רון שטיין קרנות המנוף שוב מחמיצות?

בימים שבהם השווקים באירופה ובארה"ב - שוקי הייצוא המרכזיים של המשק הישראלי - נמצאים בעיצומה של סערה כלכלית מדאיגה במיוחד, צפוי להגיע גם לישראל גל עכור של קשיים כלכליים שעלול לגרום לחברות מקומיות רבות להזדקק להזרמת חמצן פיננסי.

בצל הזעזועים בשוקי ההון והאשראי - כשהגופים המוסדיים משקשקים לנוכח גל הסדרי החוב השוטף את השוק המקומי, הבנקים מקמצים באשראי והרגולטורים דואגים בעיקר ליציבות הגופים הפיננסיים - נראה כי יותר ויותר חברות, בהן גם כאלו שנחשבות לטובות ויציבות, ייקלעו למצב בעייתי עקב הקיפאון במערכות מספקות האשראי. דברים אלה אף נרמזו אמש במשתמע מדבריה של סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי.

מצב דומה שרר פה כבר ב-2008, ואז מצאה לו המדינה פתרון יצירתי, שמידת הצלחתו טרם נבחנה: הקמת קרנות מנוף, בין היתר במימון ובגיבוי ממשלתי. כעת, דווקא כששעת המבחן של אותן קרנות קרבה, והן נראות כפתרון אשראי רלוונטי לכאורה עבור יותר ויותר חברות, נראה שהן הפכו פחות רלוונטיות בכל הקשור ליכולתן לשחרר חסמים ופקקים בשוק האשראי. הסיבה לכך פשוטה: אוטוטו, במאי, נגמרת לה תקופת ההשקעה שנקצבה לאותן קרנות ("בראשית" במארס ו"אוריגו" ו"kcps" במאי).

עד היום השקיעו קרנות המנוף כ-2.8 מיליארד שקל בכ-38 עסקאות אשראי שונות, כשלשלושתן יחד נותרו עוד כ-1.3 מיליארד שקל להשקיע. היום, לאחר מספר שנים בהן ביצעו השקעות כאילו הן קרנות פרייבט אקוויטי "רגילות", נותרו קרנות המנוף ללא אורך נשימה מספיק כדי לקבל, באמצעות היצע האשראי שנותר בידן, את שיאו הצפוי של גל מחזור החוב הקונצרני. התוצאה של המצב הזה היא שסוף תקופת ההשקעה של קרנות המנוף מגיע מוקדם מדי, ושוב הן מחמיצות את ייעודן, כפי שקרה להן כשרק החלו לפעול.

לא לכך התכוון המשורר

נזכיר: קרנות המנוף הוקמו מיד לאחר טראומת 2008 אך בפועל החלו להשקיע עיצומה של גאות 2009, לאחר שברזי האשראי - הבנקאי וגם החוץ בנקאי - החלו להשתחרר. כפועל יוצא, הן מצאו את עצמן ללא "דיל-פלואו" של חברות "טובות" עם חוב חוץ בנקאי שנקלעו לבעיות תזרימיות (שסומנו כמטרתן של קרנות המנוף, שנהנות מהגנה ממשלתית).

בעקבות ההתאוששות המהירה של שוקי האשראי, נדרשו מנהלי קרנות המנוף לא אחת לפתרונות השקעה בדמות חברות בקשיים אדירים - מעבר לבעיות של תזרים מזומנים - כגון ערוץ 10, דוראה, אינספייר ועוד. או, מנגד, להשקעה בחברות איתנות ויציבות שיכולות לקבל אשראי בנקאי או מוסדי בקלות רבה, כמו ענקית התשתיות אשטרום או קרן הנדל"ן ריט 1.

האם זו הייתה כוונת המשורר? האם קרנות המנוף הוקמו לצורך העמדת אשראי "רגיל" לחברות חזקות שיכולות לבחור בין שלל ספקי האשראי? לדעתנו, לא. קרנות המנוף הוקמו מסיבה טובה, שכנראה תשוב במהרה להיות רלוונטית מאוד. לכן, אסור להן לרוקן את תחמושת המזומנים שעוד נותרה להן במחסנית על חברות טובות וחזקות, שלא באמת זקוקות להן לצורך התרחבותן או על חברות שזכות הקיום שלהן מוטלת בספק. ועל המדינה לבחון כעת את הארכת תקופת ההשקעה של הקרנות.