כניעה למשבר העולמי

המשק העולמי עבר טלטלות קשות בשלוש השנים האחרונות. משבר הסאב-פריים בארה"ב בסוף 2008, הכניס את המשק האמריקני להאטה עמוקה בפעילות הכלכלית. מיתון עמוק יותר נמנע רק הודות להזרמת כספים חסרת תקדים מצד השלטונות. השפעות המשבר התפשטו גם לאירופה ואלינו לישראל. בעקבותיו, הגיע משבר נוסף: משבר החוב באירופה, שגרר את הכלכלה האירופית למיתון. המשבר, ששורשיו שונים מאלה שהביאו למשבר בארה"ב, החל במדינות ה-PIGS: פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד, כשאליהן נוספה לאחרונה הכלכלה השלישית בגודלה בגוש היורו - איטליה.

המשק הישראלי עמד עד כה בהצלחה מול הטלטלות האלה. לאחר המיתון בשנים 2001-2002, חזר המשק לצמוח בשיעור מרשים של כ-5% בשנים 2004-2008. המשבר העולמי בסוף 2008, הביא לירידת קצב הצמיחה בישראל ל-0.8% בלבד בשנת 2009, אולם נזכיר כי באותה עת נרשמו שיעורי צמיחה שליליים בארה"ב ובארצות חשובות נוספות. בעוד משקים אחרים החלו בתהליך התאוששות איטי מהמשבר (אם בכלל), המשק הישראלי חזר למסלול צמיחה מהיר של כ-5% בשנתיים האחרונות.

מה הקשר בין הטלטלות העולמיות לבין הקורה אצלנו? התשובה פשוטה. יותר מ-40% מהתפוקה של המשק הולכת לייצוא. משבר בשוקי העולם, שמקטין את הביקושים של אותם שווקים, משפיע אפוא על כמעט מחצית מהתפוקה שלנו. על רקע נתון זה, הצמיחה המהירה בישראל, על אף המיתון העולמי, מרשימה ביותר.

ההאטה בקצב הצמיחה

שנת 2012 מסתמנת כשנה, שבה גם המשק הישראלי יגלה סימני כניעה למשבר העולמי. אין מדובר במיתון, אלא בהאטה משמעותית בקצב הצמיחה: מכ-5% ל-3% בלבד. מה הן הסיבות לכך?

בראש ובראשונה המשבר באירופה, שהולך ומחמיר. הקטרים שמשכו את הצמיחה באירופה, גרמניה וצרפת, נקלעו למשבר, ושיעור הצמיחה הצפוי להן ב-2012 צפוי לרדת במידה ניכרת: בגרמניה מ-3% השנה ל-0.3% בלבד, וצרפת צפויה לעבור מ-1.7% לצמיחה שלילית של כחצי אחוז. גרמניה ובריטניה הן כמעט היחידות, שצפויות לרשום קצב צמיחה חיובי. לגוש היורו כולו צפוי מיתון עמוק; מעבר מצמיחה של כ-1.5% השנה לצמיחה שלילית של כ-1% ב-2012. גם בשווקים בדרום-מזרח אסיה, שבהם יש שיעורי צמיחה גבוהים, צפויה ירידה בקצב הצמיחה. כל אלה משפיעים לרעה על הייצוא הישראלי ועל צמיחת המשק.

גורם שני חשוב היא הצריכה הפרטית. רוב הביקושים במשק הם של משקי הבית - הצריכה הפרטית. זו מושפעת, בין השאר, מהרכוש שבידינו. ככל שזה גדל, עולה גם הצריכה הפרטית ולהיפך. המשבר בשווקים הפיננסיים הביא לירידות בבורסה, והקטין את הרכוש הפיננסי של הציבור. דבר זה צפוי להשתקף בדוחות שנקבל מקופות-הגמל ומקרנות ההשתלמות שלנו. הירידה ברכוש הפיננסי צפויה, אפוא, להשפיע לרעה על קצב הגידול של הצמיחה הפרטית.

מחנק אשראי

מה שעוד עשוי להעיב על הפעילות העסקית בארץ, הוא מחנק אשראי העשוי להתפתח. אחת הסיבות להצלחת המשק הישראלי לעמוד מול משברים עולמיים הייתה יציבות המערכת הבנקאית. על מנת להבטיח יציבות זו דורש בנק ישראל מהבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון שלהם. יחס זה הוא "כרית ביטחון", שאותה נדרש הבנק להחזיק נגד הנכסים המסוכנים שלו (האשראי שהוא נותן). ריתוק יותר משאבים לצורך זה בא על-חשבון יכולתו של הבנק להפנות משאבים לנתינת הלוואות. בהתחשב בכך וברמת הסיכון העסקי הגוברת מול הטלטלות בשווקים, יכולתה ונכונותה של המערכת הבנקאית להעניק אשראי תיפגע, והדבר עשוי ליצור מחנק אשראי שיקשה על המגזר העסקי בפעילותו.

העובדה, שעל אף כל האמור, המשק צפוי לצמוח, אם כי בקצב מתון יותר, היא מרשימה. בעיקר כשהיא מושווית לצפוי באירופה. אולם אסור לנו לקחת את הצמיחה כמובנת מאליה. המשבר באירופה רחוק מפתרון, והתאוששות השווקים העולמיים ב-2013 גם היא אינה ודאית. הצלחת המשק הישראלי מותנית בהמשך המדיניות הזהירה בתחום המוניטרי (שעליו מופקד בנק ישראל) ובמיוחד בכל הנוגע למשמעת התקציבית של הממשלה. אם לא נשמור על אלו, ההאטה שבפתח עשויה להתמשך, וחמור מכך להפוך למיתון.

הכותב עומד בראש בית-הספר לבנקאות ולשוק ההון במכללה האקדמית נתניה וחבר סגל באוניברסיטת בר-אילן. לשעבר, מנכ"ל משרד האוצר