881 אלף שקל בשנה להחלקה על הקרח (ועוד הזיות ישראליות)

איך התחלקו ב-2011 הקצבות הטוטו ל-66 איגודי הספורט בישראל? ■ 106 אלף ש' לריקודים סלוניים, 247 אלף לפטנק ו-305 לברידג' הן רק חלק מהדוגמאות המוזרות

אחרי שהתברר שגם בסוף השבוע הקרוב לא צפוי שלג בחרמון ועונת הגלישה תמשיך להתעכב, החזקתי בידיי את "רשימת הכסף" הישראלי. במקום ה-48 מצאתי אותה: התאחדות הסקי - הקצבה שנתית לשנת 2011 מהטוטו - 236 אלף שקל. מנהל הנבחרת הבוגרת, סטנלי רובינשטיין, אמר שהמצב בשנים האחרונות גרוע כי "יש לנבחרת שלנו בקושי 15 ימי גלישה בשנה בחרמון". מה זה בדיוק נבחרת ישראל בסקי, שאלתי. "יש לנו 4-5 חבר'ה שמתחרים בבוגרים ועוד 10-12 בגילאי ילדים".

ישראל כנראה לא תהיה מעצמת סקי, אבל מעניין לבחון את האופן בו תומכת המדינה, באמצעות כספי הטוטו, בלא פחות מ-66 איגודים והתאחדויות, חלקם שוליים הרבה יותר מהסקי (ראו פירוט בתחתית הכתבה). מנתונים שהגיעו לידי "גלובס", עולה כי 74.98 מיליון שקל חילק הטוטו בשנת 2011 לאותם איגודים, חלק מהם ענפים אזוטריים שמוצאים את הדרך לקבל הקצבות מתוקף העובדה שהם עומדים בקריטריונים ומצליחים לייצר נפח פעילות שמחייב את המדינה, על-פי חוק, לתקצב אותם.

איזה ענפים אזוטריים, למשל? מי שלא יודע, בישראל מתוקצבת ביד רחבה עמותה שנקראת "קלוב התעופה לישראל" (500 אלף שקל), שמאגדת בתוכה את ענף הטיסנאות, דאיה, מצנחי רחיפה, תעופה זעירה ועוד.

"מלכת הספורט"? סובלת

הבעיה היא לא עם אותם ענפים קטנים. להיפך, טוב עושה המדינה שהיא מרחיבה עד כמה שניתן את כמות הענפים המתוקצבים, ולא זורקת את כל הכסף על כדורגל וכדורסל. התפישה התרבותית לפיה מדינה צריכה לתמוך בכל ענפי הספורט האיזוטריים, ולתת אפשרות לתושבים לעסוק במה שהם רוצים, היא מוצדקת ברמה מסוימת. אבל הבעיה נוצרת כשחלוקת הכספים הבעייתית נשענת בין היתר על פרמטרים של הישגיות וכמות פעילים בענף. כך נוצר מצב מעוות שאיגוד ההחלקה על הקרח, שבשנת 2009 התקיים עם 20 ספורטאים בלבד (העונים על הדרישות וזכאים לתקצוב), נהנה ב-2011 מתקצוב מנופח של 881 אלף שקל מהטוטו, בזכות העובדה שהוא מחזיק זוג אחד ברמה עולמית, הצמד רומן ואלכסנדרה זרצקי. ככה פעל לו בכיף ארגון של 20 ספורטאים שיש בו רק 3 עובדים בשכר, עם כספים שארגוני ספורט של 500 פעילים היו רק יכולים לחלום עליהם.

איגוד האתלטיקה - הבסיס הטהור ביותר לפעילות ספורטיבית באשר היא - שסובל מחוסר בהישגים ומירידה בכמות הפעילים, "נענש" על-ידי הטוטו בשל מחסור בהישגים ומתוקצב ב-1.38 מיליון שקל בלבד, לא בהרבה יותר מענף הטיסנאות, שאפשר להתווכח על מידת חשיבותו. זה אולי ממחיש את גודל האבסורד: האתלטיקה הקלה, "מלכת הספורט" כפי שהיא מכונה, דורשת הצפת פעילות ברמות ההתחלתיות. שקלול הסכום שהיא מקבלת רק לפי פעילים וספורטאים עושה איתה עוול גדול. אבל כרגע הטוטו לא יודע לתקצב שלא לפי פרמטרים שוויוניים. דוח בורוביץ' היה אמור לשנות במידה מסוימת את אמות המידה של חלוקת כספי הטוטו, ולהפוך אותן למעט יותר הגיוניות. אבל בינתיים גם זה לא קורה: כפי שפורסם השבוע ב"גלובספורט", מסקנות ועדת בורוביץ' לא ייושמו גם ב-2012.

ענף השיט, שמייצר לישראל את ההצלחות הגדולות ביותר בזירה הבינלאומית, תקוע בגלל שיטת ההקצבות בתוך תקרת זכוכית נמוכה מאוד - הענף שזכה בניקוד המקסימלי האפשרי על סעיף "הישגיות" הצליח ב-2011 לזכות בהקצבה של 1.8 מיליון שקל. כלומר, גם אם ישיג עוד ועוד מדליות זה לא ישנה עבורו את השורה התחתונה שתגיע מהטוטו. בחישוב של מספר הפעילים בענף השיט, מקבל האיגוד של הענף עטור ההצלחות כ-4,500 שקל לכל שיט/גולש; כהשוואה, עבור כל ספורטאי פעיל מקבל ענף ההחלקה על הקרח כ-44 אלף שקל.

קומבינות להגדלת כמות הפעילים בענף כדי לזכות בהקצבות לא חסרות. בשנים האחרונות עצר הטוטו הקצבות לאגודות ואיגודים שניפחו את כמות הפעילים: ב-2010 הוקפאו הכספים לאיגוד האתלטיקה ולאגודת מכבי ראשל"צ בשל חשד לדיווחים פיקטיביים על מספר רב של ספורטאיות מזה שקיים בפועל; בכדורסל היתה זו אגודת אליצור חולון שפתחה אינספור קבוצות נשים כדי ליהנות מהקצבות; השבוע התברר שגם איגוד ההתעמלות נתפס על חם ונקנס על ידי הטוטו ב-150 אלף שקל, אחרי שדיווח על כמות פעילים מנופחת.

כמה כסף שווה הכדורגל?

הבעיה האחרונה נעוצה שוב בחוסר היכולת לשבור את מעגל הכספים שמקבלים הכדורגל והכדורסל. שני הענפים הללו, שהם בעצם היחידים שיכולים לגייס עצמאית כספים, מכספי טלוויזיה וספונסרים, עדיין נהנים מסכומי עתק שמונעים למעשה כל סיכוי לענפים אחרים להתרומם. ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל קיבלו ב-2011 מהטוטו סכום של 16.07 מיליון שקל ו-9.59 מיליון, בהתאמה. אם מצרפים אליהם גם את הוועד האולימפי (7.34 מיליון), שגם הוא מגייס בעצמו לא מעט כסף, הרי ששלושת הגופים הללו לקחו 44% מכל הכספים שחילק הטוטו. מישהו זוכר הישג משמעותי של נבחרת הכדורגל ב-42 השנים האחרונות?

10 הענפים הכי מתוקצבים ב-2011 (באלפי שקלים):
כדורגל - 16,070 ■ כדורסל - 9,596 ■ כדורעף - 2,572 ■ כדוריד - 2,149 ■ שחייה - 2,146 ■ ספורט בבתי הספר - 2,056 ■ התעמלות - 1,983 ■ טאקוונדו - 1,901 ■ שיט - 1,817 ■ סיוף - 1,657 ■ קליעה - 1,525 ■ ג'ודו - 1,484 ■ אתלטיקה קלה - 1,388 ■ החלקה על הקרח - 881 ■ היאבקות - 795

15 הענפים הכי פחות מתוקצבים ב-2011 (באלפי שקלים):
בדמינטון - 183 ■ גלגיליות - 169 ■ גולף - 152 ■ ג'יו ג'יטסו - 131 ■ כדורת דשא - 112 ■ קראטה - 111 ■ ריקודים סלוניים - 106 ■ קשתות - 106 ■ קיק בוקס - 100 ■ קריקט - 81 ■ סקווש - 76 ■ טיפוס ספורטיבי - 75 ■ ניווט - 74 ■ גולשי גלים - 71 ■ משיכת חבל - 65