"תלמדו מהניסיון הרע של יוון - שמרו על משמעת תקציבית"

"ישראל מדינה נינוחה, אבל באתונה מקובל בקרב עורכי דין ללבוש חליפה מלאה ועניבה. היום זה קצת בעייתי. כי כשרואים באתונה אדם בחליפה ובעניבה, מאשימים אותו בהשתייכות לאנשים שהרסו את המדינה. קולגה צעיר במשרד סיפר לי, שחטף צעקות ברמזור, שהוא אשם במצבה העגום של יוון, וקולגה מבוגר סיפר, שאדם שהוא לא מכיר אמר לו ברחוב: 'אני רואה שיש לך בטן מפותחת, כרס, אז כנראה יש לך הרבה מה לאכול'. את העשירים מאשימים תמיד. זה אחד המאפיינים של יוון, הקנאה. כבר ביוון העתיקה אנשים ידועים הוגלו בגלל קנאה".

עו"ד פנאיוטיס מ. ברניטאס, מבכירי עורכי הדין ביוון, ביקר בחודש שעבר בישראל (ראו מסגרת) ותיאר ל"גלובס" איך נראה הרחוב היווני בתקופת המשבר הקשה שפוקד אותו.

"מצד אחד, רואים ברחובות אתונה מפגינים מהמגזר הציבורי. ויש לנו מגזר ציבורי גדול. מלבד עובדי הממשלה, יש את כל החברות שבשליטה ממשלתית, שיש להן איגודים חזקים מאוד, בהם חברות החשמל, המים ועוד רבות אחרות. האיגודים הפכו לחזקים מאוד ב-30 השנה האחרונות, הם חושבים שהם צריכים לנהל את החברות, והם למעשה מכתיבים את הפעילות שלהן.

"אפשר לומר, שהם נמצאים בחוד החנית של ההתנגדות לשינויים, וזה מה שגורם למהומות. האנשים ברחובות הם מקטע של החברה היוונית, שכועסים וזועמים, והשביתות שמארגנים עובדי המגזר הציבורי והאיגודים שלהם יוצרות כאוס ביוון".

"מצד שני", אומר עו"ד ברניטאס, "נמצא המגזר הפרטי, שסבל הרבה, ובו הרבה עובדים שפוטרו. שיעור האבטלה ביוון, 15.2%, הוא איום ונורא במונחים יווניים. אני לא זוכר אבטלה כזו אי פעם ביוון. אך המובטלים מהמגזר הפרטי שקטים. הם לא מוחים, הם מנסים לחיות מיום ליום, לשרוד".

- איך המובטלים הללו מצליחים לשרוד?

"הרבה מאוד צעירים מנסים למצוא עבודה בחו"ל, ועוזבים את יוון. כמו שהיה אחרי מלחמת העולם השנייה, כשהייתה כאן מלחמת אזרחים שנמשכה שלוש שנים (בין הימין לקומוניסטים, א' ל"ו). גם אז הרבה יוונים עזבו את המדינה, בעיקר לגרמניה ולאוסטרליה. אבל היום יש לנו הגירה של אנשים מיומנים מאוד, בעלי מקצוע, שחושבים שאין להם עתיד כלכלי ביוון בעשר השנים הבאות. יש בריחת מוחות, אבל בדומה למצב בישראל, אנשים גם חוזרים. אחרי עשר שנים בחו"ל, הרבה מהגרים רוצים לחזור כשיש להם הזדמנות לעשות את זה".

מפולת שחשפה את הליקויים

המשבר התקציבי ביוון נולד, בין היתר, על רקע השכר המנופח במגזר הציבורי וההטבות הסוציאליות שניתנו על-חשבון הקופה הציבורית. לדברי ברניטאס, "אנחנו, משלמי המסים צריכים לממן את המגזר הציבורי העצום במדינה, בלי שנקבל שירות ותשואה הולמים ממנו".

- תוכל לשים את האצבע על הנקודה שבה החלה ההידרדרות של יוון?

"זה החל לפני 30 שנה, ב-1981. באותה שנה יוון הצטרפה לשוק המשותף, וזו הייתה תקופה של צמיחה אמיתית. המנטאליות של העסקים התחילה להשתנות. היוונים הם ביסודם יזמים שמסתובבים בכל העולם ומתאמצים. אבל פתאום אנשים התחילו לחשוב, שמוטב להם לעבוד במגזר הציבורי, כי יהיו להם חיים קלים יותר. למשל, בממשלה עובדים משמונה בבוקר עד שתיים וחצי אחר-הצהריים; ואחר-כך הם חופשיים לעשות מה שרוצים, שלא כמו במגזר הפרטי, שבו עובדים שעות ארוכות.

"גם השכר היה גבוה משמעותית במגזר הציבורי. כך נוצרה הצטברות של חובות, בתוספת ניהול גרוע של הסקטור הממלכתי. אנשים הרגישו נינוחים, הרגישו שכסף זה לא בעיה. רק אחרי המשבר העולמי של 2008 התחלנו להרגיש את ההשלכות של החיים בסגנון הזה. לפתע, התייבשו מקורות המימון והכסף הקל, ונוצרה מפולת שחשפה את כל הליקויים של המודל הכלכלי הזה".

- מנהיגי המחאה החברתית בישראל נגד יוקר המחיה והדיור, דורשים לפרוץ את מסגרת התקציב ולקבל יותר הטבות סוציאליות על-חשבון הגדלת הגירעון. מה נוכל ללמוד מהניסיון של יוון בעניין הזה?

"אסור לעשות את זה. תלמדו מהניסיון הרע שלנו. זה כמו לנהל משק בית. אם אתה מוציא יותר משאתה מכניס, אתה בשלב מסוים שוקע בחובות גדולים מדי, ואנשים מפסיקים לתת לך אשראי. זו הסיבה שיוון נזקקה להמון תמיכה של האיחוד האירופי. התקציב חייב להיות בעודף ראשוני, לפני הוצאות מימון וריבית על חובות. חייבים לשמור על משמעת תקציבית".

- האם ראיתם כבר את שיא המשבר או שהמיתון ביוון צפוי להעמיק?

"אני מאמין שעוד לא הגענו לרצפה של המשבר. יהיה עוד יותר גרוע לפני שהמצב ישתפר. עם זאת, אני מעריך שאנשים יכולים להתמודד עם המשבר בדרך כזו או אחרת. קשרי המשפחה ביוון עדיין חזקים והם חשובים מאוד מסיבה פסיכולוגית וכספית. כך שאם יש בן-משפחה שאין לו עבודה קבועה, המשפחה המורחבת מתגייסת לעזור. אח איכר, לדוגמה, יכול לעזור היום לאחיו שהוא איש העסקים בעיר הגדולה וכדומה".

העם היווני חובב קונספירציות

עו"ד ברניטאס, שותף-מנהל בפירמת עוה"ד M&P. Bernitsas Law Offices, מפירמות עורכי הדין המובילות והוותיקות באתונה (הוקמה ב-1946), נמנה עם עוה"ד שמייצגים היום את הסולתה והשמנה של יוון. במסגרת תפקידו הוא מתחכך עם נבחרי ציבור בכירים ועם בעלי ההון של המדינה - מהדמויות הפחות פופולריות ביוון היום.

- יוון נתפסת כמדינה מושחתת. השחיתות כל-כך עמוקה אצלכם?

"שחיתות קיימת בכל מקום, אלא שיוון היא המדינה היחידה בעולם שתושביה מפרסמים את השחיתות שלה, כאילו זו עובדה. כל יווני יאמר לך 'כן, כולם מושחתים, בוא אליי כי אני יכול לעזור לך לקדם את ענייניך'. השחיתות הרבה פחות נפוצה לעומת התפיסה הציבורית שלה. אבל הסטיגמה הזאת הפכה למשהו מיתולוגי, בגלל הרפיון באכיפת החוקים והתהליך המשפטי האיטי, כך שיש הרבה תיקים שנערמים במערכת בתי המשפט, ואנשים מרגישים שאף אחד לא מקבל עונש ביוון".

- ישנן טענות רבות בקרב הציבור היווני גם על כך שרשת של משפחות אוליגרכים שולטת בחלקים גדולים של העסקים, במגזר הפיננסי, בתקשורת ובפוליטיקה.

"יש כמה אנשים שמתגאים שהם שולטים בכל דבר, וייתכן שהם אפילו אומרים אמת, אבל אם המדינה תבצע הליכי הפרטה שקופים, אז החשש הזה יתייתר".

- גם מהליכי ההפרטה המתחייבים עקב המשבר חוששים אצלכם. יש מי שטוען שהאוליגרכים ממתינים, ואף מייחלים שהמשבר יעמיק, כדי לבלוע את נכסי המדינה בזול במסגרת ההפרטות.

"אם אתה נכנס לתהליך שקוף של הפרטה, זה לא יקרה. למשל, אנחנו יודעים שחברות צרפתיות מתעניינות מאוד בחברות מים שלנו. חברות מסין, מהונג-קונג וגם מישראל, מתעניינות בנמלים ובנמלי תעופה. אם יהיו מכרזים, החברות יוכלו לרכוש חלקים מהחברות היווניות.

"היוונים הם עם חובב קונספירציות. ביוון, התיאוריות הללו משגשגות. אנשים אומרים, שהאוליגרכים היוונים דומים לעמיתיהם הרוסים, ומהמרים על כך שיוון לא תצליח לצאת מהמשבר, תפשוט רגל ותחזור לדרכמה; ואז, עם הנכסים שיש להם באירו ובדולרים מחוץ ליוון, הם יחזרו ויקנו נכסי מדינה בזיל הזול. אבל כעת, אחרי שיא המשבר הפוליטי, כולם נגמלו משלב ההכחשה שהיו מצויים בו בתחילתו, ומבינים שאסור לוותר על האירו".

יהיה שיתוק מחודש

ממשלתו של ראש ממשלת יוון החדש, לוקאס פפדמוס, כנראה מבינה זאת, ונמצאת בעיצומו של מרוץ נגד הזמן כדי למנוע את ההתמוטטות של הכלכלה במדינה.

החודש הצליחה יוון להתחמק שוב מפשיטת-רגל, לאחר שהמוסדות של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית הזרימו אליה כ-8 מיליארד אירו, וזאת למרות ההתקדמות האיטית בביצוע הרפורמות שנקבעו לאחר אישור תוכנית החילוץ הקודמת. תוכנית החילוץ החדשה שמוערכת בכ-130 מיליארד אירו, מספקת ליוון אוויר לנשימה ומבטיחה את הישארותה בגוש האירו.

טרם הצטרפותו למשרדו, היה ברניטאס שותף במשא-ומתן לכניסתה של יוון לאיחוד האירופי, ובהמשך ייעץ לראש הממשלה בנושאי האיחוד האירופי. "ממשלות קואליציה הן לעיתים לא יעילות, ולכן לא עשיתי הרבה", הוא מספר על אותה התקופה.

- מה ניתן לעשות היום כדי לפתור את הבעיות שלכם?

"חייבים לצמצם את המגזר הציבורי, וליצור הזדמנויות והשקעות חדשות במגזר הפרטי. כדי לעשות את זה, הכלכלה צריכה להיות תחרותית יותר. צריך להוריד משכורות במגזר הציבורי, אבל זה פתרון לא מלא. הפתרון הטוב הוא לשפר את הפריון, להגדיל השקעות, להטמיע טכנולוגיות חדשות, לצמצם ביורוקרטיות. זה קשה, אבל אפשרי.

"הממשלה ביוון, שהיא סוציאליסטית, צריכה להתנהג בניגוד לדנ"א שלה. הממשלה הקודמת, בראשותו של ג'ורג' פפנדריאו, עשתה מהפכה קלה, ליברליזציה של המסחר, אך לא ביעילות רבה מאוד. הם הגמישו גם את חוקי העבודה, שזה דבר חשוב, והקלו את רישוי העסקים החדשים. יש להם בעיה אדירה עם ההפרטות, שלרוע המזל מפגרות מאוד ביוון. לממשלה יש עתודות אדירות של אדמות, שאין להן היתרי בנייה ותשתיות, אפילו לא שרטוטים טופוגרפיים. חייבים לשחרר את כל זה, כדי שאנשים יוכלו להשקיע ולפתח את הכלכלה.

- אתה חושב שהממשלה החדשה תצליח לעשות זאת?

"לא באמת. מה שאני חושש שיקרה הוא, שבגלל הפוליטיקה המפלגתית יהיה שיתוק מחודש. לא ברור מי תהיה הממשלה שתוכל להצית מחדש את הכלכלה, ליצור את הביטחון התעסוקתי ולקדם את ההפרטות".

"יוון יכולה להפיק תועלת רבה מישראל"

זהו ביקורו השני של עו"ד פנאיוטיס מ. ברניטאס בישראל במסגרת עסקיו. הפעם הוא הגיע לארץ כדי לקדם שיתופי-פעולה עסקיים בין לקוחותיו היווניים ללקוחותיהם של עוה"ד הבכירים בישראל, בהם רם כספי ואלי זהר, שעמם נפגש במהלך ביקורו.

לדבריו, דווקא כיום, בעתות משבר ביוון, קיימות בה הזדמנויות רבות עבור יזמים ישראלים. "יש תחושה, שיוון יכולה להפיק תועלת רבה מישראל. קהילת העסקים בישראל, בודקת כעת לעומק את יוון, ומחפשת הזדמנויות, והיום הן דווקא גדולות בהרבה מאשר בעבר. יש חיבורים, קשרים, שצריך לטפח בתעשיות ההיי- טק, החקלאות, ההגנה, ויש הרבה הזדמנויות בתחום האנרגיה, והמחירים במשק היווני ירדו בהרבה".

גם בתחום הנדל"ן יכולים הישראלים למצוא מציאות ביוון. ברניטאס: "מביקורי ומפגישותיי כאן התרשמתי שהישראלים מעוניינים גם בפיתוח ראשוני של אדמות, כאלה שמובילות לנמלי תעופה או ים, שיש להן היתרי בנייה ופיתוח, ושאף אחד לא יבנה סביבן. אז יש כאלה ביוון.

"במגזר הציבורי ההזדמנויות מצויות בהפרטות, באדמות ובמכרזים ציבוריים, וגם בתחום הבנקאות. במגזר הפרטי יש חברות באיכות טובה שנקלעו לחובות, ובתיאום עם הבנקים ניתן למחוק חלק מהחובות שלהן, ולרכוש אותן. הסידור הזה ימשוך גם אקוויטי פרטי (קרנות שמתמחות ברכישות פרטיות של חברות בורסאיות ופרטיות) וקרנות שמתמחות בהשתלטות על נכסים שנקלעו למצוקה".