הפלונטר האירופי

הבנקים באירופה לא משתמשים כראוי בכסף שהבנק המרכזי נותן להן. מה ניתן לעשות?

לפני כחודש נראה היה כי אפשר להתחיל לנשום לרווחה כשראשי גוש האירו נראו כמי שעומדים להפגין נחישות רבה בקרב על עתידו של הגוש. הפגנה זו הפיחה אופטימיות מסוימת בקרב המשקיעים ואפילו ספקן כמוני הרשה לעצמו להשתלב בזהירות באווירה החיובית. האווירה הזו מסייעת להתאוששות מהוססת בשווקים, הססנות שבאה לידי ביטוי בעיקר במחזורי מסחר נמוכים במיוחד, מה שמעיד יותר מכל על חוסר רצונו של הציבור להגיש את לחיו לסטירה הבאה במידה ותגיע.

ביום שישי הפחיתה חברת הדירוג S&P את דירוג האשראי של 9 מדינות באירופה. הבולטות שבהן כמובן צרפת ואוסטריה שאיבדו לראשונה את דירוג האשראי המושלם שלהן, ואיטליה שממשיכה לרדת בטבלת הדירוג. אף אחד לא היה מופתע מהורדה זו, כמו שלא נהיה מופתעים מהורדות דומות שצפויות להגיע מחברות הדירוג הנוספות מודי'ס ופיץ'. כבר חודש שמדברים על כך ונראה כי השווקים כבר עיכלו זאת ומסוגלים להתמודד עם העובדות - כך שאין בהן כדי לשנות את אווירת האופטימיות הזהירה.

ההתמודדות האמיתית של מדינות הגוש היא בשני מישורים. הראשון - הנפקות אג"ח מדינה על מנת למחזר את החוב העצום: השנה אמורות לגייס מדינות הגוש סכום של כרבע טריליון אירו. ראינו בשבוע שעבר הנפקה מאד מוצלחת בספרד שהקרינה גם על הנפקה מקבילה באיטליה והיוותה גורם מרכזי לאווירה החיובית בשווקים.

ספרד, יש לציין, היא היחידה שנוקטת כבר זמן רב בשורה של צעדים אגרסיביים, קיצוצים וצמצומים, על מנת להתמודד עם המשבר ולהחזיר את אמון המשקיעים בכלכלתה. השבוע תנסה צרפת להוביל גיוס חוב ועיני המשקיעים בוודאי יהיו נשואות לשם עקב איבוד דירוג האשראי המושלם שלה. הרשו לי לנחש שגם גיוס זה יצליח ויתרום לאווירה.

בין אם יוכרז על כך ובין אם לאו, אנליסטים רבים מאמינים שהבנק המרכזי של גוש האירו פועל ויפעל במתכונת תוכנית הרחבה כמותית במסגרתה ירכוש אג"ח של המדינות הבעייתיות. לעניות דעתי, זה לא מה שפותר את הבעיות. השאלה הנשאלת היא כמובן מה נעשה עם הכסף. כשהבנקים מחזירים את הכסף ומפקידים אותו בבנק המרכזי, זה לא ממש יכול לתת דחיפה לכלכלה. כשהבנקים מעבירים את הכסף לבנקי ההשקעות, ואלו בתורם מגדילים את יכולות המינוף שלהם ושל קרנות הגידור המהוות מקור לחמם, המערכת הפיננסית לא יכולה להשתקם.

זה מוביל אותנו למישור ההתמודדות השני, התמודדות מול האיום האמיתי - קרנות הגידור. בשבוע שעבר נכשל עוד ניסיון להביא להסכמה על תספורת לאג"ח של יוון. המשקיעים הפרטיים, קרי קרנות הגידור המחזיקות אג"ח אלה בהיקפים עצומים, אינם מוכנים להגיע להסדר. מדוע? הרי הן יורות לעצמן ברגל, הלא כן? ובכן, התשובה שונה: הקרנות מונעות כל ניסיון להסדר חוב מהטעם הפשוט שהן ירוויחו יותר מהכרזה על חדלות פירעון של יוון שתביא למיקסום רווחיהן עקב תגמולי ביטוח מהם ייהנו.

כמו שאמרה אנג'לה מרקל, האתגר העומד בפני מקבלי ההחלטות בגוש גדול מאד. האיתות שנשלח בסוף השבוע על ידי S&P הוא ברור ואם לא היה ברור, טורחת סוכנות הדירוג להפנות את האצבע המאשימה לכיוון ראשי המדינות שמעדיפים לעסוק במחלוקות פנימיות ובמחלוקות בינם לבין עצמם, ודוחים שוב ושוב את הטיפול הכואב.

הם מודעים היטב לגודלה של המפלצת שמשקלה במשבר הפיננסי יושב כאבן רחיים על צווארם. קרנות הגידור ניזונות ממשברים כמו עלוקות מדם - כוחן העצום מאפשר להן לנווט את השווקים ככל העולה על רוחן. ביום שהן יוגבלו באמת, יהיה קל יותר להתמודד עם משברים פיננסיים מהסוג שגוש האירו חווה עכשיו. כשזה יקרה נוכל להיות הרבה יותר אופטימיים ושוקי ההון יחזרו לשקף את פני הכלכלה הריאלית.

יוסי פרנק הינו יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.