מה המצב בבורסה של איראן

מה עשה למשק האמברגו המערבי (לא רק רע) ואיך אפשר להיחשף אליה (אז זהו, שאין כזו)

במשך אלפי שנים נודע חבל הארץ שבו שוכנת כיום הרפובליקה האסלמית של איראן, כפרס. לפני קצת יותר מ-100 שנה התגלו בשטחה מרבצי נפט, אשר כעבור מספר עשורים יבססו את מעמדה כמעצמת אנרגיה עולמית.

חשיבותו של המשאב הלאומי קיבלה משנה תוקף במלחמת העולם השנייה,שבה פלשו בעלות הברית לאיראן על מנת להבטיח אספקה קבועה של אנרגיה לכוחות שנלחמו בנאצים. זמן מה לאחר המלחמה נעשה ניסיון קצר לכונן דמוקרטיה, אולם מדיניותו של ראש ממשלת איראן בשנות ה-50 של המאה העשרים, לא תאמה את האינטרסים הכלכליים של ארה"ב ובריטניה. למרבה האירוניה, מנהיגי העולם החופשי הם אלו שפעלו באופן אקטיבי להחליפו במנהיג אוטוקרטי - פהלווי, השאה האחרון של איראן.

השבר החומייניסטי

עד למהפכה החומייניסטית ב-1979 הייתה איראן מדינה פרו-מערבית, וארה"ב הייתה אחת משותפות הסחר הגדולות שלה. גם ישראל קיימה עמה קשרי מסחר ענפים. במובן זה נחלה המהפכה "הצלחה": כיום נחשבת איראן בעיני רבים כסמל למשטרים חשוכים, חברה ב"ציר הרשע" ושחקנית במאזן האימה העולמי.

כלכלת איראן תחת השלטון החומייניסטי היא ריכוזית, ובה המדינה שולטת במרבית המשאבים העיקריים, ובראשם מאגרי הנפט שברשותה ורוב המיזמים הגדולים המתבצעים בשטחה. מנגד, הסקטור הפרטי מוגבל בעיקר לפעילות מסחר זעירה, שירותים וחקלאות.

הכלכלה האיראנית מבוססת על משאבי הטבע האדירים שבתחומה. פרט להיותה מדורגת שלישית בעולם בהיקף עתודות הנפט שבשטחה, איראן גם התברכה במרבצי גז טבעי עצומים ומינרלים טבעיים. הנפט מהווה כ-80% מהייצוא האיראני, ולמעלה ממחצית מתקציב המדינה.

עליית מחירי הנפט החל משנת 2002 הובילה לשגשוג במדינה, לזינוק חד בהוצאה הציבורית ולהתייצבות הצמיחה ברמה שנתית ממוצעת של כ-5%. בשנים הקרובות צפויה איראן לחצות את רף טריליון הדולרים בהיקף התוצר; ואמנם, מנתוני קרן המטבע העולמית עולה, כי בשנים האחרונות ירד קצב הצמיחה לכ-3% בשנה בלבד - זאת בזמן שהתושבים כורעים תחת נטל המחירים, שמטפסים ביותר מ-20% בשנה ממוצעת.

בריחת מוחות

גם שוק העבודה סובל מחוליים רבים, ושיעור האבטלה עומד על רמה דו-ספרתית זה תקופה ממושכת. גם בקרב צעירים אקדמאים המצב לא מזהיר, עם שיעור אבטלה של למעלה מ-10%. אם כך, לא מפתיע שמדי שנה עוזבים את המדינה כ-200,000 איראנים ללא כוונה לחזור.

את עיקר ההאשמות מטילים כיום על הנשיאאחמדיניג'אד, שעם היבחרו ב-2005 פעל בניגוד לדעת בכירי הכלכלה במדינה: הוא קידם מהלך אגרסיבי של הפחתת הריבית, הציף את השוק בנזילות, והוביל את המדינה למצב העגום שבו היא מצויה כיום. גם מדיניותו השנויה במחלוקת של הנשיא האיראני בנושא הגרעין, הביאה עמה בשנים האחרונות ליישום שורת סנקציות שבלשון המעטה אינן מיטיבות עם הכלכלה. את הסנקציות ניתן לחלק בין סנקציות כלכליות של האו"ם, וסנקציות חד-צדדיות בהובלת ארה"ב ובעלות בריתה.

הסנקציות הגלובליות מוגבלות מאוד בהיקפן, ומתמקדות בעיקר באיסור יצוא מוצרים ושירותים, שעשויים לתרום לקידום תוכנית הגרעין האיראנית. מאמציה של ארה"ב להוביל קו נוקשה יותר נחלו עד כה כישלון, כשנתקלו ברוח נגדית מכיוונן של רוסיה וסין. בהתאם לכך, השפעתן של הסנקציות המרוככות על כלכלתה של איראן הינה מינורית.

מנגד, השפעתו של האמברגו הכלכלי שמובילה ארה"ב, גדולה בהרבה. הקפאת נכסיה של הרפובליקה האיראנית, איסור יבוא מוצרים המיוצרים באיראן, ובעיקר מגבלות קשות על סחר עם איראן וחברות בתחומה, הביאו לקיפאון של ממש בכלכלה. אם יצלחו מאמציה הדיפלומטיים של ארה"ב להחרפת סנקציות אלו, הלחץ אף צפוי לגבור. את ההשפעות החברתיות של הלחץ הכלכלי ראינו בשנים האחרונות בדמות מחאות אלימות כנגד המשטר.

עם זאת חשוב לציין, כי תוצאת לוואי של הסנקציות היא חיזוק קשרי המסחר האיראניים עם מדינות דוגמת סין, רוסיה והודו, המהוות יעד ליותר משליש הייצוא האיראני.

כלכלת איראן נמצאת כיום על צומת דרכים. מחד, כלכלתה ממשיכה להתבסס על מגזר האנרגיה ומהווה שחקן אסטרטגי עולמי חשוב בתחום. מאידך, המשך פיתוח תוכנית הגרעין האיראנית עלול להמיט אסון על הכלכלה המקומית, וכנגזרת גם לגרום להפלת המשטר הנוכחי.

אם חשבתם להשקיע בבורסה בטהרן, עליי לאכזב אתכם. פקודת המסחר עם האויב משנת 1939 אוסרת על קיום קשרי מסחר עם מדינות דוגמת איראן. הנקודה חודדה ב-2008, עם פרסום החוק לאיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן.

גם משקיעים בעולם המערבי שינסו למצוא דרך להיחשף לשוק האיראני, יתקשו למצוא מכשיר פיננסי על המדינה. יש אמנם שני מדדים על המדינות הצומחות והמבטיחות, ואיראן ביניהן, אך טרם הושקו עליהם קרנות סל (sETF). קרן סל של Global X אמורה להיות מונפקת בקרוב (סימול כבר יש לה: NXTE).

בינתיים, אם כך, הדרך הפשוטה ביותר להיצמד לכלכלת איראן, היא לרכוש חוזים על הנפט.

הכותב הוא מנהל מחלקת מחקר ליועצים בפסגות בית השקעות. פסגות עשויה להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים שונים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק כאמור המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא וכן אינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות לעיל לתוצאות בפועל. פסגות אינה מתחייבת כי שימוש במידע עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. פסגות בית השקעות עוסקת בשיווק השקעות ולא בייעוץ