חברתי בלי החזירות

בעקבות מחאת מעמד הביניים: קריאה להקים בישראל שוק הון חברתי

על-פי המילון האינטרנטי "רב מילים", אוקסימורון הוא "אמצעי סגנוני העושה שימוש בצירוף המורכב ממושגים שיש להם משמעים מנוגדים". על-פי ההגדרה הזו, "שוק הון חברתי" הוא אוקסימורון קלאסי. זה לא תמיד היה ככה. ההוגים הראשונים של שוק ההון ראו בעיני רוחם מערכת שמבוססת על מינוף, כזו שתאפשר גם למי שאין לו ללוות הון מהציבור, להתרומם על הרגליים, וכשההצלחה מגיעה להחזיר את הכסף עם ריבית. אלא שבמרוצת השנים השווקים האלה הפכו למפלצות רודפות בצע. בסתיו 2008 הן החלו ליפול. בקיץ 2011 הציבור החליט לוודא שהן לא קמות לתחייה. אחת התוצאות של התהליך הזה היא שובו של "שוק ההון החברתי", ובדוח מיוחד שהוצג בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" הוא גם ניסה לרקום עור וגידים.

על פי הדוח, פרי שיתוף פעולה של צוות חשיבה ישראלי והמרכז לישראל במכון מילקן האמריקאי, העיקרון של שוק ההון החברתי עובד בדיוק כמו הבורסה, מינוס החזירות: קחו למשל בנק מיוחד, כזה שלא מחויב לחלק דיבידנדים או משכורות עתק למנהלים ולכן הוא גם לא צריך לקחת סיכונים גדולים. הבנק הזה לא יחזיר למשקיעים שלו הון עתק, אבל הוא כן יחזיר תשואה סולידית, מצפון נקי יותר ועולם מעט טוב יותר. באנגליה כבר יש בנק כזה, וב-2010 נאמד היקף ההלוואות שלו לארגונים החברתיים בכ-138 מיליון ליש"ט. דוגמה נוספת היא הארגונים ה"היברידיים", המשלבים מטרות חברתיות עם פעילות עסקית - למשל, ארגון למען בעלי מוגבלויות שגם מעסיק אותם כנותני שירותים, ומרוויח כעסק לכל דבר. גם כאן התשואה מן הסתם לא תהיה גדולה, אבל היא קיימת. ויש עוד דוגמאות ומודלים למכביר. כל מה שנדרש הוא יכולת ורצון להקים מערכת פיננסית שתתווך בין המטרות האלה לשוק ההון.

"ב-2008 כל ההשקעות החברתיות בארצות הברית ובאנגליה לא הפסידו אלא הניבו תשואה סולידית", מסבירה דידי לחמן מסר, ממחברי הדוח. "הן פשוט לא מבטיחות חלומות באספמיה".

אבל אצלנו יש רגולציה, פוליטיקה, חקיקה, מסים. זה לא קצת נאיבי?

"לא נאיבי ולא בטיח. על כל הכשלים והמכשולים אפשר להתגבר. אם יש רצון אז זה יכול לקרות בתוך שנה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988