היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת: אין פסול ב"חוק גרוניס"

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, והיועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, קוראים לבג"ץ שלא לבטל את "חוק גרוניס" שאושר בכנסת בשבוע שעבר. בתגובות שהגישו הפרקליטות והכנסת לבג"ץ היום (ב') לקראת הדיון הצפוי מחר (ג') בעתירת התנועה לאיכות השלטון, הדורשת לבטל את החוק בשל היותו בעל תכלית פרסונלית, נטען כי "התיקון לחוק איננו פוגע בזכות יסוד חוקתית כלשהי, איננו פוגע בעצמאות מערכת המשפט, ואינו פוגע בעיקרון חוקתי כלשהו המעוגן באחד מחוקי היסוד".

עתירת התנועה לאיכות השלטון הוגשה בשבוע שעבר, פחות מיממה לאחר שהחוק, המהווה תיקון לחוק בתי המשפט, אושר סופית בכנסת. על פי התיקון, בוטלה המגבלה בחוק שלפיה לא ניתן למנות לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה נשיא או משנה לנשיא, אם נותרו לו פחות משלוש שנות כהונה עד לפרישתו. עם אישור החוק נסללה הדרך המאפשרת לוועדה לבחירת שופטים לבחור בשופט אשר גרוניס לנשיא הבא של בית המשפט העליון.

לטענת התנועה לאיכות השלטון, יש לבטל את החוק מאחר ש"נסיבות חקיקתו פוגעות בעצמאות השפיטה ובאמון הציבור בהליכי המינוי לנשיא בית המשפט העליון", וכן בשל "הפרסונליות הפסולה והבלתי חוקתית של התיקון לחוק". לטענתה, יש לקבוע כי התיקון החדש לחוק לא יחול בעת מינוי הנשיא שיחליף את ביניש, אלא רק לאחר תום כהונת הנשיא שיבוא אחריה, וזאת "על מנת לנטרל את הפרסונליות הפסולה והבלתי חוקתית של התיקון לחוק".

ואולם כאמור, משרד המשפטים והכנסת דורשים לדחות את העתירה. "מבחינה משפטית", נכתב בתגובת הפרקליטות המייצגת את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, "כל שעשה כעת התיקון לחוק הקדנציות הוא להחזיר לקדמותו את המצב המשפטי ששרר עשרות שנים ביחס לכהונות נשיא בית המשפט העליון, המשנה לנשיא, נשיא ביה"ד הארצי לעבודה וסגנו. ההכרעה אם יש מקום להטיל מגבלה של תקופת כהונה מזערית או לבטל מגבלה קיימת שכזו, מצויים על פי שיטת המשפט הישראלית בסמכותה של הכנסת".

באשר לטענת התנועה לאיכות השלטון כי מדובר בחוק פרסונלי, טוענת הפרקליטות כי "התיקון לחוק אינו קובע כשלעצמו את זהותו של נשיא בית המשפט העליון הבא, אלא רק מאפשר לוועדה לבחירת שופטים לבחור לכהונה רמה זו כל אחד משופטי העליון, ללא מגבלה כלשהי. התיקון לחוק אינו פוגע בהיקף סמכותה, בעצמאותה ובחופש פעולתה של הוועדה לבחירת שופטים - אלא להיפך".

היועץ המשפטי לכנסת מצטרף לעמדה זו. "בניגוד לטענות העותרת", נכתב בתשובת הלשכה המשפטית של הכנסת, "האווירה הסובבת את התיקון לחוק והמניעים כביכול לחקיקתו אינם יכולים לבסס כל עילה חוקתית המצדיקה התערבות בתיקון". עוד נטען כי "ההכרעה צריכה ליפול על-פי האנליזה של החוק ולא על-פי הפסיכואנליזה של החוק".

עוד טוענת הלשכה המשפטית של הכנסת, בהתייחס לעקרון הסניוריטי, כי "ככל שהוועדה לבחירת שופטים תמשיך בנוהגה לבחור לנשיא בית המשפט העליון את השופט הוותיק ביותר מבין השופטים המכהנים, הרי שממילא כל קביעה של תקופת זמן מינימלית או הסרתה היא מטבעה בעלת תחולה אישית הצפויה מראש. לכן גם הסעד החלופי המבוקש על ידי העותרת, ולפיו יוחל התיקון לחוק רק ממועד מינויו של נשיא העליון הבא, הוא באופן בלתי נמנע בעל השלכות אישיות קונקרטיות". (בג"ץ 85/12)