בעקבות נתניהו: הקואליציה תתנגד להגבלת זכות העתירה לבג"ץ

הצעת החוק להגבלת עתירות של ארגונים ציבוריים לבג"ץ ירדה מסדר היום הפוליטי. זאת, לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, והגורמים המקצועיים במשרד המשפטים והודיע על התנגדותו להצעה.

בעקבות זאת החליטה היום (א') בצהריים גם ועדת השרים לענייני חקיקה כי הקואליציה תתנגד להצעת החוק, שאותה יזמו חברי הכנסת דני דנון ויריב לוין (ליכוד), ושאמורה הייתה לעלות להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת השבוע.

לשכת ראש הממשלה פירסמה כבר במוצ"ש את דבר התנגדותו של נתניהו להצעת החוק, והבוקר חזר נתניהו על הדברים בפתח ישיבת הממשלה. "הדמוקרטיה הישראלית איתנה", אמר נתניהו, "אבל איתנותה אינה פותרת אותנו מלפעול לשמרה, ולכן הודעתי שאני מתנגד להצעת החוק שתועלה בעניין הגבלת עתירות לבג"ץ נגד המדינה".

"אני אפעל כך בכל פעם שיגיע לשולחני חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט", הוסיף נתניהו. "אני רוצה להבהיר: בתי המשפט בישראל הם מאבני-התווך של הדמוקרטיה הישראלית. הם מוסד חשוב, בריא וחיוני להמשך החיים הדמוקרטיים שלנו כאן. דבר זה אינו עומד בסתירה עם הצורך לתקן עיוותים שנכנסו לכלל המערכות הציבוריות שלנו, ואנחנו נתקן אותם באחריות, בשיקול-דעת, ברצינות ולא בהיסחפות חסרת מעצורים".

הצעת החוק המדוברת הייתה אמורה להגביל את יכולתם של ארגוני זכויות אדם לעתור לבג"ץ כ"עותרים ציבוריים". רבות מהעתירות העקרוניות לבג"ץ, כנגד מהלכי הממשלה או חקיקה של הכנסת, הפוגעים בזכויות אדם, מוגשות על-ידי ארגונים ציבוריים, דוגמת האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון ואחרים.

לפי ההצעה, יתוקן חוק יסוד: השפיטה, כך שתצומצם זכות העמידה לעותר ציבורי. כאשר העותר הציבורי אינו מי שנפגע ישירות מהפעולה השלטונית שנגדה עותרים, עליו להיות תאגיד הרשום בישראל ועיקר פעולתו בישראל; אם יש נפגע ישיר מהפעולה השלטונית, שלא עתר בעצמו לבג"ץ, לא יוכל העותר הציבורי לעתור במקומו; עתירה של עותר ציבורי תוכל להיות מוגשת רק על "פגיעה חוקתית מהותית בסדרי השלטון". עוד נקבע כי עותר ציבורי, המקבל תרומות מגורמים מדיניים זרים, יחויב לצרף לעתירתו את רשימת התרומות, שקיבלם מחו"ל ב-3 השנים האחרונות, לרבות זהות התורם, הסכום ומטרת התרומה.