השופטת מרים נאור, וקבע כי לכלל שלפיו תביעת נזיקין מוגשת במקום התרחשות הנזק, ניתן לקבוע חריג שלפיו ניתן לתבוע גם במקום מושבם המשותף של התובע והנתבעת - כלומר בישראל.

‏על פסיקה זו הוגשה בקשה לדיון נוסף. נשיאת העליון, דורית ביניש, הורתה כי הדיון יתקיים בהרכב מורחב ויעסוק בשתי שאלות - מה הדין החל בתביעת נזיקין כשמקום האירוע הוא מחוץ לישראל ומקום מושבם המשותף של הצדדים הוא בישראל; וכן, ככל שניתן לתבוע בישראל, האם החוק הרלוונטי הוא פקודת הנזיקין או חוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים.

‎‎ריבונות טריטוריאלית

‏בדיון הנוסף התברר כי 3 השופטות שישבו בדין בסיבוב הקודם בעליון נותרו בעמדותיהן, ואולם לעמדתה של נאור שהיתה במיעוט הצטרפו כל 4 השופטים הנוספים - אליעזר ריבלין, אשר גרוניס, יצחק עמית וסלים ג'ובראן. השופט ריבלין, שכתב את פסק הדין העיקרי, קבע כי הכלל בנזיקין הוא שהדין החל הולך לפי מקום ביצוע העוולה.

‏‏"כלל זה מביא לידי ביטוי את עקרון הריבונות הטריטוריאלית", כתב ריבלין, "בכך שהוא מאפשר לכל מדינה לממש את זכותה וחובתה להבטיח סדר ציבורי בשטחה, והוא יוצר תמריץ שלילי נגד בחירה מחושבת של מקום התדיינות, פורום שופינג". ריבלין דן באפשרות לנקוט שני חריגים לכלל זה, חריג מקום מושב משותף של הצדדים, וחריג הקרוי "תקנת הציבור החיצונית", ודוחה את שניהם.

‏קרן הפיצויים הניו-זילנדית העניקה ליובינר סכום של כ-50 אלף דולר ניו-זילנדיים וכן תשלום חודשי השווה לכ-800 שקל, לפנים משורת הדין. על אלה מתוספים תשלומים שהוא מקבל מהביטוח הלאומי בשל נכותו, בסכום המגיע לכ-9,600 שקל. אלא שההבדלים בין גובה התשלומים שהיה התובע זכאי להם בישראל או במדינה אחרת, אינם מהווים עילה לפסול את כללי המשפט של מדינה זרה.

לדברי ריבלין, "פערים כאלה עשויים להתקיים גם בקרב מדינות המנהלות משטר פיצוי דומה; כך משתנה תקרת הפיצוי במדינות אירופה השונות: 9.6 מיליון אירו בדנמרק, לעומת 600 אלף אירו בפולין או 127 אלף אירו באסטוניה".

‎‎פקודת הנזיקין

‏‎‎אף שנקבע כי הדין החל הוא הדין של המדינה הזרה ואין עילת תביעה בישראל, התייחס ריבלין גם לשאלת החוק שהיה חל אילו התביעה התנהלה על-פי הדין הישראלי, וקבע כי מאחר שתחולתו של חוק הפיצוי לנפגעי תאונות הוא חוק בעל תחולה טריטוריאלית, ואינו תופס לגבי תאונות שהתרחשו בחו"ל - הרי שהחוק המתאים הוא פקודת הנזיקין.

‏לדברי עו"ד חרל"פ, "העליון קיבל את ההחלטה ההגיונית היחידה המתקבלת על הדעת. כל החלטה אחרת הייתה פותחת צוהר מסוכן להגשת אין-ספור תביעות נזיקין בישראל בגין עוולות שהתרחשו בין ישראלים ברחבי העולם".

הנוסע השלישי ברכב, רביב שומרון, יוצג בידי עו"ד אלי לוטן ונעמי ארגמן. ‏‎‎‏(דנ"א 4655/09).