תפור למידותיה של סטלה

השינויים הפרסונליים לא יעשו טוב למירס, אבל בעל השליטה בקבוצה נותן גיבוי למנכ"ל

יותר משהמינוי של יעקב נדבורני לתפקיד מנכ"ל מירס מדבר בעד עצמו, מינויה של סטלה הנדלר כ"מנכ"לית-העל" של קבוצת הוט מדבר יותר. אין ספק: הבחירה בנדבורני מבטאת את השלמת ביסוס מעמדה של הנדלר בהוט כמנכ"לית הקבוצה, אף שבתואר היא מוגדרת כיו"ר. לכן, ההסתכלות הנכונה על המהלך היא להכיר בהנדלר כגורם החזק והדומיננטי ביותר בקבוצת הוט.

בדרכה הייחודית, ויש לומר הלא-אלימה, מצליחה הנדלר למצב את עצמה כגורם המרכזי שדרכו עובר ניהול הקבוצה. אין דבר שהיא אינה מעורבת בו, משום שהיא מנכ"לית שיודעת את העבודה ומכירה היטב את שוק הטלקום - ולהיות יו"ר זה משהו שפחות מתאים לה מבחינת האישיות. זה לא כל כך נעים למנכ"לים לעבוד בסיטואציה כזו, אבל זה מה שיש. והכי חשוב: בעל השליטה בקבוצה, פטריק דרהי, מכיר בכך ונותן לה גיבוי.

המינוי של נדבורני, לפיכך, הוא ברור ומובן. נדבורני מקבל על עצמו את התפקיד בידיעה שהנדלר היא בעלת הבית, וזוהי הסיבה האמיתית לכך שמנכ"לים עם הרבה יותר ניסיון ועם רזומה מרשים לא נבחרו לתפקיד. אותם מנכ"לים לא היו מוכנים להסדר, שלפיו הנדלר היא בעלת הבית. זו גם הסיבה שמנכ"ל מירס הפורש, אברשה בורשטין, הלך הביתה.

נוסף לכך, נדבורני מכיר בכך שמירס תיהפך למעין חטיבה בהוט בעתיד. זה יקרה כאשר הרגולציה בישראל תשתנה, והקמת קבוצות תקשורת תהיה הכרח. נוסיף לכך את ההיכרות העמוקה שלו עם שוק התקשורת ואת הניסיון החיובי שיש לו עם הנדלר במסגרת הכניסה של סמייל לשוק הטלפוניה הקווית - ונקבל את המסגרת הכוללת למינוי.

הדבר שחסר בניתוח הוא התחזית לעתיד: כיצד תחדור מירס לשוק הסלולר עם הרשת החדשה שהיא מקימה בימים אלה. השינויים הפרסונליים לא יעשו לה טוב, משום שהארגון ברובו היה בעד מינויו של גיא ידלין, המשנה למנכ"ל, וסביר להניח שהוא ייאלץ לפרוש. בעיתוי הנוכחי, רגע לפני ההשקה של הרשת החדשה במירס, אין זה אופטימלי שבצמרת מתחלפים הבכירים. אבל נראה שמנכ"לית-העל של מירס כבר לקחה את כל זה בחשבון.