וריאציות על דימוי

תערוכת היחיד של מאוריציו קטלאן בגוגנהיים, שנפתחת השבוע, תהיה ללא ספק האירוע האמנותי המסעיר ביותר בסתיו הקרוב בניו יורק. כשהוזמן קטלאן - אחד האמנים המרתקים בתחום האמנות העכשווית - להציג רטרוספקטיבה בגוגנהיים, הוא נתקף חרדה. האופי הפרובוקטיבי, החתרני וההומוריסטי של עבודתו לא התחבר עם הרצינות הגלומה בתערוכה שאמורה לסכם מפעל חיים. אחרי היסוסים רבים הוא ענה בחיוב, אבל הציב תנאי בלתי צפוי אחד: "רק אם כל העבודות שלי ישתלשלו מבסיס הרוטונדה של המוזיאון ויוצגו כמו בשר באיטליז".

קטלאן (איטלקי המתגורר בניו יורק), הנחשב לג'וקר של עולם האמנות העכשווית, שואב את השראתו מתרבות פופולרית, ויצירתו מאופיינת בהתבוננות סאטירית חריפה על המצב האנושי. עבודותיו הריאליסטיות נתפסות לא אחת כסוג של בדיחות חזותיות המערבות משחקי לשון וקלישאות, בדרך כלל בעלות אופי מורבידי. הפסלים והמיצבים שלו, שחלקם הגדול נכנס כבר לפנתיאון של האמנות העכשווית, מגחכים את הממסד באשר הוא, ומאירים את הפרדוקסים הכרוכים במשחקי כוח למיניהם. קטלאן התפרסם בזכות עבודתו "השעה התשיעית" (1999), המתארת את האפיפיור יוחנן פאולוס השני כשהוא קורס תחת משקלו של מטרואיט שפגע בו דרך תקרת זכוכית. מיד לאחר הצגתה ברויאל אקדמי בלונדון היא נמכרה בכריסטי'ס ב-3 מיליון דולר. בין עבודותיו הבולטות: היונים החנוטות שמוצגות בתצוגת הקבע במוזיאון ישראל ופסל של היטלר עשוי שעווה, בדמות של ילד בן 12 הכורע על ברכיו ומבקש מחילה.

התערוכה תהווה הזדמנות לראות את מכלול יצירתו משנות ה-80 ועד היום - למעלה מ-130 עבודות שירוכזו מאוספים ציבוריים ופרטיים מכל העולם. התנאי שהוא הציב לגבי ההצבה של פסליו ללא ספק אתגר את אוצרת התערוכה ננסי ספקטור, ומעניין יהיה לראות את תוצאת הדיאלוג בין השניים.

עד מתי * ה-22 בינואר 2012