האם אתה מאושר, האם את מאושרת? זה מה שניסה לברר סקר הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), אליו צורפה ישראל בשנה שעברה. זה נעשה באמצעות בדיקת חיינו מזוויות ההכנסה, התעסוקה וגם - הדיור. בסעיף האחרון נמדדו, לצד נתונים "אובייקטיביים", כמו מספר החדרים בבית, תחושות "סובייקטיביות" כמו מידת שביעות הרצון מתנאי הדיור.
הפרמטר הראשון בפרק הדיור הוא צפיפות המגורים. הממוצע בקרב מדינות הארגון הוא 1.6 חדרים לנפש, ושום מדינה לא ירדה מתחת לסף החדר לנפש.
כמו בלא-מעט עבודות השוואתיות של OECD, גם פרק הדיור לא ממש מחמיא למצב בישראל. אצלנו הממוצע ועומד על 1.1 חדרים לנפש (תמונת הראי של חישוב הנפשות בחדר), והוא ממקם אותנו במקום החמישי מהסוף כשמתחתינו רק הונגריה, פולין, סלובקיה וסלובניה. במקום השישי, אגב, נמצאת טורקיה. זה המקום להדגיש שנתון הצפיפות הוא הממוצע הארצי של כל מדינה, מה שאומר שרבים רבים מאזרחי המדינות שבתחתית, בהן ישראל, חיים בצפיפות רבה יותר מחדר לנפש.
על הקצה הכי מרווח של הסקאלה נמצאות קנדה ואוסטרליה - יעדי הגירה נחשקים למדי - עם 2.5 ו-2.4 חדרים לנפש, בהתאמה. כדי לסבר את האוזן נגיד שאם משק בית קנדי טיפוסי מורכב מ-2.5 נפשות זה אומר שהוא גר בדירה או בית שבהם יש 6.25 חדרים בממוצע, בישראל, היחס הוא 3.4 נפשות ל-3.7 חדרים.
בהונגריה חיה 55% מהאוכלוסייה ב"צפיפות יתר", לפי ההגדרה האירופית, וזה פחות או יותר המצב בעוד מדינות במזרח אירופה (ישראל לא מופיעה). מנגד, רק 2% מההולנדים מצטופפים בביתם, למרות שהם גרים באחת המדינות הצפופות בעולם, ממש כמו ישראל. לא רק ההולנדים חיים ברווחה פיזית, גם תושבי ארה"ב, ספרד ואירלנד. מעניין ששלוש אלה הן גם המדינות שספגו את המכה הקשה ביותר בשוקי המגורים במשבר הנוכחי.
שוכרים נחנקים יותר
הרף העליון שהציב OECD להוצאה על דיור עומד הוא 40% מההכנסה הפנויה. בהיבט זה דנמרק וגרמניה נמצאות במצב הגרוע ביותר - כמעט 25% מהאוכלוסייה עוברת את הרף ומשלמת על דיור, קרוב או יותר ממחצית ההכנסה הפנויה. את הרשימה סוגרת צרפת, שבה רק 3% מכל תושביה, משלמים שיעור כה גבוה מהכנסתם על דיור. נוכח קשיים מתודולוגיים כלכלני הארגון מציעים להתייחס לממצאים אלה בזהירות ראויה, אך מציינים שהפער בין גרמניה לצרפת הוא בבואה של המדיניות הציבורית.
מעניין שבכל המדינות, למעט שוודיה, שוכרי הדירות עוברים את הרף בשיעור גבוה בהרבה בהשוואה לבעלי דירות (שמחזירים משכנתא). כך למשל כמעט 17% מהבריטים מקצים 40% ומעלה מהכנסתם הפנויה לדיור - אבל השונות רבה: בעוד שבקרב אוכלוסיית בעלי הבתים שיעור העוברים את הרף עומד על 10% הרי שבקרב השוכרים בשוק החופשי הוא 40%, ואילו בקרב שוכרים שנהנים מסבסוד ממשלתי/דיור ציבורי הוא יורד ל-27%.
האם אתם גרים בצפיפות יתר?
צפיפות דיור נמדדת במספר החדרים שמשמשים למגורים, לחלק למספר הנפשות בבית. במניין החדרים כוללים את הסלון אבל לא את המטבח, השירותים וחדר שמשמש לעסק בלבד. לפרמטר הזה יש השפעה ניכרת על חיי המשפחה.
לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי מגדירה חיים בצפיפות יתר אם מספר החדרים הוא פחות מאשר התנאים הבאים: חדר אחד עבור זוג; חדר אחד לכל רווק/ה מעל גיל 18; חדר אחד לכל צמד רווקים מאותו מין, בגילאי 17-12; חדר אחד לכל רווק/ה בגילאים 17-12 שלא נכללים בקטגוריה הקודמת; חדר אחד לכל צמד ילדים מתחת לגיל 12.
בכל מקרה, הפרמטר שמתיימר לשקף צפיפות לא חף כאמור מבעיות; ראשית, הוא מתייחס למספר החדרים בבית, אך לא לגודלם. וחשוב מכך, הוא לא מצליח לתפוס את "המשוואה" שאנו מגלגלים במוחנו - האם ללכת על בית צפוף בשכונה עם ביה"ס מצוין וקופ"ח קרובה, או לחילופין ליהנות משפע חדרים בבית אבל בשכונה בעייתית או מרוחקת משירותים חשובים. מובן שגם הרכב המשפחה חשוב - אין דין הלנת מתבגר ומתבגרת באותו חדר כדין חדר שמשמש ללינת שני פעוטות.
צפיפות מגורים בישראל השוואה לפי מאפיינים דמוגרפיים
נפשות בחדר מקנדה המתרווחת ועד להונגריה המצטופפת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
