"הממשלה מדברת הרבה על תחרות - אך נכשלת במבחן המעשה"

כמי שהיה עד לאחרונה יועמ"ש רשות ההגבלים, עו"ד בועז גולן מבקר במפתיע את המלצות ועדת הריכוזיות: "תחושות בטן וכיכר העיר הן לא בסיס טוב לרגולציה"

"אחרי הצבא התלבטתי אם ללמוד קולנוע או משפטים. למה משפטים? לא ממש יודע. סקרנות, דרמות טלוויזיוניות שהעבירו משהו אפל, שאגב רחוק מהמציאות. בין נטיית הלב לקולנוע ללימוד מקצוע בחרתי במקצוע. כשחזרתי מהטיול, ההרשמה לאוניברסיטאות נסגרה, אז נרשמתי למרכז הבינתחומי, מחזור 1. הייתי עוזר-מחקר של ד"ר איל שנהב בתחום המיסוי, וגיליתי שאני נמשך לתחום הכלכלי של המשפט".

כך מספר בשיחה עם "גלובס" עו"ד בועז גולן, מומחה להגבלים העסקיים ורגולציה כלכלית, לשעבר בכיר ברשות ההגבלים העסקיים, וכיום ראש מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד הרצוג-פוקס-נאמן.

"במקביל", אומר גולן, "עבדתי במשרד עורכי דין בתחום הביטוח, הייתי אמור להתמחות שם, אבל זה היה כל-כך משעמם, שאמרתי לעצמי: אם אעשה כאן את ההתמחות, אין סיכוי שאעבוד כעורך דין.

"המקום האחרון ששלחתי אליו קורות-חיים היה הרשות להגבלים עסקיים. התחלתי התמחות ב-1998 ונהניתי מכל דקה. נחשפתי לצורת החשיבה ההגבלית: ללמוד לזהות מה זו פגיעה בתחרות, ללמוד את המקצוע, איך כותבים, איך טוענים.

"המנטור שלי היה פרופ' אמיתי אברהם, היום באוניברסיטת אילינוי, שהניח את היסודות לעורך הדין שהייתי בהמשך - חשיבה ביקורתית, לא קיבל שום טענה כמובן מאליו, חושב על הנמקות ורציונלים.

"ברשות להגבלים חוויתי דיון מקצועי, רחוק מהדמוניזציה של יחסי הון שלטון. כיועץ המשפטי של הרשות, ישבתי בדיונים על העסקאות הכי משמעותיות, על ההחלטות הכי קשות בהגשת כתבי אישום, ומעולם הדיון לא גלש מעבר לפסים מקצועיים, ושום שר או חבר כנסת לא הרים טלפון בניסיון להשפיע.

"כעורך דין צעיר, תיק הדגל שלי היה מיזוג חברות הכבלים, תיק מורכב עובדתית, היי-פרופייל ציבורית ותקשורתית, סיפור של שנה וחצי. כיועץ המשפטי של הרשות, התיקון לחוק בעניין קבוצות ריכוז היה מאוד משמעותי, כיוון שלראשונה נתן לה כלים להתמודד עם בעיה תחרותית משמעותית.

"מערך הציפיות של הציבור מהרשות לא ריאלי, המנדט שלה מוגבל ומכוון למניעת פגיעה בתחרות. כלים לשיפור התחרות כמעט לא קיימים - למשל, אין לה מנדט להורות באופן אקטיבי על ביטול רגולציה שחוסמת התפתחות תחרות.

"בתחילת השנה, אחרי 5 שנים בתפקיד היועץ המשפטי, היה ברור שהגיע הזמן להמשיך הלאה, ולפני חודש, אחרי תקופת צינון של חצי שנה, נכנסתי לתפקיד מנהל מחלקת הגבלים עסקיים במשרד הרצוג-פוקס-נאמן".

דוח ועדת הריכוזיות

לטענת גולן, "יש 3 דיברות לרגולציה: את המשק והכלכלה מניעים העסקים, ולא הרגולטורים; המדינה צריכה להתערב ולרדת לזירה רק כשיש כשל שוק - אם אין כשל, היא רק תפריע; וההתערבות צריכה להיות כזו, שהתועלת ממנה תעלה על סך הנזקים האפשריים, מבחן עלות-תועלת".

לדבריו, "בדוח הריכוזיות יש סימן-שאלה כבר לגבי הדיבר השני, האם יש בסיס להתערבות. האם נדרשת רגולציה, בטח ובטח רגולציה מרחיקת לכת כמו בדוח, שמורה למכור נכסים פיננסיים וריאליים בבעלות צולבת, למרות שהמדינה התירה את יצירת הבעלות הצולבת, ואין אף עסקה שלא עברה את מנגנוני האישור.

"בדוח עצמו מופיעה פסקה שצריך לקרוא כמה פעמים, שלפיה הוועדה ראתה לפניה נתונים אמפיריים רק ביחס לחלק מהמלצותיה, וגם אותם נתונים לא תמכו בזה שיש בעיה. תחושות בטן וכיכר העיר הן לא בסיס טוב לרגולציה, מה עוד שזה אחד המקרים שקל לבדוק עובדות.

"בדוח, למשל, מופיעה טענה שיש בעייתיות בכך שבנק ותאגיד ריאלי יוחזקו באותה יד, כי הבנק עלול לקחת על עצמו סיכונים עודפים למימון התאגיד. קל לבדוק את זה: קח את ההלוואות שבין הבינלאומי לפז, ותראה אם פז מהווה חלק מהותי מתיק האשראי של הבינלאומי, והאם האשראי שהיא מגייסת מהבנק זול יותר מאשר מבנקים אחרים.

"בלי התשובות לשאלות הבסיסיות האלה, לא ברור איך הוגים התערבות כל-כך בוטה בקניין. עבדתי עם רבים מהאנשים שישבו בוועדה, והם אנשים מצוינים, אבל הדוח זה מקרה מובהק שהשלם קטן מסך חלקיו".

סימני שאלה

"אנחנו בתקופה טובה, וגם קשה לרגולטורים", אומר גולן. "השיח הישראלי קיצוני: אדם שמשקף חשיבה מתונה, שידבר על תהליכים, צעדים שקולים שמניבים תוצאות לאורך זמן, יואשם שהוא משרתם של בעלי ההון. ומאידך, אפשר לעשות צעדים דרסטיים, כי 'להיכנס בהם' זו הציפייה הציבורית. זה מגביר את כוחם של הרגולטורים, אבל לכוח מוגבר נלווית גם אחריות מוגברת.

"אגב, גם בצד התיאורטי, הדוח מעורר סימני שאלה. למשל, נאמר בו שכאשר שחקנים פועלים במספר שווקים, המפגש החוזר ביניהם עלול להגביל את התחרות.

"הוועדה מתייחסת לכך שיש ממשקים חוזרים בין הקבוצות השונות במשק, כפוף לתיאוריית multi market contact, שאומרת שאם חברה א' מתחרה בחברה ב', בשווקים שונים, התחרות ביניהן עלולה להיות צוננת, כי כל אחת מהן מבינה שאם תעורר רעש תחרותי בשוק אחד, תצית אש תחרותית גם בשוק האחר, ושכרה ייצא בהפסדה. אבל מדובר במודל תיאורטי, שצריכים להתקיים הרבה תנאים למימושו.

"למשל, אם תחרות בשוק האחד תניב לחברה א', רווח גדול משמעותית מזה שצפוי לה מאי-התחרות בשוק השני, אז חברה א' תתחרה בחברה ב', גם אם בכך תעורר תחרות בשוק השני. כשאתה מניף גרזן כבד דוגמת זה שוועדת הריכוזיות הניפה, אי-אפשר להשלים עם קיצורי דרך עיוניים".

הראיון המלא עם עו"ד בועז גולן - במהדורה המודפסת של "גלובס הערב".