"חברות הפארמה לא צריכות להתחשב רק בהרכב של תרופות"

דורמן פולוויל, מחברת הייעוץ פרוסט אנד סאליבן, סבור שמשבר המו"פ של חברות הפארמה יכול להיפתר על-ידי חדשנות בניהול מערכות הבריאות: "החברות צריכות לחשוב על הורדת העומס מהרופאים ועל קיצור תהליכים בחדרי מיון"

חברות התרופות נמצאות במשבר חדשנות, וההמלצות שמציעים מומחים שונים לפתרון המשבר, הופכות קיצוניות יותר ויותר. אם בעבר הומלץ לחברות התרופות לשנות רק את מחלקות המו"פ שלהן ולהיפתח לחדשנות גם מבחוץ, הרי שכעת רוב המומחים ממליצים לחברות לשנות את המודל העסקי שלהן מן היסוד.

לפני כמה שבועות טען ד"ר ניסים דרוויש, שותף בקרן אורבימד ישראל, כי חברות הפארמה צריכות לוותר על שיווק וניסויים קליניים, ולהפוך לדומות יותר לקרנות הון סיכון; לפני כשבועיים פורסם דוח של IBM, שקבע כי חברות הפארמה צריכות לבחון שוב אם פיתוח תרופות אכן צריך להיות ליבת העסקים שלהן; ולפני כשבוע פורסמה חוות דעתה של שותפת הפארמה של חברת ארנסט אנד יאנג, קרול בק-לוס, שתומכת גם היא בגישה שחברות התרופות צריכות לספק יותר מאשר רק מוצרים.

את אותו קו ממשיך גם דורמן פולוויל, סמנכ"ל עולמי לתחום הבריאות בחברת הייעוץ והמחקר הגלובלית פרוסט אנד סאליבן. פולוויל אמר את הדברים בכנס MMDMI לחדשנות בתחום הרפואי שנערך לאחרונה בחיפה.

לדבריו, המשבר בתחום הבריאות מתבטא בכך שחברות התרופות משקיעות יותר כסף ומצליחות להביא לשוק פחות מוצרים, אך זה אינו צוואר הבקבוק המשמעותי ביותר. לטענתו, יש להשקיע את החשיבה וההון לא בהבאת מוצרים חדשניים לשוק, אלא בתחומים אחרים, ובראשם נגישות הטיפול, המחיר והאיכות.

ייעול והתאמה אישית

"בואו נתייחס למשל למשאב המוגבל של הרופאים", מדגים פולוויל, "באילו שיטות ניתן להשתמש כדי להוריד מהם עומס? ומה לגבי קיצור תהליכים בחדר המיון, שגם הם משאב מוגבל, והפחתת עלויות?".

* לדעתך זה תפקידה של חברת פארמה?

פולוויל: "זה לא היה תפקידה עד עכשיו, אבל דברים משתנים. כל אחת מחברות התרופות והמכשור הרפואי, מתמחה בתחום מסוים ויכולה לחשוב על דרך לייעל את התהליך בתחום שלה, בעיקר כשמדובר בחברות שמתמקדות בנישה מסוימת".

* יש כבר דוגמאות לפעילות כזו של חברות תרופות?

"במידה מסוימת, תרופות מותאמות אישית הן מודל כזה. במקום לשאול איך לשפר את התרופה, את המולקולה עצמה, שואלים למי הכי כדאי לתת אותה, ולמי לא כדאי. זהו חידוש שהגיע מחברות התרופות.

"בבנגלדש, למשל, פועלת חברה שהביאה לשוק יוגורט זול, מועשר בוויטמינים ובמינרלים חיוניים, והוא כנראה המוצר המוביל כיום בתרומה לבריאותם של הבנגלדשים שסובלים מתת תזונה. המוצר נבע מההבנה שבבנגלדש זקוקים לתוספים שמותאמים לחוסרים שקיימים בתזונה המקומית, ובמחיר שהציבור שם יכול להרשות לעצמו.

"זהו חידוש שלא הגיע מחברת תרופות, אלא מחברת מוצרי צריכה, אך הוא משפיע על הבריאות יותר מכל תרופה. לא מפתיע אותי, אם כך, שענקית התרופות נוברטיס מינתה לאחרונה מנכ"ל מתחום מוצרי הצריכה. הם מבינים לאן הרוח נושבת.

"עוד חידוש, אבל כזה שלא הגיע מחברות התרופות, הוא המעבר למידע רפואי דיגיטלי. כלומר האפשרות לרפואה מרחוק ומעורבות גבוהה יותר של החולה בניהול המידע הרפואי שלו. כשמערבים את החולים בניהול הבריאות שלהם, נוצר פתח לרפואה מונעת. גם בזה חברות התרופות צריכות להיות מעורבות. בכל מקרה, המקום שממנו יכולה לבוא הבשורה הוא ישראל. החדשנות כאן היא יוצאת דופן. אני קורא לה 'עמק הסיליקון על סטרואידים'".