האינדקציה הטובה ביותר להאטה

הצרות בבנקים ברבעון הנוכחי משקפות את קריסת הבורסות. אבל - הרע יותר עוד לפנינו

אין אינדיקציה ברורה יותר להאטה מאשר אזהרת רווח של בנקים. הבנקים הם הסיסמוגרף של המשק ומביאים לידי ביטוי את הפרמטרים הבסיסיים המעידים על עוצמת הפעילות הכלכלית - ביקוש לאשראי עסקי, עלייה בהפרשות, שימוש בכרטיסי אשראי, נדל"ן ומשכנתאות. שלוש שנים לא ראינו אזהרת רווח של בנקים, מאז אותו רבעון נורא בשנת 2008, שבו ליהמן ברדרס קרס והעולם נכנס למשבר, שממנו לא יצא עד היום. עכשיו שוב מתפרסמות האזהרות.

הבנקים טוענים שזה לא המצב. אין חשש, הם מסבירים, פעילות הליבה לא נפגעת והירידה ברווח נובעת מבעיות חשבונאיות במכשירים נגזרים ומירידות בשוק ההון שמשפיעות על שווי ניירות ערך וגורמות הפסדים בתיק הנוסטרו. דווקא בהנחה שהבנקים צודקים, זה מדאיג מאוד.

מדוע? כי זה אומר שהרע עוד לפנינו. הצרות ברבעון הנוכחי משקפות בעיקר את קריסת השווקים הפיננסיים, אבל בחודשים האחרונים המשק נכנס בעליל להאטה. מאוגוסט מדווחות חברות האשראי על ירידה בהיקפי השימוש, תחזיות הצמיחה של 2012 נמוכות מהצפוי והערכות כי הגירעון הממשלתי יהיה כמעט כפול מהתכנון המקורי.

תופעות לוואי של האטה

להאטה במשק יש בדרך כלל גם תופעות לוואי כמו עלייה באבטלה, קריסת לווים, משבר בנדל"ן, עלייה חדה בהפרשות ופגיעה בכושר ההחזר של משקי הבית. כל אלו עדיין לפנינו ולא באים לידי ביטוי בדוחות הנוכחיים של הבנקים, ומכאן שאת תוצאות ההאטה נראה רק ברבעונים הבאים.

וזה המקום לתת מילה טובה לבנק ישראל. כבר לפני כמה חודשים, כשהשמים היו בהירים ללא אף ענן, לחץ המפקח על הבנקים דודו זקן על הבנקים להפסיק לחלק דיבידנדים והתעקש שהיעד העיקרי הוא חיזוק ההון. כעת, כשהסופה מגיעה, הבנקים נמצאים בהלימות הון גבוהה וכרית ביטחון שתאפשר להם לספוג הפסדים והאטה ללא חשש ליציבותם.