לאחר צניחה של 42%: האם להשקיע בחברה לישראל?

החברה לישראל היא אוסף של החזקות אסטרטגיות והזדמנויות, אך גם לא מעט סימני שאלה ■ "גלובס" והאנליסטים המובילים בתחום בודקים האם הפיזור של החברה הופך את מנייתה להזדמנות קנייה

החברה לישראל היא חברת אחזקות מהגדולות והפופולריות בארץ. פעילות החברה נוגעת במגוון ענפים: היא בעלת השליטה בחברת הכימיקלים כיל , בחברת הספנות צים, ובחברת בתי הזיקוק בזן. בנוסף, היא שותפה בחברת האנרגיה IC Power, ביצרנית השבבים טאואר ובשני מיזמי הרכב בטר פלייס וצ'רי קוואנטום.

החברה נמצאת בשליטת עידן עופר, המחזיק בכ-51% ממניותיה (כ-47% באמצעות מילניום השקעות). בנק לאומי מחזיק בכ-17%, והיתרה בידי הציבור.

החברה, אשר נסחרת בשווי של קרוב ל-20 מיליארד שקל ובעלת משקל של כ-3.4% במעו"ף, איבדה מתחילת השנה כ-42% משוויה.

בכל הקשור לתיק נכסיה האנליסטים תמימי דעים: כיל, ההחזקה העיקרית של החברה לישראל (80%), היא ללא ספק עוגן פיננסי. כיל מספקת רווח של כמיליארד דולר בשנה, ואף דיווחה הבוקר על רווח רבעוני של כמעט חצי מיליארד דולר. למעשה, ברבעון האחרון הצליחה החברה לישראל להימנע מהפסדים כבדים הודות לרווחי כיל, ובכך לחפות על תוצאותיהן העגומות של חלק מהחברות, ובראשן צים.

האנליסטים סבורים כי צים היא ההחזקה החלשה ביותר, לאחר שחזרה לרשום הפסדים ולהכביד על תוצאות חברת האחזקות. במידה שהמשבר הנוכחי בענף יימשך, לא מן הנמנע שצים תיאלץ לפנות לחברה לישראל בבקשה להזרמת סכומים נוספים, כשברקע האפשרות להסדר חוב נוסף. נזכיר, כי ב-2009 נקלעה צים לקשיים, שמהם נחלצה באמצעות הסדר חוב בהיקף של מעל 3.5 מיליארד דולר; במהלך 2010 החברה התייצבה וחזרה לרווחיות.

החזקה מתוקשרת נוספת היא בטר פלייס - מיזם תשתיות הרכב החשמלי המהפכני, שאם יצליח, צפוי לשנות את הענף. אך נראה כי עד שתתחיל לייצר הכנסות, תמשיך בטר פלייס, יחד עם צ'רי קוואנטום - המיזם המשותף עם צ'רי הסינית לייצור מכוניות - לשאוב מזומנים רבים, ולהוות נטל על קופתה של החברה לישראל.

שלוש ההחזקות הנותרות הן IC Power, הפועלת בתחום ייצור החשמל בדרום אמריקה, אשר עשויה להפוך בעתיד לשחקן מרכזי בתחום גם בישראל; טאואר, שהציגה בשבוע שעבר רבעון נוסף של שיפור בפעילות, ונמצאת במגמת צמיחה והתרחבות בעסקיה; ובזן, הסובלת באחרונה מחולשה, בין היתר עקב רווחי זיקוק נמוכים והרעה במגזר הפולימרים. נדגיש שוב, כי הרווחים שהחברות הללו מייצרות, הינם זניחים לעומת המספרים של כיל.

מאחר שהשקעה במניית החברה לישראל היא למעשה השקעה מפוזרת במספר חברות, ביקשנו מהאנליסטים לעמוד על טיבן של כוכבות הפורטפוליו, לבדוק האם הפיזור בתיק הנכסים בכלל מהווה יתרון, וכמובן - האם החברה לישראל היא עדיין "מניית עוגן".

צים לא מהווה משקולת דרמטית

"מבחינת הנפח שלה בתיק, צים אינה מצדיקה את תשומת הלב הרבה שלה היא זוכה". כך מציין בפנינו האנליסט ירון פרידמן מבנק הפועלים. "אין ספק, כי הירידות בתעריפים ובכמות המובלת, ומחירי הדלק היקרים, מייצרים תנועת מלקחיים הפוגעת בצים. אך יש לזכור שהיא מהווה בסך-הכול 1.8% מהפורטפוליו, כך שפשיטת רגל אינה בהכרח מהותית לחברה לישראל".

פרידמן מתייחס גם להתחייבויותיה של החברה לישראל להזרמת עשרות מיליוני דולרים לצים במידת הצורך. "התרחיש קיים, אבל ההסתברות שלו מאוד נמוכה. התממשות תסריט כזה אינה מאורע דרמטי בהתייחס לגודל החברה לישראל".

בקצה השני של הסקאלה נמצאת כיל. פרידמן סבור, כי לאור פעילותה האיתנה והעלייה הצפויה במחירי הברום, החברה סובלת מסנטימנט שלילי לא מוצדק, ומתייחס גם לסוגיית קציר המלח. "במידה שהעלות הכספית תושת במלואה על כיל, ההפרש בין מחיר היעד למחיר המניה עדיין גבוה דיו".

לטענת פרידמן, החברה המעניינת ביותר בתיק הנכסים של החברה לישראל, אחרי כיל, היא IC Power. "זו חברה שמוכרת חשמל. היא לא חברת חלום כמו בטר פלייס, וכבר יש לה תוכניות פעולה מוגדרות מאוד. התחנות בפרו פועלות מצוין, והתחנות החדשות צפויות לתפקד היטב. מדובר בחברה טובה שעתידה עוד לפניה".

לגבי מיזמי הרכב מזכיר פרידמן, כי שתי החברות נמצאות בשלב הפיתוח, ולכן הוצאת כספים ללא הכנסת רווחים, היא לגיטימית. "אם וכאשר הן יבשילו, ובהנחה שיצליחו, הן עתידות לגרוף סכומים נאים. אך נכון לעכשיו חובת ההוכחה עדיין עליהן. בפני בטר פלייס עומדות לא מעט משוכות, ויידרשו שנים רבות בטרם תוכל החברה לישראל לרשום רווח על השקעתה במיזמים אלה".

בשורה התחתונה סבור פרידמן, כי כהשקעה ארוכת טווח "החברה לישראל היא מהמעניינות והזולות כיום במעו"ף. השווי הסחיר של פורטפוליו ההחזקות של החברה לישראל גבוה ב-41% משוויה בבורסה. השילוב בין החזקות אסטרטגיות חזקות והזדמנויות עתידיות מצדיק את התואר 'מניית עוגן'".

החברה לישראל וכיל? לא מחזיק גם וגם

"ניכר כי צים ממשיכה ללכת אחורה", אומר נעם פינקו, אנליסט בבית השקעות פסגות, "והיא לא לבד. ענף הספנות פגע בעצמו באמצעות הגדלת ציי האוניות, הודות לאופטימיות יתר מהצמיחה העולמית, והשילוב עם התרסקות המחירים והתייקרות הנפט תורם לרגרסיה במצב החברה".

עם זאת, פינקו סבור כי הסדר החוב מאפשר לצים מרווח נשימה. "רמת המזומנים ואופן פריסת החובות יספיקו לה לשנתיים הקרובות; ובמידת הצורך החברה לישראל תזרים את ההתחייבויות שלה, בהנחה שלא יהיה שינוי או משבר קטסטרופלי בענף. לפי התחזית, תזרים המזומנים מספיק למניעת הסדר חוב. לדעתי, התחזית הזו אופטימית מדי, והמזומנים יספיקו רק לשנתיים הקרובות".

פינקו אופטימי גם לגבי IC Power. "מדובר בחברה פעילה המספקת רווחים, כך שמהבחינה הזאת החברה לישראל כבר ייצרו עליה ערך". לדעתו, זרוע האנרגיה תהיה ההנפקה הבאה של החברה. "להערכתי, IC Power תונפק בטווח של שנתיים. הרווח לא אסטרונומי, אבל בהחלט יש הצפת ערך נחמדה".

בכל הקשור למיזמי הרכב של החברה לישראל, שומר פינקו על איפוק. "קשה לנבא כרגע את עתידם של שני המיזמים. לצ'רי קוואנטום גויסו אנשי מקצוע מנוסים, ושיתוף הפעולה הוא עם חברה סינית ממשלתית, שבהחלט מכירה את התחום. עם זאת, אני לא פוסל את הסיכון שזה ייכשל". הערפול ניכר גם לגבי בטר פלייס. "מדובר במיזם שאפתני. להוציא האופטימיות של אגסי, אף אחד לא יודע לאן המיזם יתקדם, בדגש על ההצלחה המסחרית".

פינקו חיובי בכל הנוגע לרמות המינוף של החברה לישראל. "החברה נהנית ממינוף נמוך מאוד, ולמעשה היא הפחות ממונפת בין חברות האחזקה". לדבריו, יחס החוב נטו לפורטפוליו עומד על 15%. "החברה יכולה לחלק דיבידנדים בלי שהדבר ישפיע על איתנותה הפיננסית".

למרות שגם פינקו סבור כי מניית החברה לישראל היא "מניית עוגן", הוא מציין: "לא הייתי מחזיק גם את החברה לישראל וגם את כיל. אחת מהן בתיק בהחלט מספיקה".

סימני שאלה רבים מדי

ערן יונגר, אנליסט במגדל שוקי הון, סבור כי סימני שאלה רבים חגים כעת סביב החברה לישראל - הן סביב פעילותה העסקית, והן סביב אטרקטיביות המניה. "צים נמצאת במחזור שלילי שני בתוך 3 שנים, וסביר כי תציג הפסדים כבדים בעתיד הקרוב. נראה כי היא אינה זקוקה למזומנים, אך אם ההרעה בספנות תימשך, תידרש החברה לפעול למזעור הפסדים, ותיתכן משיכת מזומנים נוספת מהחברה לישראל".

לדעת יונגר, למיזם הרכב צ'רי קוואנטום פוטנציאל גדול בטווח הקרוב. "אני סבור כי נראה הצפת ערך בצ'רי, לפני שנראה תמורה משמעותית מהמיזם המתוקשר של בטר פלייס, שבפניה משוכה משמעותית מאוד - שכנוע הצרכן ושינויי תפיסה והתנהגות עמוקים".

בהתייחסו להשפעות הוועדות השונות על פעילות החברה, ופוטנציאל התרחבותה בארץ, מציין יונגר כי החברה מקימה תחנת כוח פרטית מהגדולות בישראל ובכוונתה להקים תחנה נוספת. מפאת גודל החברה בתחום זה, עלולה ועדת הריכוזיות להגביל את התרחבותה. בנוסף, הוא סבור כי הוועדה עלולה לפגוע באטרקטיביות החזקת המניה.

גם יונגר רואה בחיוב את רמת המינוף של החברה לישראל. "מיצובה הפיננסי כחברת אחזקות נראה יציב. יש לה חוב נטו של כ-1.7 מיליארד דולר על מאזן של כ-11 מיליארד דולר, וסך ההון המיוחס לבעלי המניות הוא כ-2.4 מיליארד דולר".

אך למרות איתנותה הפיננסית, חוסר הוודאות ותנודתיות השוק מובילים את יונגר למסקנה, כי בשלב זה החברה לישראל אינה "מניית עוגן" בתיק ההשקעות. "למרות דיסקאונט כלכלי של כ-36%, הגוזר לכאורה המלצת 'קנייה', הדיסקאונט הסחיר עומד על כ-20%. בשילוב עם סימני השאלה הרבים, המלצתנו הינה 'החזק'".

*** הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם