כישלון למופת

זיכוי וינרוט צפוי להרתיע את הפרקליטות מפני העמדה לדין של אזרחים במקרים דומים

1. בשנות ה-40 כינה מרטין בובר את מפעל ההתיישבות הקיבוצית בישראל "אי-כישלון למופת". הוא התכוון שמדובר בניסיון שלא נכשל, אך גם לא צלח. למרות שבית המשפט המחוזי בתל-אביב זיכה שלשום (ב') באופן גורף את עו"ד יעקב וינרוט מאשמת מתן שוחד והלבנת הון, ולמרות הביקורת הציבורית הנוקבת שנמתחת על הפרקליטות בעקבות הזיכוי - יכולה הפרקליטות וצריך הציבור להתייחס אל העמדתו לדין של עו"ד וינרוט באופן בו התייחס בובר למפעל ההתיישבות הקיבוצית.

ואכן, זיכוי של נאשם בפלילים הוא כישלון של הפרקליטות. ודאי כשמדובר בפרקליט בכיר וחשוב דוגמת עו"ד וינרוט, ובוודאי כשמדובר במקרה מבחן שבו דן בית המשפט בראשונה בסוגייה שטרם נדונה בישראל, ושעניינה המשמעות הנורמטיבית של ייצוג איש ציבור בידי עורך דין, בשעה שאיש הציבור מטפל בלקוחות של עורך הדין. אסור גם לשכוח את עינוי הדין הקשה שנגרם לעו"ד וינרוט.

עם זאת - מן הצד השני של מטבע הכישלון - שוכן גם הישג לא מבוטל שהשיגה הפרקליטות בכישלונה עבור הציבור: ההכרעה של בית המשפט, לפיה מערכת יחסים כגון זו שהתנהלה בין עו"ד וינרוט לבין שוקי ויטה, לשעבר פקיד שומה דן, אינה מהווה שוחד.

ה"אצבע" שתקע השבוע שופט המחוזי בתל-אביב, גלעד נויטל, בסכר שמונע מן המשפט הפלילי לחדור ולהציף כל תחום בחיינו, לא יכול היה להיות מושג לולא התעקש פרקליט המדינה, משה לדור, להגיש את כתב האישום בתיק.

במלים אחרות, הכרעת הדין של בית המשפט צפויה להרתיע את הפרקליטות מפני העמדה לדין של אזרחים בעתיד במקרים דומים. למרות שהדבר עשוי להישמע כפרדוקס, הרתעה זו לא הייתה יכולה להיות מושגת לולא הייתה בוחרת הפרקליטות להגיש את כתב האישום נגד הפרקליט הבכיר.

2. אם עו"ד וינרוט יצא המנצח הגדול של פרשת וינרוט-ויטה, ויטה יצא הגיבור המשני אך הטראגי שלה. בית המשפט אמנם זיכה את ויטה מלקיחת שוחד, אך הרשיע אותו ב-3 עבירות של מירמה והפרת אמונים שביצע בעת ששימש כפקיד שומה גוש דן.

בכך מתח השופט קו מפריד וברור בין הנורמות שבהן צריך לנהוג פקיד ממשלתי בכיר, שעיקר תפקידו לדאוג לאינטרסים של הציבור, לבין הנורמות החלות על עורך דין פרטי, שעיקר תפקידו לדאוג ללקוחותיו ולעצמו.

"ויטה קיבל מוינרוט שירות משפטי במצב של ניגוד עניינים, בכך שנטל לידיו במקביל את הטיפול בלקוחות של וינרוט, בהם (מיכאל) צ'רנוי ו(ארקדי) גאידמק, קידם את ענייניהם וחתם איתם על הסכמי מס, תוך סטייה מכללים, נהלים והנחיות וללא שהודיע על כך לממונים עליו", נימק השופט את החלטתו.

ויטה הצטרף השבוע לרשימה ארוכה ומאוד לא מכובדת של בכירים ברשות המסים שהורשעו בשנה האחרונה בעבירות פליליות, בהם ראש הרשות לשעבר, ג'קי מצא, שהורשע, בדומה לויטה, במירמה והפרת אמונים; ודוד ואנונו, לשעבר ראש היחידה הארצית למודיעין שטח וחקירות ברשות, שהורשע בלקיחת שוחד של מאות אלפי שקלים מנישומים.

מסר ההרתעה והגינוי ששלח בית המשפט בהרשעתו של ויטה מצטרף, אם כן, למסרים דומים רבים שניסו להעביר לרשות המסים בתי המשפט במקרי ההרשעה הקודמים (עד כה ללא הועיל), וראוי שיילמד היטב אצל בכירי הרשות.

בימים אלה מתנהל מאבק איתנים על תפקיד מנהל רשות המסים, שההכרעה בו צפויה להגיע עד בג"ץ. במקביל אמורה הרשות לשמש תפקיד מכריע ביישום המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי.

המתח שבין ההרשעות בפלילים של בכיריה ובכיריה לשעבר של הרשות לבין התפקיד המרכזי שהיא אמורה לשמש בו ביישום המלצות ועדת טרכטנברג הוא כמעט בלתי אפשרי.

אם ברצונה של רשות המסים, ואם ברצונו של מנהלה הבא, למלא כראוי את תפקידם ביישום ההמלצות - הם יזדקקו ללגיטימיות ציבורית רחבה. זו לא תינתן להם אם בכירי הרשות ימשיכו לבזבז את זמנם בחדרי חקירות אפלים ועל ספסל הנאשמים בבית המשפט.