קורס מתקדמים

דן שמיר מסביר שהדרך ללב ולרגליים של השחקנים עוברת דרך הסמארטפון; דייויד בלאט מסביר את דגשי ההגנה שלו באמצעות מושגים מעולם המכונות ■ כך נראה כנס כדורסל מחוץ לקופסה

"עכברי כדורסל" הוא מושג שלאחרונה הפך לגנאי. הכוונה היא כבר לא לאותם פריקים של כדורסל שיודעים כל פרט, אלא נדמה כי הוא מכוון היום לאלו שעוד נותרו לעקוב מקרוב אחר הענף שמאבד עניין והילה אל מול ההתפוצצות של הכדורגל. ייתכן שדווקא מהסיבה הזאת לא זכה אחד מהאירועים המרתקים שנערכו בארץ לאחרונה - הכנס החצי-שנתי Basketball Coaching Clinic - מעבר לכמה מאמנים שבאו ללמוד, לסיקור ולביקור של יותר מכמה עכברי כדורסל שיצאו מהחורים. בכנס הרצו בין היתר דייויד בלאט ודן שמיר ששפכו אור על דגשי ההגנה של מכבי ת"א (בלאט) או על כדורסל בעידן הפייסבוק (שמיר); מייקה לנקסטר, מאמן אישי מחברת Ganon Baker Basketball האמריקנית שעבד בין היתר עם שחקני NBA כקובי בראיינט, לברון ג'יימס, דוויין ווייד - והוכיח שהכדורסל של שנת 2011 כבר נמצא הרחק מחוץ לקופסה, עם סשנים יוצא דופן שבו הציג לנוכחים כי מספיק כדור טניס (כן, כן, טניס) אחד כדי לשפר את יכולות הכדרור וניהול המשחק בכמה דרגות.

אז על מה מדברים מוחות הכדורסל ב-2011? כדורסל בעידן המחשב והקושי להוציא ילדים אל המגרשים הוא עניין שמעסיק את המומחים. דן שמיר, מאמן הפועל חולון ומי שמייצג את דור "מאמני הלפטופ", חושב שדווקא אפשר לנצל את העניין לחיוב. "זה לא נכון שיש היום שחקנים פחות מוכשרים או אתלטיים", הסביר שמיר ל-200 המאמנים בכנס. "הבעיה העיקרית כיום היא התחרות הקשה על זמנם ותשומת ליבם של הילדים ובני הנוער. לפני עשרים שנה היה ערוץ טלוויזיה אחד, בשש וחצי השידורים בערבית, כל מה שנשאר לילדים אז היה ללכת למגרש לשחק. היום יש טלוויזיה עם עשרות ערוצים, מחשבים עם פייסבוק וטוויטר, סמארטפונים, עד שמסיימים לזפזפ בין הערוצים והאפליקציות כבר לא נשאר זמן לכלום".

שמיר פנה למאמנים ואמר כי חלה עליהם חובה לנצל את המחשב לטובתם כדי לגרום לחניכים שלהם להתאמן, למשוך אותם למשחק ולהגיע פיזית למגרש. הוא ממליץ למאמנים להתאים עצמם לעולם המודרני (ביציע נראו כמה מאמנים מדור אחר שפתחו עיניים בספקנות), לתקשר עם הילדים דרך פייסבוק, דרך האימייל, לשלוח סרטי הדגמה מיוטיוב. "אתם יכולים לשלוח לשחקן סרט עם תנועה מיוחדת, ולכתוב לו 'אני חושב שהתנועה מתאימה לך, תנסה אותה'". או אפילו לאתגר אותם: "תשלחו לקבוצה שלכם סרטון מיוטיוב עם איזה כדרור מיוחד, ותשאלו מי חושב שהוא יוכל להדגים אותה באימון הבא. אתם תופתעו לגלות שחלק גדול מהם יילכו להתאמן על הכדרור". אליבא דה שמיר, הדרך למגרש הכדורסל עוברת דרך הסמארטפון והמחשב.

***

מייקה לנקסטר הוא מאמן שמתמחה בפיתוח יכולות אישיות. הוא מתייחס לאחת הבעיות המרכזיות בשיטות האימון והלימוד הקונבנציונליות: "מלמדים ילדים, לכדרר, למסור ולעשות צעד וחצי. אבל הם הרי אף פעם לא יעשו את זה בסביבה ניטרלית כמו באימון. במשחק אמיתי יהיה שם מגן אחד או יותר, שיפריעו, ידחפו, ישלחו ידיים. לכן צריך לנסות ולהוסיף להם את תחושת המגן כבר בשלב הלימוד", הוא מסביר. לצורך העניין, לנקסטר התמקד בסט של תרגילים עם כדור טניס. באחד המעניינים שבהם נדרשו המדגימים לעשות צעד וחצי, כשתוך כדי כך הם מוסרים ביד השנייה לעצמם את כדור הטניס. "ברגע שהילד צריך להתרכז בעוד תנועה במרחב מלבד הכדרור, כשיבוא מול מגן במשחק הוא יוכל לקלוט ולהגיב".

***

בלאט שהעביר את סדנת הסיכום של הכנס עסק בנושא יסודות ההגנה. אין מתאים מהמאמן שבעזרת ההגנה שלו המציא את מכבי ת"א מחדש בשנתיים האחרונות. נקודה אחת מעניינת אותה הסכים בלאט לחלוק עם הקהל, היא מבחינתו גם החוק מספר 1 שעליו מושתתת ההגנה האישית והקבוצתית שלו: No Blowby. לעולם, אבל לעולם, אל תיתן לתוקף לעבור אותך בחטף. המושג (Blowby) מגיע במקור מעולם המכונות ומתייחס להתפוצצות בתוך מנוע בעירה שעלולה להביא לקריסתו. מכאן ההשלכה לעולם הכדורסל: ברגע שעוברים בבת אחת את השחקן השומר, ההגנה מתפרקת וקורסת.

מי שצפה בשבוע האחרון במכבי ת"א, השבוע "הבעייתי", עוד לפני המשחק הקשה ביותר הערב (ה') מול ריאל, יכול היה לראות בדיוק למה בלאט מתכוון. גלינארי והאירסטון ממילאנו תקפו את השומרים שלהם והגיעו לסל של מכבי בקלות; מילא הם, בתחילת השבוע ראינו את ליאור ליפשיץ ורנדל מאליצור נתניה כשהם חותכים את הגארדים של מכבי ב-Blowby אחד אחרי השני ומפרקים את ההגנה הצהובה. כדי לראות עד כמה בלאט צודק בהדגישו את נושא ה-No Blowby נבחן דווקא את הסטטיסטיקה של שחורציאניטיס ביורוליג: סופו, שחקן המפתח של מכבי, מבצע עבירה כל ארבע דקות, כשבעונה הקודמת הוא עשה עבירה כל שמונה דקות. הסיבה העיקרית היא העבירות שנאלץ לעשות על שחקני היריב שעברו את השחקן ששמר עליהם.

אחד החלקים המעניינים במצגת של בלאט התייחס לבסיס ולרציונל שמאחורי שמירת הלחץ על מגרש שלם, שיטה שבה מרבה בלאט להשתמש בשנתיים האחרונות. בלאט הסביר שהמטרה אינה חטיפת הכדור, אלא השהייה ועיכוב ההתקפה. "המטרה של המגן היא רק לגרום למוביל הכדור של היריב להסתובב פעמיים עד קו החצי, החטיפה היא רק בונוס". אז למה נועד הלחץ? הלחץ גורם למוביל הכדור לעבור את קו החצי לאט יותר ולרוב לא בנקודה שבה הוא היה אמור לעבור. מכאן מתחילה תגובת שרשרת גרועה להתקפה: שאר השחקנים חייבים לזוז כדי לסייע למוביל הכדור לשבור את הלחץ, כך שהשחקנים מגיעים חזרה למיקום הנדרש מהם להתחלת תרגיל ההתקפה בחלק השני של שעון ה-24 שניות.

בלאט לא המציא את ההגנה, אבל באימון מוקפד ובעזרת פרקינס-פארגו-אידסון הוא הביא אותה כמעט לשלמות בעונה שעברה, שתורגמה לחטיפות וסלים קלים. העונה לסגל שלו יש קצת-הרבה פחות אתלטיות כדי להוציא את הגנת הלחץ לפועל. אבל בזמן שהם לוחצים, אם אתם רוצים לדעת עד כמה בלאט מרוצה מרמת ההגנה שלו, תסתכלו על שעון ה-24 כשהיריבה מתחילה את התרגיל בהתקפה: אם נשארו שם יותר מ-12-14 שניות, בלאט יודע שזה לא זה.

"כרגע העסק רחוק מלהיות רווחי"

חברת Basketball Coaching, שארגנה את הכנס, הוקמה על-ידי מאמן הכדורסל לירן בר-אל (33) במטרה לחשוף את המאמן והשחקן הישראלי לתכנים מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר הקיימת בעולם. "כמאמן שחי את המשחק ב-12 השנים האחרונות, אני שומע גורמים רבים שמלינים על מצב הענף", מסביר בר-אל, המשמש כמנהל מקצועי של מחלקת הנערות בעמק יזרעאל. "יש אנשים נהדרים עם המון יכולות ורצון טוב שמרגישים תקועים ולא נמצאים בעשייה בגלל בירוקרטיה. ברגע שאני, כאדם פרטי, שם את הכסף - אני מנטרל את ההתנהלות המסורבלת, לא כביקורת אלא כעובדה. בתוך 7 חודשים הצלחנו להביא לכנסים כ-25% מהמאמנים בישראל, זה כוח מדהים".

הכוונה מאחורי העניין היא כמובן כלכלית, אבל "כרגע העסק רחוק מלהיות רווחי, המשתתפים משלמים כ-200 שקל, יש מעט עזרה של אנשים פרטיים (רוני קאן, מיקי דורסמן) וגופים עסקיים (בריטיש ישראל, מלונות אוקיינוס) אבל הרבה פחות ממה שציפיתי כשהתחלתי. רוב המרצים מקבלים כסף עבור ההשתתפות. כולם, מלבד אחד, דייויד בלאט, שפשוט אהב את הרעיון והביצוע, נרתם באופן מדהים בכנס הקודם כשנכח כמעט לאורך כל היומיים, היה מעורב כמנהל מקצועי לכל דבר ועניין ובסוף הודיע לי לפני כולם כי הוא אינו רוצה תגמול עבור העזרה". לגבי שיתוף פעולה עם גורמים רשמיים, כאן המצב נראה חסר תקווה. "לצערי אין קשר בינינו לאיגוד הכדורסל או ארגון המאמנים. למרות שניסיתי ליצור שיתוף פעולה, הם לא נענו", אומר בר-אל.

צרו איתנו קשר *5988