עיני דחה הצעת גישור; דורש הכרעה היום על הזכות לשבות

(עדכון) - דיון סוער על עובדי הקבלן בביה"ד לעבודה; בחוץ: הפגנת פעילים חברתיים עם דפני ליף ■ ברוש לנציג האוצר בדיון: "אתה תשב ורצוי שתשבו כולכם בשקט גם אם זה לא נעים לשמוע"

הסתדרות העובדים הכללית דחתה היום (ג') על הסף את הצעתה של נשיאת בית הדין לעבודה, נילי ארד, ללכת לגישור. ההסתדרות דורשת הכרעה עוד היום לגבי זכותה לשבות, במסגרת הדיון המכריע בבית הדין הארצי לעבודה שעסק בדרישת ההסתדרות להשבית את המשק למען קליטת עובדי הקבלן.

זאת, כאשר נמשך הדיון בביה"ד לעבודה על עובדי הקבלן. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר בדיון בפני השופטים כי "מרגע שמשרד האוצר והמעסיקים הבינו שביה"ד אינו מאפשר שביתה ואין זכות שביתה יש נסיגה במו"מ. הייתה הסכמה על קליטה במקצועות הליבה של עובדים שמועסקים באותה עבודה ליד חבריהם המאורגנים".

עיני סיפר כי "מאז שהגענו לביה"ד משרד האוצר טירפד את ההסכמות, ומאז שהגענו לביה"ד המעסיקים הפרטיים שהסכימו לקלוט את עובדי הניקיון כבר לא מסכימים". עיני הסביר כי גם האוצר נסוג מעמדתו, למשל ההצעה לתוספות שכר לעובדי הניקיון, והדגיש כי "רק איום שביתה יכול להניע את המו"מ".

"אנחנו לא נשבות מחר בבוקר, אבל רק אם יהיה איום שביתה, ברור בזמן מוגדר, רק אז ניתן יהיה להזיז את האוצר והמעסיקים מעמדתם", דברי עיני.

עוד הוסיף עיני כי "אם המעסיקים יכולים לקחת כל אוכלוסיית עובדים ובמקום העסקה ישירה לקנות שירותים, ובלי לשאול את ארגון העובדים, אז למעשה כמעט אין ארגון עובדים. יש לאפשר שביתה כי רק ככה נוכל להתחיל לצמצם את התופעה".

עיני הוסיף ואמר כי "אני שמח שהשופטים בישראל הם עובדי מדינה כי לפי תפיסת המדינה יקנו מחר שירותי שיפוט".

יו"ר לשכת התאום של ארגוני המעסיקים, שרגא ברוש, הפתיע כשמתח היום ביקורת חריפה כנגד היקף ההעסקה של עובדי הקבלן בשירות המדינה: "הגעתי לכאן כדי שלא תאפשרו להסתדרות לפתוח בשביתה כללית, אבל במקום הזה חייב שהאמת תיאמר: הטענות שמשמיעה המדינה הן של קוזאק נגזל, אבל אנו נמצאים פה היום בעיקר כי הממשלה הפכה את זה לשיטה והיא מעסיקה עשרות אלפי עובדי קבלן בהיקף שלא קיים בסקטור הפרטי".

דבריו של ברוש במהלך הדיון, שנמשך גם בשעה זו, הדהדו במיוחד על רקע העובדה שהוא עצמו הגיש בקשה לצו מניעה כנגד השביתה. מול ביה"ד הפגינו עשרות צעירים מהנוער העובד ומהפורום לצדק חברתי, ואל הדיון הגיעו בין היתר דפני ליף ופרופ' יוסי יונה.

ברוש לא הסתפק בעמדתו הכללית, וסיפק דוגמאות שקוממו עליו את בכירי משרד האוצר שישבו באולם הדיונים. "זה לא תקין שהמזכירה של שר האוצר היא עובדת קבלן. גם ראש הממשלה דיבר על זה במהלך אחת הישיבות איתו", טען ברוש. הממונה על התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ, קפץ מכסאו והתפרץ לעברו: "סליחה אבל אתה לא מוסמך לדבר בשם ראש הממשלה". ברוש לא נשאר חייב והשיב לו: "אתה תשב ורצוי שתשבו כולכם בשקט גם אם זה לא נעים לשמוע".

ברוש ציין כי לשכת התיאום של ארגוני המעסיקים מתנגדת אמנם לקליטתם של עובדי השמירה וההסעדה, אולם היא תומכת בקליטה ישירה של עובדי הניקיון המועסקים כיום במשרה מלאה לפחות 8 שעות ביום. עוד הוא ציין כי עובדי הליבה לא צריכים להיות עובדי קבלן, כאשר המשמעות היא שסניטר בבית חולים יועסק ישיקרות על ידי בית החולים כמו שעובד הייצור בתעשייה יועסק ישירות גם הוא. ברוש הביע התנגדות לעמדת המדינה, שלפיה האלטרנטיבה הטובה ביותר היא העלאת שכרם של עובדי הקבלן באמצעות שיפור ההסכמים הענפיים, מבלי לקלוט אותם ישירות: "אם נעלה את שכר המינימום לעובדי הקבלן נצטרך להעלות בסוף את השכר לכולם, כי זה יגרור לחץ בכיוון הזה".

ברוש התנגד להצעת המדינה שלפיה המעסיקים הפרטיים ינהגו על פי ההצעות שהעלו בדבר קליטת חלק מהעובדים ואילו המדינה תנהג על פי הצעתה בעניין העלאת השכר. הוא הסביר כי לא ניתן לקיים שתי מערכות נפרדות של יחסי עבודה - אחת למדינה ואחת למעסיקים הפרטיים. בסופו של דבר הוא הציע כי אם ביה"ד יקבל את בקשת ההסתדרות לשבות, לפחות שהשביתה תכלול רק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, ללא שדה התעופה ונמלי הים.

נציגת המדינה טענה בדיון כי שביתה תחת העילה של קליטת עובדי קבלן היא שביתה פוליטית ובלתי לגיטימית מבחינה משפטית - זאת אף על פי שהנשיאה ארד קבעה במהלך אחד הדיונים הקודמים כי המטרה שעומדת מאחורי הסכסוך היא לגיטימית. לדבריה, ההסתדרות חתמה בעבר על שורה של הסכמים שמסדירים את תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן מול המעסיקים הפרטיים ומול הממשלה: "הרי רק לפני שנה חתמה ההסתדרות על הסכם שכר במגזר הציבורי. היא בוודאי הכירה אז את סוגיית עובדי הקבלן והחוזים האישיים. להעלות פתאום את הנושא הזה ולאיים בשביתה זה מהלך של חוסר תום לב".

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, טען כי אילו ההסתדרות הייתה דואגת לעובדי הקבלן, היא הייתה מנהלת מו"מ על שיפור זכויותיהם, במקום להציב דרישה אחת וכוללנית להעסקה ישירה. "אני שמח שהשופטים בישראל הם עובדי מדינה כי לפי תפיסת המדינה יקנו מחר שירותי שיפוט", אמר יו"ר ההסתדרות עופר עיני בדיון.

עו"ד ארנה לין, שייצגה את ההסתדרות, טענה כי לא ניתן למנוע מההסתדרות לפעול למען עובדי הקבלן באופן ארגוני כאשר שביתה היא חלק בלתי נפרד מהכלים הארגוניים שעומדים לרשותה. כשנשאלה על ידי השופט פליטמן מדוע לדרוש קליטה של העובדים ולא להתמקד בשיפור תנאיהם כפי שעשתה ההסתדרות בעבר, השיבה: "עשרים שנה ההסתדרות ניסתה דבר אחר וזה לא עלה יפה. השירות הציבורי בורח לנו בין הידיים, כי המדינה פתחה את השער כל כך לרווחה ושום דבר אחר לא יסגור אותו חוץ מקליטת העובדים".

על פי הערכות, שופטי ביה"ד הארצי יפצירו בהסתדרות להעניק להידברות הזדמנות נוספת תוך דיווח שוטף לביה"ד, אולם ההסתדרות צפויה לסרב לכך. במקרה כזה ייתכן כי ביה"ד יאפשר להסתדרות להשבית את המשק, אולם באופן מוגבל מהמתכונת המלאה שתכננו בארגון.

צרו איתנו קשר *5988