מאוחר מכפי שקיוותה, אך עדיין במהירות יחסית לתקופה, קרן הביומד פונטיפקס גייסה את קרן ההון סיכון השלישית שלה בהיקף של 88 מיליון דולר. כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", הקרן גייסה את ההון בעיקר מן המשקיעים הקיימים שלה, שבראשם יו"ר טבע לשעבר אלי הורביץ שהשקיע כ-10% מהקרן. הורביץ יושב היום במשרדי הקרן, אך אינו משמש היו"ר שלה. בנוסף, השקיעו בקרן מורי ארקין, רות ארנון, ופויו זבלדוביץ' - בעלי חברת ההשקעות Tamares - וגורמים מוסדיים ישראלים. את פונטיפקס ייצג בעסקה משרד עורכי הדין הורן ושות'.
הקרן סירבה להגיב לידיעה.
פונטיפקס, שהקימו ומובילים אותה רן נוסבאום ותומר קריב, משקיעה בעיקר בתחום הפארמה, ולעיתים נדירות גם במכשור רפואי. הפעילות של פונטיפקס נחלקת לכמה תחומים. היא מבצעת השקעות הון סיכון רגילות בחברות קיימות; היא מקימה מיזמים משלה - פעילות שבראשה עומדת מייסדת אפיקס לשעבר סילוויה נוימן, וכן יש לה השקעות משותפות עם חברת הפארמה השוויצרית רוש, ובחברות פארמה עם פוטנציאל פורץ דרך בשלבים ראשוניים מאוד. בחלק גדול מהשקעותיה משתפת פונטיפקס פעולה עם ארקין הולדינגס, חברת האחזקות של מורי ארקין.
הקרן הראשונה של פונטיפקס, בהיקף של 30 מיליון דולר, השקיעה בחברות פרוטליקס, IBI (לשעבר אנדוגן), אובאלום, קולפלנט, נסווקס, אפוסנס, אליום, קריטיסנס ובשתי חברות שנסגרו - אלוטקס וNVR-. הקרן רשמה תשואה שנתית של 48% והחזר של פי 2.4 על הכסף. ההחזר נבע בעיקר מההשקעה בשלבים מוקדמים מאוד בחברת פרוטליקס, שאת מניותיה חילקה הקרן כדיבידנד בעין, כשהחברה נסחרה בשווי של 800 מיליון דולר ב-2009.
היקף הקרן השנייה היה 80 מיליון דולר, והיא השקיעה בין היתר בחברות צ'ק קאפ, מקרוקיור, ATT, פיוזימאב, ביו-וונט, סה-קיור, סטימטיקס. הקרן הציגה תשואה שנתית של 31%.
הדגש עבר ממכשור לתרופות
פונטיפקס הייתה בעבר בעלת מניות בחברת ביומדיקס הבורסאית, שמנהלת בין היתר את החממות מיט"ב וא.ת.י, ומהן בגרו חברות-בנות כמו נסווקס, קולפלנט ו-IBI. כעת הקרן נמצאת בתהליך של יציאה מביומדיקס והחלפת המניות בה באלה של החברות-בנות.
המיזם המשותף עם רוש הינו מיזם ייחודי שבו חברת פארמה בינלאומית משקיעה במיזמי פארמה עובריים בישראל בתמיכתו של המדען הראשי. במסגרת השת"פ הוקמו שש חברות אשר נמצאות כולן בשלבי פרה-קליניקה, כלומר ניסויים בבני אדם . שתי החברות הבולטות במיזם הן Quiet Therapeutics העוסקת בתחום השתקת גנים (SiRNA) ו-Ccam שמפתחת תרופה למלנומה (ראה מסגרת).
כבר שנים שלא היה כל-כך הרבה כסף פנוי לחברות פארמה. שתי קרנות ממוקדות פארמה פועלות היום בישראל: פונטיפקס ואורבימד, שגייסה מעל 200 מיליון דולר בתמיכת המדען הראשי, ואף מונחית על-ידו לתמוך בפרויקטים בשלבים מאוחרים יחסית.
כשהמדען הראשי פרסם כי יתמוך בקרנות שיתמקדו בפארמה (ויורשו להשקיע 25% במכשור רפואי), גורמים בשוק המקומי טענו כי דווקא בתחום המכשור הרפואי נמצא היתרון היחסי של תעשיית מדעי החיים הישראלית. הטענה הנגדית שנשמעה אז הייתה כי תחום המכשור הרפואי "מסתדר מצוין", ואילו תחום הפארמה זקוק לתמיכה ולהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, כדי להביא את המוצרים לשלב שבו יתחילו לעניין שותפים אסטרטגיים.
כעת היוצרות התהפכו. קרנות הפארמה החדשות מפנות את כספן לחברות תרופות מתקדמות ומיזמים בתחילת דרכם, ואילו בתחום המכשור הרפואי החיים הפכו קשים - רוב הקרנות שיצאו לגייס בשנתיים האחרונות לא הצליחו עדיין במשימה, וגם העלות בהבאת מוצר לשוק, ובוודאי לאקזיט, עלתה משמעותית.
בפרויקט קרנות הביומד הממשלתיות גויסה רק קרן אחת, במקום שתיים-שלוש שתכוננו. לכן נותר כסף פנוי ורצון טוב המופנה לתחום במשרד המדען הראשי, וייתכן שבהמשך יושק מיזם חדש לגיוס קרן בתחום המכשור הרפואי.
צפרירה אבנור, מרוש: "הפרויקט עם פונטיפקס הוא הצלחה"
ד"ר צפרירה אבנור, ראש תחום שיתופי הפעולה הגלובליים לחדשנות בתאגיד רוש ומנהלת מיזמי פיתוח חדשנות ב-14 מדינות, הביעה היום שביעות רצון משיתוף הפעולה עם פונטיפקס, ועם תעשיית הפארמה הישראלית בכלל. "הקמנו עם פונטיפקס שישה מיזמים. שניים מהם, Ccam ו-Quiet, הם הצלחות יוצאות דופן יחסית לזמן שבו הן פועלות, 15 חודשים בלבד. החברות הללו הולכות כעת לסבבי גיוס, והן יצליחו לגייס.
"השאלה אם רוש תשקיע בהן תלויה בסדרי העדיפויות שלה באותו רגע. אך ללא קשר, החברות האלה הן הצלחה". אבנור מאשרת כי רוש בוחנת כמה שיתופי פעולה נוספים במסגרת המיזם עם פונטיפקס. בכל אחד מן המיזמים הללו משקיעה רוש כמה מאות אלפי דולרים, ומעניקה תמיכה, הכוונה וידע.
לדברי אבנור, גם המיזם שהקימה החברה יחד עם יישום, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, והמדען הראשי, נתפס ברוש כהצלחה. "שני פרויקטים מתוך המיזם הזה כבר שולבו בתוך מערך המו"פ הפנימי של רוש", היא מספרת.
בנוסף, רוש משקיעה בישראל בחברות איתמר מדיקל ואפוסנס, וכן רכשה ב-2010 את חברת מדינגו ב-250 מיליון דולר.
"כמו כל חברות הפארמה הגלובליות, גם רוש ממשיכה להשקיע במיזמים מוקדמים ומסתכלת על כל מדינה שיש בה מדע מוצלח, וישראל נמצאת ביניהן כמובן. אני שומעת מהחברות הישראליות שהן זוכות ליחס מצוין אצל כל חברות התרופות".
אבנור מסבירה כי היא תשמח להכיר כל מיזם בתחום מדעי החיים בישראל, בתחומי התרופות, האבחון והמכשור הרפואי. "אני אחראית על שיתופי פעולה בשלבים כל כך מוקדמים, שאיני מחויבת לדבוק דווקא במיזמים בתחומי הפעילות הקיימים של רוש. עד שהמיזמים יבשילו, תחומי הפעילות יכולים להשתנות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
