ניצחון נוסף ליאיר גולדפינגר בקרב על ההלוואה לאוריון ובן-דוד

ניצחון נוסף ליזם ההיי-טק יאיר גולדפינגר בקרב על ההלוואה שנתן לאנשי העסקים, אפרים אוריון ויעקב בן-דוד. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע בסוף השבוע שעבר כי אוריון ובן-דוד יצטרכו לשלם לגולדפינגר את ריבית הפיגורים בשיעור של 17% על ההלוואה בסך 1.25 מיליון דולר שלקחו מגולדפינגר לפני כ-6 שנים וטרם החזירו.

מדובר בפסק דין שני שנותן המחוזי לטובתו של גולדפינגר, ממייסדי חברת מיראביליס, שנמכרה בשנות ה-90 תמורת 407 מיליון דולר ל-AOL. זאת, בנוגע לסכסוך שבינו לבין אוריון ובן-דוד על ההלוואה האמורה.

סיפור ההלוואה השנויה במחלוקת החל ב-2005, אז פנה אוריון לגולדפינגר וביקש ממנו הלוואה של 1.25 מיליון דולר, כדי לפתח נכס מקרקעין שהיה ברשותו בשכונת נווה-צדק. ב-2 לדצמבר נחתם הסכם ההלוואה בין גולדפינגר לבין בן-דוד, אחיו של אוריון.

להבטחת פירעון ההלוואה שיעבדו האחים לטובתו של גולדפינגר את נכס המקרקעין, והסכימו כי ההלוואה תיפרע ב-1 ביולי 2008. ואולם, כשהגיע מועד פירעון ההלוואה, התברר כי בין הצדדים יש פער של 1.5 מיליון שקל בנוגע לסכום ההחזר. זאת, בעקבות מחלוקת ביחס לפרשנות הנכונה של סעיף בהסכם, שקבע את אופן הצמדת קרן ההלוואה.

בדצמבר 2010 דחה בית המשפט המחוזי את טענת האחים כי הם צריכים להחזיר את ההלוואה לפי שער דולר של 3.38 - השער ביום מועד פירעון ההלוואה - וקיבל את טענת גולדפינגר כי ההלוואה צריכה להיות מוחזרת לפי שער של 4.5, שהוא שער הדולר ביום חתימת הסכם ההלוואה. בהמשך עתרו האחים לעליון ועירערו על ההחלטה, והעליון טרם הכריע בערעור.

בפברואר הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע החזר ההלוואה, תוך שאימץ הסדר שהציע אוריון, ולפיו הלווים ישלמו לגולדפינגר את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, ויפקידו את החלק השנוי במחלוקת בחשבון נאמנות. ההצעה של אוריון נועדה למנוע את תשלום ריבית הפיגורים הנצברת.

אלא שגם הפעם הגיעו הצדדים למחלוקת: כדי להחזיר את החוב, ביקש אוריון מגולדפינגר להסיר את השיעבוד שלו מהנכס, בטענה כי ללא הסרת השיעבוד, הם לא מסוגלים לפרוע את החוב. גולדפינגר סירב להסיר את השיעבוד, והלווים הגישו את התביעה הנוספת נגד גורפינקל. הפעם טענו כי יש לפטור אותם מתשלום הריבית על החזר ההלוואה בשיעור של 12%, בצירוף ריבית פיגורים שנתית בשיעור של 5%.

"גולדפינגר עומד בסירובו להסיר את השיעבוד על הנכס, אף שהמבקשים הסכימו לשלם לו את סכום ההלוואה שאינו שנוי במחלוקת ולהפקיד בנאמנות את היתרה השנויה במחלוקת. זאת, במטרה לגרוף לכיסו את הפרשי הריבית השוטפת וריבית הפיגורים בחוסר תום-לב", טענו אוריון ובן-דוד.

מנגד, גולדפינגר דחה, באמצעות עורכי הדין שמואל גלינקא, אלי כהן ומיכל פלד, את טענות הלווים ועמד על קיום הסכם ההלוואה כלשונו.

"החמיצו ההזדמנויות"

השופט מגן אלטוביה קבע כי אוריון ובן-דוד "לא הצביעו על הוראה בהסכם, שמחייבת את גולדפינגר להסיר את השיעבוד על הנכס בטרם פירעון ההלוואה. שלא בכדי - הוראה זו הייתה עלולה לרוקן את תכלית השיעבוד".

השופט ציין כי לאוריון ובן-דוד כבר ניתנו מספר הזדמנויות לפרוע את ההלוואה, מבלי לפגוע בזכותם למצות את ההליך המשפטי בבית המשפט העליון ביחס לפרשנות ההסכם. "אוריון ובן-דוד לא השכילו לעשות כן, ואין להם אלא להלין על עצמם", קבע השופט, שחייב את הלווים לשאת בהוצאות המשפט של גולדפינגר בסך 37.5 אלף שקל.

עורכי הדין של גולדפינגר, אלי כהן ושמואל גלינקא ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל, מסרו: "פסק דין זה שב ומדגיש את חשיבות קיומם וכיבודם של הסכמים, ולראיה -העובדה שבית המשפט נמנע מלהתערב בשיעור הריבית עליה הסכימו הצדדים".