דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הסכסוכים הגדולים של שנת 2011

אגו? כן. יצרים? בהחלט. כסף גדול? ועוד איך. בכירי המגזר העסקי לא איכזבו אותנו וניהלו גם ב-2011 קרבות רוויים באמוציות

מאיר שמיר נגד זהבית כהן

תקציר הפרקים הקודמים: מאיר שמיר, הבעלים של מבטח שמיר וזהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, שילבו ב2007 זרועות ורכשו יחד את השליטה בתנובה תמורת 989 מיליון דולר. לכהן היה תנאי אחד קטן - הדוחות של החברה הנרכשת לא יפורסמו לעולם. שמיר, שרכש את חלקו בתנובה דרך החברה הציבורית מבטח שמיר, קיבל פרה-רולינג מרשות ניירות ערך והסכים. התנאי הפך לחלק מחוזה השותפות. כעבור שנה הושלמה העסקה והצמד הפך לבעלים הגאים של קונצרן המזון הגדול בישראל.

האידיליה הזו נגמרה במהירות. בקיץ 2009 שינתה רשות ניירות ערך את עמדתה. בעלי תפקידים חדשים ברשות דרשו לחשוף את הדוחות המלאים של תנובה. שמיר פנה לכהן אך זו סירבה לסייע והתעקשה כי יעמוד בהסכם. שמיר מצא עצמו בין הפטיש לסדן - אם יתעמת עם כהן הוא מסתכן בהפרת הסכם השותפות ויוטלו עליו סנקציות חמורות; אם לא יתעמת עם כהן, לא יקבל את הנתונים אותם דרשה הרשות ויסתכן בקנסות והשעיית המניה ממסחר.

ההסלמה: במאי 2010 השעתה רשות ניירות ערך את מבטח שמיר ממסחר. לשמיר לא נותרה ברירה, והוא החל במו"מ למכירת החזקותיו בתנובה. הקונה המיועד - בנק לאומי. כשהתפרסם מחיר העסקה המיועדת התברר ששווי תנובה הוכפל והגיע ל-2.2 מיליארד דולר. במקביל, היחסים האישיים בין שמיר לכהן הורעו. בשלב הזה, השניים לא טרחו להסתיר את התיעוב ההדדי.

תמונת מצב עדכנית: אחרי שההסכם עם לאומי נחתם, החל שמיר בתרגילי השהייה, ומועד השלמת העסקה נדחה שוב ושוב. פעם דרש שמיר תוספת למחיר, פעם הרגולטור העמיד דרישות, וגם כהן לא שיתפה פעולה בהעברת נתונים ששמיר דרש לצורך הערכת שווי. ביוני 2011 חלף המועד האחרון, והעסקה טרם הושלמה. כשפרצה מחאת הקוטג', בלאומי ניצלו את הזדמנות ונסוגו מהעסקה.

לשמיר לא היה קונה, והרשות החלה לאיים עליו ועל כהן בקנסות. בתגובה תבע שמיר את אייפקס על סירובה להעביר נתונים. תחת לחץ הרשות חזרו שני הצדדים לדבר. כהן הגישה לשמיר הצעה - שנוסחה ונראתה כאולטימטום - לרכוש את חלקו. הוא דחה אותה. באותה עת, נראה היה כי העימות מתקדם לקראת הכרעה בבית משפט.

ואז, כמו בסרט הוליוודי, שמיר זכה לישועה ממקור לא צפוי. רשות ההגבלים העסקיים החלה בחקירה נגד תנובה וכהן. אייפקס, שהייתה בעיצומה של גיוס קרן חדשה, לא יכלה להרשות לעצמה להסתבך בחקירה פלילית. בכירי אייפקס הזיזו את כהן ומינו במקומה את שלמה רודב, שמקורב מאוד לשמיר. במקביל פורסמו מסקנות ועדת טרכטנברג, שהמליצו לחייב מונופולים לפרסם דוחות כספיים מלאים. כמה שבועות אחר כך, רודב הסכים להעביר לשמיר את כל הנתונים שנדרשים לו כדי לעמוד בדרישות הרשות.

איך זה ייגמר? נעריך בזהירות שהשותפות בין אייפקס לשמיר עומדת לפני סיום. תוך כמה חודשים יגיש שמיר הצעה לרכישת חלקה של אייפקס בתנובה במחיר נאה ביותר. באייפקס, כשכהן כבר לא בעמדת מפתח, יסכימו להצעה וירשמו אקזיט אדיר של 400%. מאיר שמיר יגשים את חלומו ויהפוך לבעל השליטה בתנובה. ומה יהיה עם זהבית כהן? היא, כנראה, תנסה לשקם את המוניטין שנפגע.

===

דורון עופר נגד ליאורה עופר

תקציר הפרקים הקודמים: זה נשמע כמו תסריט של אופרת סבון, אך הסכסוך הזה אמיתי לגמרי. מעורבת בו משפחה עם נכסים בהיקף של מיליארדי דולרים - אב דומיננטי שהלך לעולמו, שני אחים, ואלמנה שהייתה אשתו השלישית של אב המשפחה. עכשיו כולם נאבקים על הרבה כסף.

בספטמבר השנה נפטר יולי עופר בגיל 87, שבועות ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים, דודו זקן, איבד את סבלנותו בנוגע להתנהלות המשפחה בנוגע לשליטתה בבנק מזרחי טפחות. כשזקן החל להציג למשפחה דרישות פומביות, נחשף המאבק המשפחתי החריף סביב צוואתו של המנוח.

זקן דרש לשנות את מבנה עופר השקעות, כך שחברת מליסרון ובנק מזרחי טפחות יופרדו מבנית במטרה להבטיח את יציבות הזרוע הפיננסית. הדרישה הרגולטורית החריגה והחריפה הזו נולדה עוד קודם למאבקי הירושה, אך הבשילה לכדי מאבק רגשי בין יולי ובתו ליאורה, שתמכו בדרישת בנק ישראל, לבין הבן דורון שהתנגד.

בשנים האחרונות דורון עופר איבד את מעמדו כבן המועדף ויצא לדרך עצמאית, וליאורה עופר הפכה ליורשת החזקה שמנהלת את עיקר האימפריה המשפחתית לצד האב.

ההסלמה: עם פתיחת הצוואה של יולי התברר שהוא הוריש את כל מניותיו בעופר השקעות לליאורה, ודורון לא קיבל דבר. זו הייתה יריית הפתיחה הרשמית למאבק הירושה בין האח והאחות.

תמונת מצב עדכנית: לסכסוך סביב הצוואה הצטרפה גם אלמנתו של יולי עופר - רות. בד בבד התברר שיולי השאיר אחריו שתי צוואות - הראשונה חילקה באופן שווה את מניותיו בעופר השקעות בין דורון וליאורה, ואילו בשנייה העביר כאמור את כל המניות לליאורה. בנק ישראל ממתין שמשפחת עופר תציית להנחיותיו ותסכים להפרדה המבנית.

עתידות: כל הנוגעים בדבר מצטיידים בעורכי דין מהשורה הראשונה כדי לזכות בנתח מירושת המיליארדים. בצד ממתין בנק ישראל, שאמנם עיכב במעט את הדד-ליין שנתן למשפחה, אך הוא בהחלט עשוי להפתיע ולכפות את הפתרון הרצוי לו באופן חד צדדי, תוך שינוי היתר השליטה הקיים של המשפחה בבנק.

===

ענבל אור נגד פנינה רוזנבלום

תקציר הפרקים הקודמים: במוקד הסכסוך עומדת הווילה המפוארת של פנינה רוזנבלום ברחוב שרת 31 ברמת גן, שמשתרעת על שטח של 600 מ"ר וכוללת בריכת שחייה, מעלית פנימית ופינוקים רבים נוספים. ב-9 בפברואר נכרת הסכם אופציה בין רוזנבלום לבין חברת "אור סיטי", שבבעלות ענבל אור, לגבי מכירת הווילה. אור ביקשה לרכוש את הווילה תמורת 14.5 מיליון שקל, להרוס אותה ולבנות במקום פרויקט של שש דירות. בגין האופציה שילמה אור לרוזנבלום חצי מיליון שקל. ההסכם הוכפף לקיומו של תנאי מתלה, לפיו תתקבל החלטה מקדמית (פרה רולינג) בכתב כי העסקה פטורה ממע"מ.

ההסלמה: במשך חודשים ארוכים התנהלו היחסים בין אור לרוזנבלום על מי מנוחות, אך בחודש יולי העסקה התפוצצה. אור טוענת כי הדבר קרה בגין אי קיום התנאי המתלה על-ידי רוזנבלום. רוזנבלום טוענת כי אור פוצצה את העסקה משום שלא הצליחה למצוא לה מימון.

הסכסוך הגיע לבית המשפט לאחר שאור הגישה תביעה נגד רוזנבלום וביקשה מבית המשפט לכפות על רוזנבלום להחזיר לה את דמי האופציה בסך חצי מיליון שקל, וכן לפסוק פיצויים על נזקים שנגרמו לה, לדבריה, מביטול העסקה. רוזנבלום טענה בתגובה כי אור הסכימה לביטול התנאי המתלה וכי תביעתה נגד רוזנבלום מהווה "ניסיון נפסד" לעשות שימוש בהערת אזהרה שנרשמה לטובת "אור סיטי" על המקרקעין (שהזכות לרישומה פקע), ולהפוך אותה ל"מכבש לחצים" פסול על רוזנבלום.

תמונת מצב עדכנית: ב-21 בספטמבר התייצבו רוזנבלום ואור בבית משפט השלום בתל אביב לדיון בתביעה. אולמו של השופט רחמים כהן, הקטן ממילא, היה צר מלהכיל את כמות האמוציות, הכעסים והזעם שנצברו אצל השתיים ובאי כוחן. כאשר מסרה אור את עדותה, צחקקה רוזנבלום בקול ממקום מושבה. כאשר רוזנבלום עלתה לדוכן העדים, אור סיננה לעברה הערות עוקצניות מהספסל האחורי.

בשלב מסוים פנתה באת כוחה של רוזנבלום, עו"ד ברוריה לקנר, לאור לאחר שזו סירבה להשיב לשאלותיה והטיחה בה: "את לא בערוץ 2 ולא בתוכנית 'לילה כלכלי', תעני לי על השאלות. את נכשלת בשיווק הפרויקט ולכן מגלגלת את הכישלון על רוזנבלום". בהמשך, אמרה אור לשופט, לאחר שעו"ד לקנר נכנסה לדבריה: "זה לא יכול להתנהל ככה, תסתום לה קצת את הפה".

עתידות: הסכסוך המתוקשר צפוי להמשיך לנפק כותרות צהובות גם בשנה הבאה, אלא אם רוזנבלום ואור ישתפו פעולה עם ניסיונות התיווך של בית המשפט ויגיעו לפשרה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות