מתקרבים לרגע האמת

שר התקשורת, משה כחלון, יתמודד בשבועות הקרובים עם אחת הדילמות המורכבות ביותר במהלך הקדנציה. המשקיעים במיזם של חברת החשמל יגישו במהלך ינואר הקרוב את ההסתייגויות שלהם בנוגע למכרז, שנחשפו ב"גלובס".

הטענות של המשקיעים יובאו לדיון בוועדת המכרזים, שבראשה עומד צבי חרפק, סמנכ"ל הלוגיסטיקה בחברת החשמל. בשלב הבא יצטרך כחלון להחליט עד כמה ללכת לקראת המשקיעים.

הישג חשוב

כבר כעת ברור שכחלון לא יוכל להיענות לכל הבקשות, למרות שהוא מתייחס למיזם הסיבים האופטיים כאל גולת הכותרת של הקדנציה שלו. מבחינת השר מדובר בהישג חשוב יותר אפילו מהרפורמה בענף הסלולר. כחלון יצטרך להכריע בקרוב - האם ליישם את תקנות השוק הסיטונאי בשוק התקשורת הקווית או לעכב אותן עד שהמיזם של חברת החשמל יקום ואפילו יתבסס.

השוק הסיטונאי החדש, נזכיר, אמור להוביל לביסוס של ארבע קבוצות תקשורת. הכוונה היא לחייב את בזק והוט, שהן בעלות תשתיות קוויות, למכור שירותי גישה למתחרים במחיר מפוקח. כאשר מדברים על המתחרות מתכוונים בעיקר לפרטנר ולסלקום, שלהן אין תשתית קווית.

המשקיעים במיזם חברת החשמל טוענים שצריך למנוע את הקמת 'השוק הסיטונאי' עד למועד שבו הן יוכלו להתחרות בבזק ובהוט. המשקיעים חוששים, במידה רבה של צדק, ששוק סיטונאי יחסל את האפשרות שפרטנר וסלקום ישתמשו ברשת החדשה שהם מקימים.

לשיטתם, הכניסה של בזק והוט להשקעות בסיבים אופטיים מהווה איום קשה מאוד על המיזם של חח"י. אם בזק והוט (בעיקר בזק) יכרתו הסכמים ארוכי טווח עם פרטנר וסלקום - למשקיעים של מיזם חברת החשמל פשוט לא יהיו לקוחות.

בצד השני של המשוואה ניתן למצוא את פרטנר וסלקום, שלוחצות על כחלון לא לעכב את השוק הסיטונאי ולחייב את בזק והוט למכור להן נגישות מיידית לתשתיות במחירים מוזלים ומפוקחים.

כחלון מתחבט בסוגיה הלא פשוטה הזו. בחודשים האחרונים שינה השר את הגישה שלו כלפי בזק והדבר מתבטא בכך שהוא מעכב תוכניות תעריפים חדשות של בזק שנועדו להגביל את יכולתה להתחרות בשוק הקווי. הוא שומע ורואה כיצד הרווחיות של בזק והוט גדלות ומנגד הוא מקבל עדכונים על הקטנת התחרות בשוק הקווי, מצד פרטנר וסלקום, באמצעות החברות סמייל ונטוויז'ן.

ההתחכמות הזו שמבוססת על עיכוב מתחרה אחד על מנת לעזור לשחקן אחר, עשויה להיות לגיטימית כאשר היא משקללת את כל התנאים בשוק מסוים. כחלון כבר עשה את זה כאשר עיכב את הקמת ועדת המכרזים לדור הרביעי, מהלך שאמור היה להיטיב עם מירס.

כחלון יצטרך להסביר עכשיו למה השתמש בפרקטיקה הזו כאשר זה היה לו נוח (במכרז הדור הרביעי) ולמה עכשיו הוא לא מוכן לעכב את השוק הסיטונאי לטובת המשקיעים במיזם חברת חשמל.

התנהלות חנוונית

אם נשמע לכם שמדובר בהתנהלות חנוונית, אתם לא טועים לחלוטין. ניתן היה להיתקל במקרה דומה בתחום שוק הכבלים התת מימיים. משרד התקשורת מתכוון למנוע מחברת נאוטילוס שכבר יש לה כבל תת ימי, להציע הנחות על-מנת לאפשר לטמרס טלקום להניח כבל משלה.

ההסדרה הזו שוב מעוררת סימני שאלה. איך המשרד יכול מצד אחד לנקוט בצעדים נגד המונופול נאוטילוס, כדי לעזור לטמרס, ומצד שני לא להסכים לעזור למשקיעי חברת חשמל שדורשים להמשיך ולהגביל את בזק?

ככל הנראה, ויש לומר זאת בזהירות, כחלון לא יוכל להימנע מעיכוב בהקמתו של השוק הסיטונאי, גם אם המחיר יהיה כישלון של מיזם חברת החשמל. הוא אימץ מדיניות של הקמת שוק סיטונאי ובשביל זה הקים את ועדת חייק שבאה בהמשך לוועדת גרונאו ושהמליצה, שוב, על הקמת שוק סיטונאי כתחליף למצב הקיים.

מה יעשה כחלון עכשיו, יגיד שהוא מקריב את השוק הסיטונאי לטובת מיזם חברת חשמל? איך הוא ייראה ציבורית, כמי שמונע תחרות בשוק? הציבור, נעריך בזהירות, יתקשה לתמוך במהלך שנועד להיטיב עם משקיעים פרטיים ועימו לטובת תחרות ארוכת טווח עם מיזם חברת החשמל.

נציין שלמשקיעים במיזם חברת החשמל יש דרישות רבות אחרות, שלא מבטלות או באות במקום הדרישה לעכב את השוק הסיטונאי, וגם איתן כחלון יצטרך להתמודד. כך למשל המשקיעים דורשים לאפשר נגישות לרשת החשמל על מנת שניתן יהיה להעסיק קבלנים שיפרסו סיבים. הם עולים הרבה פחות כסף מאשר עובדי חברת חשמל שלה יש בלעדיות בגישה לקווים, והם מתחייבים לפרוס בקצב מהיר הרבה יותר - מה שיקצר את משך הפריסה הכולל לטובת התחרות בשוק. כל הדרישות האלה יאלצו את משרד התקשורת להעניק למשקיעים בהירות ואפשרות לתכנן לטווח ארוך.

 ההשקעות בענף התקשורת