ששינסקי: "היינו זהירים בהעלאת המסים על תגליות גז"

השר גלעד ארדן בוועידת ישראל לעסקים 2011: אם כיל לא תגיע להסכמות עם המדינה על התמלוגים וקציר ים המלח - נלך לחקיקה

פרופ' איתן ששינסקי, מי שעמד בראש הוועדה לבחינת תמלוגי המדינה מתגליות הנפט והגז, קורא היום (א') לאפשר יצוא גז מישראל לחו"ל.

בפאנל שעסק בניצול משאבי הטבע של ישראל, בו השתתפו מלבד ששינסקי גם שופטת העליון בדימוס דליה דורנר, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט ומנכ"לית המשרד להגנת הסביבה עו"ד אלונה שפר, אמר ששינסקי כי הוא "לא רואה סיבה מדוע לא לאפשר ליזמים לעשות את מה שהם רואים לנכון - כלומר לייצא את הגז".

בהמשך התייחס ששינסקי על המלצות הוועדה בראשותו, שקבעו כי יש להגדיל את המסים על תגליות הגז והנפט: "לא צריך להיות ספק שהמדינה יכולה לתת וטו על חוזים מסוימים. יש את עקרון הציפיות, כלומר למה ציפו משקיעי הגז. אם יכול לבוא יזם ולהראות שאם היה יודע את עניין התמלוגים - הוא לא היה נכנס לשוק, זו טענה מסוימת. אבל התשובה לזה היא שהיינו מאוד זהירים ואף אחד לא יכול להגיד היו לי ציפיות ליותר מזה".

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שנכח גם הוא בפאנל, דיבר על קציר ים המלח ואמר כי כיל תצטרך לשאת בחלק מהעלות של קציר ים המלח, ואף רמז כי היא תצטרך להגדיל את התמלוגים למדינה בעתיד.

ארדן קרא להגיע ל"הסכמות בין המדינה למפעלי ים המלח" בנושא קציר ים המלח והתמלוגים, אך איים כי אם המו"מ לא יניב פירות, המדינה תצטרך ללכת למהלך של חקיקה.

דורנר התייחסה גם כן לסוגיית התמלוגים ואמרה כי "המדינה היא נאמנה של הציבור - עלינו לתת לה את הכלים לתקן את הטעויות אם נעשו בהקשר של תמלוגי הגז, ונקווה לטוב".

שפר-קארו דיברה על פיתוח פרויקטים סביבתיים ואמרה כי "חייבים ליצור שת"פ שיאפשר ייצור וגידול ידידותי לסביבה וייצור תעשיה חדשה שתפתח הזדמנויות ומקומות עבודה חדשים".

נעם גולדשטיין אמר: "במדינות באירופה כמו אנגליה וספרד שבהן אנחנו עובדים, שיעור התמלוגים הוא אפסי". לגבי פתרון הקציר אמר גולדשטיין כי "אנחנו מקווים שהמו"מ יסתיים במהרה כדי שנוכל לצאת לדרך. אם הפרויקט לא יתחיל, אנו עלולים להגיע למצב שהקציר כבר לא רלוונטי. אנחנו אמרנו שניתן את רוב המימון ואנחנו נוהגים מאוד באחריות בנושא, כדי שיתקיימו יחד תעשיה, תיירות וסביבה".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, ייצג בדיון את המגזר היצרני ועל רקע דבריו של ששינסקי הוא הבהיר כי מהלכים עשויים לפגוע בוודאות של תעשיינים שמבקשים לבסס השקעות בשנים הבאות ואף לגרום לכך שיעתיקו קווי ייצור למדינות אחרות שבהן האקלים העסקי טוב יותר.

לדברי חייק, "ההרגשה שלי היא שמדינת ישראל נותנת לתעשיינים 'הצעה שאי אפשר לסרב לה'. לא תיתכן שהמדינה תחתום על חוזים בתנאים מסויימים עם התעשייה ולאחר מספר שנים תחליט לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. המדינה במו ידיה דוחפת את התעשיינים החוצה. מי שלא מששינסקי, נפגע מטרכטנברג, מי שלא נפגע מטרכטנברג נפגע מהעלויות הגבוהות של המים, החשמל, הדלק והרגולציה.

לריכוז כל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים 2011